♡גמור♡ סמנתה וסאם הם חתול ועכבר מהרגע שהם הכירו,אבל המוות הפתאומי של חברם המשותף לא מעלים את היריבות בניהם,אך מקרב אותם בצורה שהם מתכחשים אליה. מה קורה כשבכל זאת מתאהבים באהבה האסורה? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ עיניי נפערו כשהרגשתי את הבליטה נצמדת לבטני. נשימתי נעצרה כשמצאתי את עצמי שבויה במבטו. עיניו הכחולות היו אפלות ובערו מתשוקה החזירו לי מבט. הוא נצמד אליי יותר,מצמיד את גופינו עד שלא עברה בנינו סיכה. "אני מצטער על כל רגע שגרמתי לך סבל" עם כל נשימה שלי,הרגשתי את חזי עולה. עיניו נעצמו ומצחו נשען עליי. כשפקח את עיניו,הרגשתי את לשוני יוצאת ומלקקת את שפתיי. מבטו הוסט לעבר שפתיי והוא התקשח. הוא שיחרר יד אחת שאחזה במותניי והביא את אגודלו לשפתיי,מעביר אותה לפי קווי המתאר. נישקתי את אגודלו המטיילת,ועיניו נהיו אפלות יותר ממקודם. ידו חפנה את לחיי,והוא רכן לעברי. "כמה זמן אני רוצה לעשות את זה" ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ -מכיל תכנים מיניים-

•סיפור המשך ל-״לאחות את השברים״•

יקיר הוא התלמיד הכי בעייתי בתולדות כפר הנוער ״אורנים״,הוא נשאר כיתה בזמן שחבריו לשכבה ברובם מצליחים להשתקם מהריסות חייהם ולהתגייס לצבא. תמר היא נערה קשוחה שמסתירה בליבה את הסוד האפל שלה,תמר מגיעה ל״אורנים״ על תקן בת שירות בשנתה הראשונה לשירות. מהר מאוד היא מבינה לאן הגיעה,ושיקיר לא הולך לעשות לה חיים קלים... ״אני מזהירה אותך מראש, שכבת י׳ב השנה מאוד...״היא מחפשת את המילים, ״מאוד מאתגרת,ובמיוחד תלמיד אחד״. לפתע נער גבוה ורחב בגופו נעמד כחוצץ בין שנינו,הוא מביט ישירות בעיניים והמבט שלו הוא בגווני אפור ירוק. ״אני אקצר לך את זה ריקי״הוא מסובב את ראשו אל המנהלת שעומדת מאחוריו, ״אני יקיר,ואני התלמיד האחד הזה.״הוא טוחב סיגריה לפיו,מעביר בי מבט ואז במנהלת ועוזב את המקום.

"ו....נראה לי שמחכים לך..." היא סימנה עם עיניה לכיוון הדלת. הסתובבתי עם פלג גופי העליון, צופה בשיר נשענת על משקוף חדר ההכנה בהפגנתיות. לפי שילוב הידיים שלה, ידעתי שמצפה לי שיחה ארוכה בבית. הסתובבתי חזרה, ועוד לפני שהספקתי להשיב, צפיתי בעומר נעלמת כלא הייתה במסדרון האמפי. לגמתי מהספרייט ולא הסרתי את עיניי ממנה, לוגם גם את מראיה עוד כמה דקות ספורות. אין ספק שהבחורה הזאת יכולה לשגע פילים. ------------------------------------ לדניאל יש הכל. יופי מהפנט, חברה מסורה ומשוגעת, מנהל אישי דקדקן ומעריצות ללא הרף. אבל מה קורה כשהוא פוגש בעומר, פגישה מקרית בהחלט? עומר מסקרנת את דניאל עוד יותר כאשר היא בכלל לא מכירה אותו, את הזמר המפורסם. היא לא מתרגשת כל כך מהר, ואף לא ממהרת להכניס את דניאל לחייה המורכבים גם ככה. עומר מגיעה עם עבר מורכב בהחלט הרחק מאור הזרקורים, ועם קשר משפחתי לצחי, מנהלו של דניאל. היא מסתורית, חכמה, מתוחכמת ומלאת עומק, משהו שדניאל היה צמא לו שנים רבות. השניים מגיעים מעולמות שונים לחלוטין, אבל...מה קורה כשהרגשות הולכים ומתגברים?

"תשחרר אותה עכשיו" לחשתי בכעס והנחתי את יד שמאל גם כן על הנשק.עיניי רתחו למראה שהרטיט את ליבי. הוא החזיק אותה צמוד לחזהו והצמיד את אקדחו לצד ראשה.היא יבבה מפחד ואני לא יכלתי לנגב את הדמעות שזלגו מעייניה. " ומה גורם לך לחשוב שאני אעשה את זה מר גרין היקר?" שאל בציניות וגיחח. עשיתי צעד אחד לעברו והוא הידק את אחיזתו בה וראיתי את עייניה היפות נפקחות מפחד. "תיתן לה ללכת..היא לא קשורה לזה ואני נשבע לך שברגע שנסיים פה אני אחתוך אותך לחתיכות ואשלח כל חלק למקום אחר בעולם" אמרתי בזעם והוא החליש טיפה את אחיזתו ממנה,פחדן עלוב. גיחחתי. ולפני שהצלחתי להבין שמעתי קול ירייה מחריש אוזניים...וצרחה של קול יפייפה..

באורך הזמן שאני מבלה בוואטפד, הרבה אנשים ביקשו את דעתי ועצותיי לגבי הספרים שלהם. מה יש לתקן, מה טוב, ובעיקרון ביקשו ממני לתת את הביקורת שלי. היו כמה פעמים שלקחתי על עצמי פרויקטים לעזור אישית לכותבים בעלי פוטנציאל לא ממומש להפוך לכותבים הרבה יותר טובים משהיו קודם לכן. (אולי זה נשמע מאוד שחצני, אבל אני באמת רואה שעזרתי, ואני מאמינה ביכולת שלי לעזור) היה לי מקרה הצלחה מטורף עם כותבת שעשתה שיפור מסיבי כל כך בכתיבה שלה, והגיעה לפרסום ענק בוואטפד. חשבתי לעצמי: "אם הצלחתי כל כך לעזור לה, למה לא לחלוק את הידע שצברתי מהניסיון שלי ומהאינטרנט עם כותבים שצריכים אותו? זה יהיה נהדר לכולנו אם יהיה ספר מדריכים כזה!" את המדריכים כתבתי בעצמי והשקעתי בהם המון זמן, ולכן, אלא אם כן נתון אחרת, תדעו שאני כתבתי אותם בעצמי. אשמח אם תעריכו ותשתפו את הספר הזה, הרי זה רק יעזור לכולנו. #2 באקראי.

חיי לא היו קלים. בכל יום נאבקתי רק כדי לשרוד, בתקווה שיום אחד אוכל לברוח ולהיות חופשיה. כל מה שהכרתי היה כאב, פחד והשפלה. לא האמנתי שיום אחד אפגוש בגבר שישנה את חיי ויגרום לי לראות את העולם אחרת, להרגיש דברים שלא הרגשתי בעבר. בריחה כבר לא הייתה אפשרות אבל העבר המשיך לרדוף אותי, מושך אותי אחורה ומציב בפניי שתי אפשרויות, לחזור אל המקום האפל בו הייתי או להישאר ולסכן את כולם. **כל הזכויות שמורות לי**

״תמיד היית אחד שבורח. ברגע שהכל היה מתחיל להיות טיפה לא בסדר, היית נעלם. תמיד תהיתי לאיפה אתה הולך. או למה אתה לא לוקח אותי איתך. ומה אם הכל יהיה לא בסדר לגמרי פתאום? אולי תיקח אותי איתך? כן, ככה חשבתי. לא ציפיתי ממך ליותר מזה. יודע מה? לך לאלף עזאזל. ואל תחזור אף פעם. רע לי כשאתה חוזר.״ ליאו ואבישג הם החברים הכי טובים לנצח נצחים. טוב, כך לפחות הם חשבו. עד שאביו של ליאו קיבל קידום והוא ומשפחתו טסו לצרפת ל4 שנים. אבישג הייתה שבורה בלי הבסט שלה, אבל שהוא חזר, היא הרגישה עוד יותר שבורה. למה? כי ליאו השתנה. הוא כבר לא אותו חנון שהיה בא אליה לעשות שיעורי בית ביחד. האישיות שלו הידרדרה, הוא נהפך לערס והכי חשוב- הוא הפך להיות חתיך. אבישג ממש לא רוצה בסט כזה מגעיל, שצוחק עליה בכל הזדמנות. היא החליטה שהיא שונאת אותו, לנצח ,ולעולם לא תסלח לו. אבל כמו שאומרים, הגבול בין שנאה לאהבה הוא דק. מה יקרה כשאבישג תגלה שאולי היא מרגישה אל ליאו משהו, משהו יותר רציני מקשר של שני ידידים? ושלא נתחיל אפילו לדבר על יערה מלכת השכבה, ששמה עין על ליאו ומחליטה למרר לאבישג את החיים.. עלול להכיל: -שפה גסה (קללות וכו') - תכנים מיניים ~מעצבת הכריכה: @qmeitar

אחרי מה שקרה להורי הדבר היחידי שיכולתי לעשות הוא לרוץ, לברוח מהבית המקולל שלי... שמי אליסון אני נערה בת 17. הורי מתו מנשיכת זאב, שני הורים מקסימים מצאו אותי ישנה ביער והחליטו לאמץ אותי. ומאז אני בת למשפחה עשירה בלב העיר. שם פגשתי את הגבר ששינה לי את החיים... ומאותו רגע חיי כבר לא היו פשוטים יותר. ©כל הזכויות שמורות לhodi1234

#1 פנטזיה 22.10.17 *הושלם* "אני מושיטה יד להרים את ברדסו, לחשוף את פניו, אך הוא עוצר אותי בתקיפות, תופס בידי בכוח. אני מצליחה לראות לרגע את עיניו הכחולות רושפות אליי בזעם. 'אל תעזי,' הוא אומר לי בנוקשות 'זה שאת נסיכה לא מתיר לך לעשות כל העולה על רוחך.'" אריאל היא נסיכה בת 19. הקטנה מבין שלוש אחיותיה. מישהו רוצח בדם קר את בעלה ובנה של אחותה, ובעקבות כך כוחה של האחות מתעורר. היא מאשימה את אריאל ברצח ומנסה להרוג אותה. אלא שאז הוא מופיע, ומציל אותה. הנער בברדס. אותו אחד שהציל את חייה שנה לפני כן, ואמר לה שלא יחזור שוב. אלא שהוא חזר. "אנחנו אגדה. שלוש הנסיכות לממלכה העצומה ביותר בעולם, ושלושתינו זכינו ביסוד, מה שהופך כל אחת מאיתנו חזקה בהרבה מהאדם הממוצע. קיומנו הוא ברכה לממלכתנו. כך כולם אומרים. אבל מה שקרה השנה, השנה ששינתה את חיי השלווים לגיהנום, גרם לי להבין שהכוחות הללו הם לא בהכרח ברכה." כל הזכויות שמורות Ⓒ 2016 Hey_you3 אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר- כל חלק שהוא מן החומר שבסיפור זה. שימוש מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהכותבת. תהנו ♡