"כל חייה של מלודי חישבו אותה למשוגעת. היא תמיד הייתה הילדה הזאת שרואה דברים, הילדה הזאת ששומעת דברים, הילדה הזאת שהולכת לפסיכולוג. ועכשיו, סוף סוף בא מישהו ואומר לה: 'הי, את לא משוגעת, יש להכל הסבר הגיוני'. הרי זה מה שהיא רצתה כל ימי חייה; שמישהו יבוא ויאמר לה את זה. אבל עכשיו? היא רק רוצה להחזיר את הגלגל אחורה ולא ללכת לשיעור הדיבייט הארור הזה." ᪥ הכירו את מלודי. ילדה יפיפיה שכולם מחשיבים כמשוגעת. ילדה שלא אוהבת לקחת סיכונים ואוהבת ללכת תמיד על הבטוח. אחת שתמיד מנסה למצוא הגיון בכל דבר. אז מה קורה, כשילדה שמחשיבים אותה למשוגעת מגיעה למחנה שבו כולם משוגעים? מה קורה כשהסיכוי היחיד שלה לשרוד, הוא לקחת סיכון? כשכבר כלום לא הגיוני? כשהבטוח כבר לא בטוח? טוב דבר אחד ברור, שום דבר לא ברור. ᪥ •פאנפיק על פרסי ג'קסון. •הושלם. •בגלל שזה פאנפיק על ספר נוער, אני רוצה להזהיר אתכם. לא יהיו פה תכנים מיניים מפורטים, אבל יהיו רמזים. בנוסף, תמצאו כאן קרבה בין בן לבן, ובת לבן. אני יודעת שמי שקרא את פרסי ג'קסון מן הסתם יצפה לזה, אז אני אומרת את זה למי שלא קרא את הספרים. אז אם יש לכם בעיה עם אחד הדברים שציינתי, שעוד פעם, לא יהיו מפורטים, אתם מוזמנים לא לקרוא. •הספר מחולק לעמודים ולפרקים. •קיים ספר המשך.

פרולוג " אני אוהבת אותך .." זה מה שאני רוצה להגיד לו. כיאלו שזה יקרה. הוא חתיך, מקובל, נחמד והחברה שלו היא הקפטן של נבחרת המעודדות. אין לי סיכויי איתו. •°•°• אנדי אהבה מאז ומתמיד את אנדרו. מאז שהם היו קטנים, שהוא עבר לשכונה שלה. היא לא העזה לספר לו, כדי לא לפגוע בחברות שלהם. הזמן רץ והתחושות התעצמו . הם הגיעו לתיכון, אנדרו מיד הפך למקובל עם המון חברים, התקבל לנבחרת הפוטבול והשיג חברה. לעומת אנדי, שמסתפקת בחברה אחת ושומרת את עצמה לאנדרו. היא הבטיחה לגלות לו, אבל היא דוחה בלי סוף את המועד. היא תהתה... האם החיים שלה יסתדרו כפי שהיא רוצה ? #בהשראת הקליפ של טיילור you belong with me רציתי לכתוב לקליפ את הסיפור .. אממ ואני מקווה שתהנו :)

אז כולנו מתים על הארי פוטר, וכולנו מכירים בקצרה את הסיפור של ההורים שלו, ג'יימס ולילי פוטר. אני החלטתי שבגלל שאני מתה על לילי וג'יימס ועל הסיפור אהבה שלהם, לכתוב את הסיפור שלהם כילדים. הסיפור מתחיל כשהם בני 15 והוא מסופר מנקודת המבט של לילי וג'יימס, ובהמשך הסיפור משל סיריוס ורמוס. הוספתי לסיפור הרפתקה שאני המצאתי כדי שיהיה עוד ענין. מקווה שתהנו✧‧₊ ***הסיפור עובר עריכה, אז חלק מהכתיבה תהיה שונה***

**** "פרסי?". "אני.. את... את רוצה לטייל איתי רגע?" הוא מלמל לבסוף, סמוק כולו. היא הביטה בו, המומה לרגע ואז הנהנה. היא נכנסה לביתן שלה לרגעים ספורים שנדמו כנצח. היא חזרה והוא שילב יד בידה. הוא השתדל שלא לבהות בה, אבל בחושך של המחנה, שרק נצנוצי הכוכבים האירו אותה, אנבת' נראתה אפילו יותר יפה מהרגיל. אם זה אפשרי בכלל. שיערה הבלונדיני -בעל הקצוות האפורים מנשיאת השמיים- זהר בחושך ועיניה האפורות ברקו לעברו שהיא חייכה. "אז מה, מוח אצה? סתם רצית לטייל?" היא חייכה אליו חיוך רחב אפילו יותר. "אני..." הוא לא ידע מה להגיד, הוא כמעט טבע בעיניה הנוצצות, "רק..." הוא לא ידע איך להמשיך. הם המשיכו לצעוד לאורך המדשאה הגדולה ולעבר האגם. פרסי רצה להגיד לה את זה ליד האגם, סירות הקאנו והתצפית הכי טובה על הכוכבים. הוא הביט בה והרגיש צורך עז להסיט את קווצת השיער הבלונדינית שנפלה על עיניה, ולהרגיש את שיערה המשיי תחת אצבעותיו... הוא הושיט יד לכיסו ומישש אותו. אוי לא, אוי לא, לא, לא, לא! הוא כמעט צרח מתסכול, אין מצב שזה קורה לו! *** מתוך פרק 4 *** פאנפיק מחנה החצוים ✨ ~T~ *אזהרת ספוילר בפאנפיק זה!!! מי שלא גמר.ה את פרסי ג'קסון\גיבורי האולימפוס מינימום, אנא בצע.י אחורה-פנה ופרסה לפאנפיקים- חסרי- ספוילרים! אלא-אם-כן לא אכפת לכם :)*

ראיונות, תמונות, קטעים, וואנשוטים, מימס ועוד כל מיני דברים על החבורה האהובה עלינו ♥️

פאנפיק על "גיבורי האולימפוס: הגיבור האבוד". כולנו מכירים את פייפר האמיצה, החכמה, החזקה, פייפר שיכולה לשלוט באנשים עם דיבור ההקסמה שלה בלי שום מאמץ, את פייפר שיכולה להלחם ולשרוד בעצמה. אבל את פייפר המפוחדת, הנסערת, שנשלחה לפנימייה בניגוד לרצונה, שרקדה עם ג'ייסון על הגג וחלקה איתו את אחד הרגעים הכי חשובים בחייה, זאת שכל חייה היו עוד אחד מהשקרים של הרה, אבל עדיין עיצבו את מי שהיא, אנחנו לא מכירים. בסיפור שכתבתי אני רציתי שכולם יכירו את פייפר שלפני "גיבורי האולימפוס". מקווה שתהנו בקריאה💜

רוי סולאנג׳לו, בנם של וויל סולאס וניקו די אנג׳לו. חיזיון מסתורי? נבואה חדשה? מסע חיפושים? מה כבר יכול לקרות?. 💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤

החצויים נצחו את גאיה. העולם כבר לא בסכנה. המחנות השלימו. זאת סיבה למסיבה, לא?