"מייגן חכי! זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ואחז בזרועיי גורם לי לעצור. "אז מה זה היה?! סתם התערבות מטופשת זה מה שהייתי בשבילך?! אני סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאיש וכל הזמן הזה זו הייתה התערבות מטופשת?!!" הוצאתי את כל מה שעל ליבי. "לא! את היית יותר! את כל כך הרבה-" קטעתי אותו. "משהו מזה היה אמיתי?!" שאלתי כבר בפחות כעס והתאמצתי להסתיר את הדמעות, "הרגשות שלי כלפייך הם אמיתיים!" "ואני אמורה להאמין לזה?!" הוא שתק ואני ברחתי משם מניחה לדמעות לזלוג מעיניי, פעם ראשונה שאני נותנת לעצמי לבכות והכל בגלל התערבות מטופשת! תכירו את מייגן מילר נערה רגילה לגמרי עד ששון הייל קפטן נבחרת הפוטבול והנער הכי מקובל בבית ספר מחליט לדבר איתה. קרדיט על הכריכה ל-lili20083 המוכשרת!!! הסיפור יכלול כמה נקודות מבט. תודה גם ל-yamit460 שעוזרת לי לכתוב את הסיפור.

אנחנו אחים חורגים, לא יותר מזה. נכון? ******** ״אתה היית חייב להיכנס לחיים שלי ולדפוק אותם נכון? היית חייב! היית חייב להיכנס לי לראש ולא לצאת ממנו!״ היא ממשיכה להגיד. ואני לא מגיב. ״אני שונאת אותך.״ היא אומרת וממשיכה לבכות. ״אני שונאת את מה שאני מרגישה אלייך.״ היא אומרת. ״אני שונאת את מה שאתה גורם לי להרגיש.״ פאק.

-הספר עלול להכיל: תכנים מיניים, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה, ועוד.. ריילי זוהר- ריילי זוהר נערה בת 18 שחיה את החיים הטובים, ריילי היא עקשנית, טובת לב, רגישה וצייתנית אבל אי אפשר לומר שאין לה עמוד שידרה, יש לה שני הורים אוהבים וחמים- טום וטליה ושני אחים קטנים אבל מגוננים- אנדרה בן 15 ומתיאו בן 17 ריילי תמיד הרגישה נאהבת, אף פעם לא היה חסר לה כלום, יש רק דבר אחד שהיא רוצה וזה להצליח בריקוד. אנטוניו ריד- אנטוניו ריד בן 26 רקדן ומורה לריקוד בבית הספר לאומניות ג'וליארד שבניו- יורק, אנטוניו הוא קשוח וצייתן עם לב מפלדה, אצלו רגשות זה לא בא בחשבון, הוא גדל בתנאים נוראיים ללא הורים ומשפחה, הוא נאלץ לשרוד בכוחות עצמו, גם אם הדברים לא תמיד הוגשו על מגש מזהב, הוא הצליח רק בזכות עצמו ללא העזרה של אף אחד, ככה הוא חי. **הסיפור של ריילי ואנטוניו הוא מסובך, הוא מלא בעליות ומורדות, ריבים וצעקות, אהבה ורגשות, האם סיפור האהבה שלהם ישרוד? האם למרות כל הסיכויים זה יקרה? סיפור על אהבה אסורה ופערי גילאים שיסחוף אותכם לעוד❤️ -הקריאה היא באחריותכן תהנו אהובות שלי❤️

התחלה חדשה, חברים חדשים, מפקד חדש. בכל אלו פוגשת אריאל בארבעה חודשי טירונות מפרכים, שבסופם, תגשים אריאל את חלום ילדותה- להיות חלק מגדוד קרקל. אך בדרכה קשיים רבים, והקושי הגדול ביותר הוא לא להתאהב במפקד. *** "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר בלי שום קשר, ואני חייכתי חיוך ביישני, "הוא סתם ילדותי." עיניי הביטו בעיניו השחורות, שגרמו למערבולת להיווצר בבטני. "זה מה שאני אוהב בו."

יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

״...אז מהו עולם ללא שנאה, בעצם? אני כבר לא יודעת, רומיאו שלי. אני באמת כבר לא יודעת. כבר לילות שאני לא מצליחה לישון. לפעמים אני מתפללת שלא היינו נפגשים. אולי אז לא הייתי מבינה כמה שנאה יש בעולם הזה. כמה שנאה יש בי.״ אמקווה שאתן מכירות את הסרט ״רומיאו וג׳ולייט״, עם ליאונרדו דיקפריו וקלייר דיינס. אני אוהבת את הסרט הזה מאוד וחשבתי, למה לא לעשות ממנו סיפור מהנקודות מבט של ג׳ולייט (בנתיים)? אני מקווה שתאהבו ושתפיצו, תודה על הקריאה ❤️

זה לא סיפור, זה בעצם אוסף של מחשבות, קטעים ושירים שכתבתי. בדרך כלל כשעובר עליי משהו אני כותבת שירים, והחלטתי לפרסם חלק מהם. מקווה שתתחברו ותאהבו.

ליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה עוד מצעירותה תמיד חלמה להצליח בחיים. אולם הדרך לשם השתבשה לה. בחור אחד, קאי די-ליאון, שלמד בכיתתה שבע שנים קודם לכן, בגיל 16-17. הוא הצליח לגרום לה בפעם הראשונה להרים את עיניה הכחולות מהספרים, ולרגע, לרגע לא לחשוב על לימודים. הוא היה הכל בשבילה. היא אהבה אותו. אך חבורתם נקטעה ברגע אחד. תאונה קטלנית. קאי נפצע ואיבד את זכרונו ואת כל מה שקשור אליה. באותה נשימה עזב עם הוריו לאיטליה, שם נולדו הוריו, משאיר את ליילה מאחור. העזיבה של קאי הייתה קשה מנשוא. ליילה סיימה את הלימודים בציונים מדורדרים, וכמובן שלא התקבלה לאן שרצתה. היא לא זכתה לראותו שוב. כך קאי נשאר בגדר זיכרון. זיכרון ילדות. -- טריגר: תוכן מיני, לא מפורט יותר מדי, אך קיים ועוד טריגרים נוספים

**אזהרה הסיפור עלול להכיל תכנים מיניים מפורטים, אונס, קללות, ואלימות טליה: טליה עוד נערה מתבגרת בת 16 שהולכת לפי אמונתה , היא עקשנית , אמיצה ומוכנה להתמודד עם כול מכשול שעומד מלפניה. אף פעם לא האמנתי באהבה, מאז שהייתי קטנה גדלתי בבית עם הורים גרושים ,אבי עזב אותי ואת אמי לאחר שבגד בה, הוא לקח מאיתנו הכול את הכסף האושר והשמחה שהייתה לנו, אחרי שהוא עזב הבית היה עצוב אמי הייתה מדוכאת ותמיד שותה לא היה ערב אחד שחזרתי הביתה והיא לא הייתה שיכורה.. לא הכרתי משהו אחר חוץ מהריבים והצעקות ,אפשר אפילו לומר אפילו ששנאתי אהבה ,שנאתי את המחשבה שככה אנשים צריכים לחיות בכזה סבל.. עד שפגשתי אותו. טום: טום הוא נער בן 18 אשר מצליח בתעשיית המשחק, טום הוא רגיש, ספונטאני אך מאוד מקצועי ורציני , הוא לא עוד אחד שאפשר לעבוד עליו בקלות וגם לא אחד שמוותר על דברים בקלות הוא ילחם עם השיניים אם צריך. מאז ומתמיד זכרתי את עצמי מתעסק במשחק , עוד שהייתי בן 10 הלכתי לחוג תאטרון בזמן שכול החברים שלי נרשמו לחוג כדורגל או כדורסל ,אבי הוא ראש מאפיה בכירה באזור שלנו כסף אף פעם לא היה הדאגה שלנו . אמי הייתה שחקנית מפורסמת בכול העולם, היא מעולם לא הייתה בבית תמיד היא הייתה באירועים או חזרות.

*גמור* "תתפלאי, אבל אני בדיוק כמוך" "איך כמוני?" אני מתחכמת "את יודעת על מה אני מדבר." השתתקתי. תדמיינו לכם עולם בלי מחלות, שכל שבר או שריטה נרפאים מעצמם תוך שניות בודדות, עולם בו אנשים חיים חיים ארוכים בלי דאגה לבריאות ומתים בשלווה ובשקט. נשמע מושלם נכון? אז זהו שלא. קוראים לי אנה-אל אני בת 16 וגרה בבית יתומים. ההורים שלי נרצחו כשהייתי קטנה, אני לא זוכרת מהם כלום. אבל הם הורישו לי את הדבר היקר ביותר בעולם, דבר שאנשים היו מוכנים להרוג למענו. הדבר הזה נתן לי חיים אבל גם הרס אותם. ומסתבר שאני לא היחידה. גם בי וגם בבן, המתבודד המרגיז והחתיך... כמובן (גילגול עיניים). יש את הדבר הזה. בסופו של יום גיליתי שהמציאות יותר מורכבת ומסובכת משחשבתי. אבל זו המציאות שאליה נולדתי... הגבלת גיל 13 אזהרת טריגר: קללות, התאבדות כל הזכויות שמורות לי, גפן ליבוביץ' ♡