"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר

המאפיה היא כמו ג׳ונגל,תאכל או שיאכלו אותך ~אני~ אווה ריין היא בלונדינית עם עיניים כחולות כמו הים ואופי מלאכי,היא מפונקת לא קטנה אבל נסלח לה על זה היא לא תתחבר לכל אחד אבל לגבר שרצח את אביה? ברור שכן כל מילה של האישה הזאת היא ברזל,עד שזה מגיע אליו. טיילר קורוליין שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר אבל בהחלט העיפרון הכי יפה שתמצאו בקלמר הזה. רק אנשים שממש קרובים אליו זכו במפתח לליבו אך צריך לעבור לא מעט בשביל התואר הזה אבל מבט אחד מעינייה הכחולות והלב נפתח בעצמו. ⚠️הספר יכול להכיל תכנים טראגים שלחלק מהקוראים יהיה קשה לקרוא הזהרתי מראש⚠️