אמה וברנדון חברים מאז שהם מכירים. הם תמיד יחד, הם שקטים ופחות מתערבבים. אבל חייהם השקטים משתנים לגמרי שהתאומים החתיכים של בית הספר מתעניינים בהם קצת יותר מידי. ברנדון לא ממש הבין שאיליי מנסה להתחיל אותו בלי סוף ואמה מרגישה שהיא בחלום שהתגשם שהבחור עליו חלמה סוף סוף מסתכל עליה. דבר מוזר ביותר קורה להם. שני התאומים החתיכים של בית הספר מחזרים אחריהם. למה שניקי מגנט הבנות התעניין דווקא באמה? במיוחד שהוא יודע שהיא מאוהבת בו כבר שנים בדיוק כמו שאר הבנות, כמהופנטת אחריו. ולמה איליי אחיו הכובש התעניין ברנדון? הוא מעולם לא התעניין בגברים קודם לכן אז למה? למה הם? אך פתאום החברים הלוזרים של התיכון מוצאים את עצמם באמצע תשומת הלב של התאומים השולטים על בית הספר? תרצו לדעת ? מוזמנים לגלות. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

הבטתי בו, על פניו היפות והמשורטטות, על עיניו היפות והנוצצות, ועל שפתיו הבולטות המגרות והמעוצבות. לא יכלתי לעצור את זה. זה קרה בשנייה. הוא הניף את ידו וסטר ללחיי, הרגשתי את לחיי מתחילה להאדים ולהתחמם. עכשיו, עיניו כבר לא היו יפות ונוצצות, הן היו בצבע כהה שביטא עד כמה הוא שונא אותי. ועכשיו, שפתיו כבר לא היו בולטות ומגרות, הן היו מתוחות בצורה זדונית, שעיוותה את כל יופיו. הוא נהנה מזה, מלראות אותי סובלת. שמעתי את מחיאות הכפיים מסביב ואת קריאות העידוד. אף פעם לא הבנתי למה ילדים כאלו אכזריים, ולמה הם מעודדים מקרים כאלו, כאילו משהו בהם ניצת, אבל אני כנראה גם בחיים לא אדע, כי אני לא בליגה שלהם. אני לא בליגה של אף-אחד. ~~~~~~~~~~~~~ אני לירז בת 16, וזה סיפור חיי.

**הושלם** ספר המשך ל״אוהבת תמיד, קיארה״, ⚠️⚠️לא ניתן לקרוא כסיפור יחיד⚠️⚠️ ⚠️הסיפור מכיל תיאורים קשים ולא מתאים לכל אחד/ת ⚠️ אני לא לוקחת אחריות לאחר שג׳וליאן מקבל את מכתביה של קיארה, הוא כותב לה בחזרה, גם אם הידיעה שהיא לא תקבל את מכתביו מלווה אותו, הוא מחליט לספר את הסיפור מנקודת מבטו. הסיפור מכיל: דיבור על דיכאון פגיעה עצמית אובדנות

**הושלם** ⚠️הסיפור מכיל אובדנות דיכאון ופגיעה עצמית ולא מתאים לכל אחד/ת⚠️ אני לא לוקחת אחריות כאשר קיארה בת ה-17 מחליטה להתאבד היא כותבת מכתבים רבים אל ג'וליאן, מי שרבים יגידו שלולא הוא היא הייתה עדיין בחיים, היא כותבת את המכתבים הללו ושולחת אותם אליו כדי שיראה, שיבין מה הוא עשה, ללא מודעות, ובכללי שפשוט, גם אם לרגע אחד... יכאב לו כמו שכאב לה. הסיפור מכיל: פגיעה עצמית דיכאון מוות התאבדות

תמיד כשרוצים לכתוב סיפור או קטע, כל הבעיה היא למצוא מאיפה להתחיל. העלילה כבר בראש, האירועים, הדמויות, הרגשות, אבל קשה למצוא ולהגדיר את המילה הראשונה. את המשפט הראשון. את הפתיחה. הסיפור הזה הוא לא עוד סתם סיפור - אני מקווה - הסיפור הזה הוא חיים. חיים של מאות ואלפי נערות עם נקודה כואבת בלב. אצל חלקן זה נקודה קטנה וטורדנית שמפריעה מהצד, ולחלקן היא כבר גדלה והפכה למעטפת מדממת של כאב שמתהדקת ומתהדקת על הלב וגוזלת מהן את רגעי האושר והיופי בכל אותן שנים. אז המילה הראשונה - "מעיין", והמילה האחרונה-...תלוי. תלוי במי שסביבה, תלוי באמונה שבה, ובעיקר - תלוי בה. #### אזהרה: אנורקסיה הפרעות אכילה דיכאון פגיעה עצמית

אלכסיס גונס תלמידה בחטיבת הביינים בבית הספר קייברידג אין לה חברים יש לה בעיות תזונה "אני רוצה להיות רזה" היא אומרת כולם קוראים לה ילדת סנטר בגלל השיער הצבוע בצבעים משונים ומוזרים. אמא שלה זונה ברחובות אבא שלה על סמים ומתעלל בה פיזית ומנטאלית "את שמנה" הוא אומר לה. אלכסיס חשבה שהחיים שלה הכי גרועים שיש רק שלא ידעה מה מצפה לה באמת. והאמת היא כואבת.. *אזהרות מכיל תוכן מיני מחשבות אובדניות אנורקסיה ואונס

התמכרתי לזה. התמכרתי להרגשת הרעב. הרגשת ריקנות שבבטן. זה מרגיש ככ דפוק שזה ככ נעים. להרגיש חולשה בכל מפרקי הגוף ולא להצליח לזוז-פשוט ככ שזה נחמד. התמכרתי לזה. התמכרתי להרגשת הצריבה שיש לאחר הקאה. הרגשה שהצלחתי לפצות על הארוחה הגדולה. התמכרתי לזה. התמכרתי ללבוש בגדים גדולים, שמכסים הכל. מחממים את הבטן החסרת כוחות. מבינים?פשוט התמכרתי. אני מרגישה ככ טוב עם כל זה,אז מה הבעיה? פשוט תעזבו אותי בשקט,ותנו לי להמשיך לאכול את ליבי.

הסיפור מספר על נערה בת שש עשרה ששמה סול שהיא אנורקסית החברה הכי טובה שלה ירדן דרדרה אותה למצב הזה בסיפור הזה סול מגלה יותר על החברות שלה ,מתאשפזת בבית החולים ומאוכזבת מהבנים מקווה שתאהבו.

זה לא קורה, לא הגעתי למיון פסיכיאטרי. אבא מובך, אימא רועדת. כאן שעה, או דקה, גם הן נספרות; חדר מיון בבית חולים, יושבת, ממתינה. נשארתי בחיים? זוממת תוכנית, מועדת, בעוד מבט מדוכא- רק, אולי, משילה גרם. האשפוז ודאי. ונכשלתי, נכשלתי בדרך לשיקום. ומה נשאר ממני? קליפה של בן-אדם, שהיה לאדיב וחכם. הלחץ מכרסם, כל נמק מנוקב, שאחתוך לימים ואדמם. ולבד, בין קירות אפורים, אלחש פרידה. שוב, אני לבד, לצד אימא, ולצד אבא. ולבד.

אלי, ילדה בכיתה י׳ שסובלת מבריונות. יום אחד מחליטה אלי החלטה גורלית שמשנה את חייה. היא נסחפת לאנורקסיה קשה.