״בוקר טוב סטיילס״ ״בוקר טוב לואי״ • ״תתחדש נראה עלייך טוב״ ״תודה תודה״ • ״בוקר טוב סטיילס״ ... הארי סטיילס ולואי טומלינסון לא דיברו הרבה בניהם. הם הכירו מאז כיתה א אך מעולם לא היו באותו המעגל חברים. כשהם היו נפגשים במסדרונות בית הספר הם היו מפתחים שיחות קצרות, טוב יותר מאחלים אחד לשני יום טוב, או בוקר טוב, ואם אחד מהם היה בא עם בגד חדש הם היו מחמיאים זה היה ככה מאז כיתה א ועד תחילת כיתה יב. היה. לואי טומלינסון יצא מהארון וזה שינה את חוקי המשחק. ״תפגוש אותי במסדרון. ה.ס״ *פאנפיק מקורי שלי. כל הזכויות שמורות לי*

מקום 3 #חברים מקום 4 #ישראל מקום 6 #אחים יפים שליייי, תודה על הכללללל😍😍😍 ~~~~~~סיפור גמור~~~~~~ כיתה י. שנה ראשונה בתיכון. שנה משמעותית. שנה בה הכל צריך להיות מושלם. לירון שושן חיכתה לרגע הזה הרבה זמן. אבל הכל עוצר ברגע אחד. ההורים שלה מחליטים לעבור לארצות הברית, המקום ממנו הגיעה אמא שלה. "אני לא מאמינה שזה קורה, דווקא לנו? עם מי נתיידד שם? עם ניו יורקים מתלהבים?" שאלתי אותם "אני לא מבין מה אמא ואבא חושבים" אמר אביאל.

בחיים שלי לא חשבתי שעוד ישיבה רגילה של שישי בבית שלנו תשנה הכל

רוני היא נערה בת 17, יש לה עיניים אפורות וחיוך שתופס את עיניו של כל אחד. יש לה בחיים רק שני אנשים שהיא יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות, אחיה התאום, עידו. והחברה הכי טובה שלה, אדל. רוני לא נפתחת בקלות, היא סגורה ומופנמת במיוחד אחרי השברון לב שחוותה לאחרונה. אבל אולי היא תשתנה כשהיא תכיר אותו? מה יקרה לרוני אחרי שחייה יתהפכו והיא תצטרך להתאים את עצמה אליהם? ומה יקרה כשהדבר הכי לא צפוי שלא יכול לקרות יקרה דווקא לה? האם היא תברח או שהיא תיכנע לייעוד שלה? -עלול להכיל תכנים מיניים, קללות ומוות- -הסיפור גמור ©אין להעתיק, זכויות שמורות לי©

-גמור- בין מור ודניאל יש יריבות רבת שנים, הם לא מסתדרים כבר מהיום הראשון בחטיבה. מור היא נערה טיפוסית, עם שני הורים שלא בדיוק מתפקדים וחבורה אוהבת ותומכת שכבר מזמן הפכו למשפחה האמיתית שלה. והיא תגן עליהם מפני הכל, כולל מפני נערים טיפשים כמו דניאל מזרחי. דניאל הוא היפיוף של שכבת יב׳, עם מאה אחוז ביטחון עצמי ואפס אחוז נחמדות הוא מחזיק את כולם בכף ידו, ולעומת מור הוא האחד עם חברים מזויפים ומשפחה אוהבת ותומכת. דניאל לא אוהב את מור, בכלל. וגם מור לא בדיוק מחבבת את דניאל. אבל לכו תדעו, דברים משתנים. קרדיט לעיצוב הכריכה lili20083❤️

אנטוניו סמית', בן 22. אנדרו קופר, בן 18. אחד חייל. השני - המפקד שלו. הם באו מעולמות שונים, אבל נשאבים לאותו עולם - של מבטים גנובים, של מילים שלא נאמרות, של תשוקה שלא יודעת גבולות. אנשים יגידו שזה אסור. יגידו שזה לא מוסרי, אפילו פלילי. יגידו שזה לא יכול לקרות. אבל להם זה לא משנה. כי מבחינתם - אהבה היא אהבה. והם אוהבים. הם צריכים. הם מכורים. וזה הסיפור שלהם. #bl הומופובים זה לא בישבילכם🙄

״אסור לי להתאהב בו אך אני לא מסוגלת לשלוט בזה. הקרבה שלי אליו גורמת לבטן שלי להתהפך וריח הבושם הגברי שלו מבלבל אותי לגמרי...״ טל עולה לתיכון ומתחילה חיים חדשים לגמריי לאחר מהפך גדול שעברה, היא נראית אחרת ומתנהגת אחרת - אך היא לא מוכנה לשינוי שמתחולל בחייה. היא נחשפת לאהבה ראשונה, לחברים חדשים, לקשיים חדשים ולחיים חדשים. *עלול להכיל תכנים מיניים*

הוא הילד הכי מקובל בשכבה, היא מסתפקת בשתי חברות. הוא הכי שווה, היא מחשיבה את עצמה למפלצת מכוערת. הוא שכב עם חצי בית ספר, היא עדיין בתולה. הוא נוסע על המרצדס שלו, היא רוכבת על האופניים שלה. הוא לא יודע מה זה לאהוב, היא מאוהבת בו. אבל אם כל מה שהיא חשבה ,בעצם לא נכון? מה קורה כשהתפקידים מתהפכים? "And when he looks at me I swear ,I can't BREATH" "וכשהוא מסתכל עליי ,אני נשבעת הנשימה שלי נעצרת" -רוזי לנקסטר *גמור*

הוא התקדם באיטיות "מה אמרת הרגע?" קולו נהפך מאיים כמו הוא עצמו. "אמרתי, לך לעזאזל" אמרתי ביתר ביטחון כי רגע אחרי זה הייתי צמודה לקיר. חזהו מוצמד לשלי וידיו על מותניי. הרגשתי את נשימתו הולכת איטית וכבדה על שפתיי כמו שתמיד קורה כשהוא עצבני. הוא הביט עמוק בעיניי ואני רק בוהה בשפתיו, מתאפקת לא להניח אותן על שלי באגרסיביות. "אני שונא כשרק את יכולה להרשות לעצמך לדבר אליי ככה כשכולם מפחדים אפילו להגיד את שמי" לחש באוזני, גורם לצמרמורת לעבור בגופי. זה נכון, רק אני מרשה לעצמי לדבר אליו ככה כי אני יודעת שלא יפגע בי. "אנחנו לא זוג, תעזוב אותי בשקט" אמרתי, מנסה להשאר בתדמית של הקשוחה. שניה אחרי זה הוא שיתק אותי בעזרת שפתיו. "אם אני אחליט שאנחנו זוג, אנחנו זוג" ניתק את שפתיו משלי במהירות אחרי שהתחלתי לנשק חזרה. מרקו קארטר, ראש המאפיה המסוכנת ביותר בעולם התחתון ובארץ. אין לו רגשות. ולא היה לו שום דבר מעבר לסטוצים. האם גם הוא יכול להתאהב? ***מכיל תכנים מיניים***

תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבדרך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••