לגבריאל מעולם לא היו חיים קלים. מאז שמשפחתו נהרגה בשרפה כשהיה בן חמש, הוא חי לבדו ברחוב. בעולם אנשי הזאב בו הוא חי, הוא נחשב לכלום. המעמד שלו הוא אפסילון, התחתית של התחתית ברשימת המעמדות. אף אחד לא מסתכל על אפסילונים, ואף אחד לא רוצה אותם. התקוות שלו כלפי החצי השני שלו, הנשמה התאומה שלו, המיועד שלו, גדולות. גדולות מאוד אפילו. מעליהן שוכנת תקווה אחת, גדולה עוד יותר. התקווה שהמיועד שלו ירצה אותו בחזרה.