הוא התקדם באיטיות "מה אמרת הרגע?" קולו נהפך מאיים כמו הוא עצמו. "אמרתי, לך לעזאזל" אמרתי ביתר ביטחון כי רגע אחרי זה הייתי צמודה לקיר. חזהו מוצמד לשלי וידיו על מותניי. הרגשתי את נשימתו הולכת איטית וכבדה על שפתיי כמו שתמיד קורה כשהוא עצבני. הוא הביט עמוק בעיניי ואני רק בוהה בשפתיו, מתאפקת לא להניח אותן על שלי באגרסיביות. "אני שונא כשרק את יכולה להרשות לעצמך לדבר אליי ככה כשכולם מפחדים אפילו להגיד את שמי" לחש באוזני, גורם לצמרמורת לעבור בגופי. זה נכון, רק אני מרשה לעצמי לדבר אליו ככה כי אני יודעת שלא יפגע בי. "אנחנו לא זוג, תעזוב אותי בשקט" אמרתי, מנסה להשאר בתדמית של הקשוחה. שניה אחרי זה הוא שיתק אותי בעזרת שפתיו. "אם אני אחליט שאנחנו זוג, אנחנו זוג" ניתק את שפתיו משלי במהירות אחרי שהתחלתי לנשק חזרה. מרקו קארטר, ראש המאפיה המסוכנת ביותר בעולם התחתון ובארץ. אין לו רגשות. ולא היה לו שום דבר מעבר לסטוצים. האם גם הוא יכול להתאהב? ***מכיל תכנים מיניים***

המאפיה היא כמו ג׳ונגל,תאכל או שיאכלו אותך ~אני~ אווה ריין היא בלונדינית עם עיניים כחולות כמו הים ואופי מלאכי,היא מפונקת לא קטנה אבל נסלח לה על זה היא לא תתחבר לכל אחד אבל לגבר שרצח את אביה? ברור שכן כל מילה של האישה הזאת היא ברזל,עד שזה מגיע אליו. טיילר קורוליין שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר אבל בהחלט העיפרון הכי יפה שתמצאו בקלמר הזה. רק אנשים שממש קרובים אליו זכו במפתח לליבו אך צריך לעבור לא מעט בשביל התואר הזה אבל מבט אחד מעינייה הכחולות והלב נפתח בעצמו. ⚠️הספר יכול להכיל תכנים טראגים שלחלק מהקוראים יהיה קשה לקרוא הזהרתי מראש⚠️