"אני שונאת אותך..." לחשתי כשאני מרגישה את ידיו סביב מותניי "שנאה קרובה לאהבה.." הוא לחש אליי חזרה ונתן נשיקה לצווארי והרגשתי צמרמורות בכול גופי "היית מת מד בוי (mad boy)" *** היו זמנים לפניי שרוני הכירה את איידן אבל החיים אחריי שהכירו כבר לא היו אותו הדבר... רוני לודג׳ היא בחורה טובה. היא חדורת אמביציה והדרך שלה מוגדרת וברורה... רוני המסודרת לעולם לא חשבה שתפגוש מישהו כמו איידן... היא לעולם לא חשבה שתרגיש כזו שינאה כלפיי מישהו ובטח שלא תתאהב בו כול כך אחר כך... איידן ג׳ונס שונה מכול בחור אחר שרוני הכירה בעבר... הוא מצחיק ומושך אבל גם ציני וגס רוח... היא מתעבת את קיומו עד הרגע שבו מתחילה לאתאהב בו... ואיידן לא חשב לרגע שהוא מסוגל לאתאהב בבחורה כמו רוני... מקום 1 ב- romance נכון לתאריך 25.5.2020 מקום 1 ב-teens נכון לתאריך 11.6.2020

ארז צימרמן לא היה גזען. החברים שלו, לעומת זאת, היו כאלה. והוא לא הופתע מכך כאשר הכיתה כולה פגשה לראשונה את המחנכת החדשה שלהם, בטי. אבל לא המפגש הראשון הזה שינה את עולמו של הנער מקצה לקצה. דווקא כשפגש את בתה, הדס, החלו העניינים להיות בעוכריו. החברים החלו לבגוד בו, בנות השכבה התרחקו ממנו כמו מאש בשדה קוצים, ואפילו המנהל איים לסלק אותו מבית הספר. כולם ציפו שהוא ייכנע לדרישותיהם. הוא בחר להילחם על האהבה היחידה שהייתה לו, אשר נתנה לו מחסה מפני הרוע. איך זה נגמר? אף אחד, אפילו הוא, לא באמת יודע. הסיפור הזה מדבר על גזענות, לחץ חברתי, חשבון נפש ואהבה בודדה שעצם קיומה מעורר מחלוקת.

הוא הסתכל עלי בעיניים המוזהבות שלו שגרמו לי לצמרמורות "אל תלכי ממני"הוא ביקש בקור ובקשיחות ידעתי שיש משהו טוב בפנים אבל לא ראיתי אותו "איך אני לא אלך אם אתה כל הזמן מתנהג עלי כמו חרא" אמרתי לו בצעקה של ייאוש וכאב כאב לי כל כך "איך אתה לא שם לב לזה שאתה כל הזמן מכאיב לי" אמרתי לו ביותר חלש נגמרו לי כבר הכוחות להילחם בו "אני אוהבת אותך כל כך אבל אתה כל הזמן חוסם את אהבה שלי אלייך" הוצאתי את כל מה שהרגשתי באותו רגע "אני פשוט לא יכול אני לא מצליח להשפר לך להיכנס"הוא צעק "אני מנסה אני באמת שמנסה" הוא אמר התחיל להתקרב עלי והלכתי אחורה עד שנתקעתי בקיר הוא חסם את דרכי "תן לי ללכת"ביקשתי ממנו עם דמעות בעיני היהלום שלי "אני לא יכול"הוא אמר וליטף את פני ניגב את דמעותי "אני לא יכול לשחרר אותך עכשיו"הוא אמר "את שלי ורק שלי אף אחד לא היה איתך חוץ ממני" הוא אמר כמו שאמרו לו ונישק אותי הוא ידע הוא ידע שאם הוא ינשק אותי ויגיד את מילים האלה אני לא יוכל ללכת ממנו דחפתי אותו "למה עשית את זה?"צרחתי עליו כמה שרציתי שהוא ימשיך לנשק אותי לא יכולתי לתת לו לשבור אותי בכזאת קלות "את רק שלי את המיועדת שלי אף גבר לא יגע בך אף פעם"הוא אמר בקול קר ואפל כל כך שהרגשתי את גופי מת מבפנים הוא יצא מהחדר שלי והשאיר אותי לבד כאובה ובוכה כעס

האור והחושך שהם נפגשים.

!בבקשה אל תשפטו לפי הכתיבה ההתחלתית! זה הסיפור הראשון שלי שכתבתי מזמן,תקחו בחשבון שכנראה יהיו טעויות פה ושם של כתיבה או של העלילה. ״א-את שוברת אותי...״ **************** •תכנים מיניים [הקריאה על אחריותכם בלבד!] •כל הזכויות שמורות לי• מקווה שתהנו :)

לין בת 20 היא עברה לבית משלה בשביל לא לגור עם הוריה (את הסיבה תוכלו לדעת רק אם תקראו) לין עובדת ביום יום במסעדה ובערב חוגגת עם החברה הכי טובה שלה עד שיום אחד היא פגשה אותו את דילן ראש כנופיית הפשע בין הגדולות בעולם ומאז חייה הישתנו... האם חייה של לין הישתנו לטובה? מה קרה ללין עם הוריה? את זה תבינו רק אם תקראו...❤

/גמור/ הוא רק רוצה אותה קרוב אליו לנשום את הריח הוניל המדהים שיוצא מהגוף האלוהי שלה היא הטריפה אותו מכל המובנים אבל כמה שהיא התנגדה הוא רק רצה אותה קרוב אליו.. -אין להעתיק -לא לקחת חלקים מהסיפור -והזכיות שמורות לי Shovalmarom

רייצ׳ל מדיסון אישה בת 24 שכל חייה היתה מעורבת עם המאפיות בדרום ניורק. מאז גיל קטן נכנסה לכל העיניין של עבריינים, נשקים, כסף, רצח. כשהיתה בת 12, אביה הסתבך עם הימורים ונאלץ למכור את ביתו היחידה לראש מאפיה הדרומית בתמורה שיוותר על חובו. ראש מאפיה הדרומית לונדון לייט החליף לה את אביו. ביתו נרצחה בגיל קטן ועם בואה של רייצ׳ל הרגיש כאילו קיבל צ׳אנס נוסף להיות אבא. הוא לימד אותה הכל, לירות, להלחם, להשיג כל מה שרצתה ואת כל מה שבעצמו ידע. נתן לה את כל הכלים כדי לשרוד בעולם האכזרי הזה וקיבל את הזכות להיקרא "אבא" בשבילה. כשהיתה נשברת. אינו היה מוותר לה כי ידע שהיא תעמוד בהכל ורצה שהיא תיהיה היורשת שלו, כי בכל מקרה... הוא זה שגידל אותה ונתן לה כוח. לא פעם, מאז שרייצ׳ל גדלה שמעה על הצלחתו של אביה הביולוגי שלא חשב על ביתו שעזב למשך שנים. כל הזמן שהיתה רחוקה ממנו, כעסה הצטבר יותר ויותר. ביום שהיא היתה אמורה לעמוד מול המאפיה ואביה היה צריך להכריז על הירושה, הכל התבטל. הוא חייב אותה להכניס לחייה את ליאם סמית בן ה-28 , ראש המאפיה הצפונית או לפחות של חלקה לאחר שירש מאביו. ומכאן היא רק הסתבכה יותר ויותר בתוך עצמה ובחייה הלא משעממים *** -כל הזכויות שמורות לניקול ספנוב. -אין להעתיק. -מקום 1 בקטיגוריית "רומן" בתאריך 21.10.18

איך קראנו לזה? גורל. הוא. גייקוב מאט בראדרו היה הגורל שלי. הגורל המטורף שלי.

״איזה שטויות את מדברת באמא שלך... איך תזמיני אותי לחתונה שלך- אם אני זה שמתכוון לשבור את הכוס?״ - הרבה יותר מסתם סיפור, רגיל רגיל אבל עם עוד כמה ערכים להמשך החיים.