🤍||הסיפור גמור||🤍 יעל לא חשבה שהחיים שלה ישתנו בצורה הזאת, היא לא האמינה שבן אדם אחד יכול לשנות את החיים שלה בצורה כזאת. היא תמיד הייתה הילדה הטובה, עם חברים טובים, ציונים טובים, ובן זוג טוב. כולם מסתדרים איתה, חוץ מאדם. וזה מטריף אותה. שלא תבינו לא נכון, גם היא לא מחבבת אותו, אבל משהו בצורה שבה הוא מתנהג אליה פשוט מוציא אותה מדעתה. ואדם? הוא במקום שונה לגמרי. הוא נחשב השפעה רעה, האנשים שהוא מסתובב איתם נחשבים השפעה רעה, הוא ציני ולא מתחייב. בהתחלה הוא רואה את יעל כסתם סנובית מוזרה, אבל התערבות אחת עלולה לשנות את זה. בשביל לנצח אחד את השני, בשביל לזכות בהתערבות, יעל ואדם מתחילים לשנות יותר ויותר פרטים בחיים שלהם. הם נשאבים למשחק המוזר הזה, שאוליי ייצא ממנו הרבה יותר מחברות רגילה. הסיפור הזה הוא הסיפור הראשון שלי, והוא enemies to lovers קלאסי. מקווה שתהנו ממנו ❤️ מקום ראשון בסיפור!! (מרץ-יולי 2022) 🤍 מקום חמישי ברומן (אפריל 2022) 🤍

"היא לא מהסוג שלי. היא עדינה וטובה ותעשה הכל בשביל האחר. היא כלכך רגישה שאפילו מילה קטנה תפגע בה. ואני יורה מילים מהפה שלי בלי לשים לב בכלל מה אני אומר, אני חושב שכולם כמוני, בנו סביבם אלפי חומות כדי לא להפגע." יש לה משפחה תומכת, חברות טובות וציונים גבוהים. כל הקלפים שהיו לגאיה במשחק של החיים שלה נטרפים מחדש כשהוריה מתגרשים והיא עוברת לגור בביתו של החבר של אמה, שם היא פוגשת את הבן שלו דניאל. גאיה הולכת בדרך הישר, לא סוטה ימינה או שמאלה, בעוד שדניאל איבד את עצמו, ירד ממזמן מהפסים. האם גאיה הילדה הרגישה עם הלב הרחב, המלא בכנות יושר וטוב תצליח להוביל את דניאל אחריה ואחרי הערכים שלה? או שדניאל, חם המזג וחסר המעצורים יצליח בקסם שלו להטריף את גאיה ולהוריד גם אותה מהפסים? סיפור אהבה מיוחד על גאיה ודניאל, הם כל כך שונים ובו בזמן, כל כך דומים. •°•זוכה וואטיס 2016 בקטגוריית סיפורים עוצרי נשימה•°• ☆תודה לlagoons7blue על הכריכה המדהימה☆ @thewattys2016

יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר