לא הבנתי איך זה התחיל. חשבנו שזו רק עוד מגפה חולפת, משהו שאפשר להתעלם ממנו ולהמשיך כרגיל. אבל טעינו. כשהמגפה הגיעה אלינו, זה כבר היה מאוחר מדי. העולם הפך לגיהנום, וחצי מהאוכלוסייה נמחקה בין לילה. בין ההרס והכאב, יצאתי למסע נואש למצוא את משפחתי, בתקווה שאולי הם שרדו. בדרך פגשתי את דין - גבר יהיר, מתנשא, ואחד שלא מסתיר את השנאה שלו כלפיי. אבל בעולם שבו האבדון שולט, אין לנו ברירה אלא לשתף פעולה כדי לשרוד. האם יש סיכוי שהשנאה תהפוך לאהבה? ואולי, בין ההריסות, נוכל למצוא גם שביב של תקווה? מוקדש לכל אחת שאיבדה את התקווה בדרך, אל תשכחי שהיא תמיד מחכה לך מעבר לפינה. תחזיקי חזק, כי בסוף תמצאי את האור.

----גמור ובקרוב יוצא לאור---- טרופים: ⭐️פשע רומנטי-ארוטי ⭐️סטוקר ⭐️רוצח סדרתי ⭐️גבר במסכה ⭐️הוא אובססיבי אליה תקציר: אלינור הספיקה להגשים את כל מה שהיא חלמה עליו כבר בגיל עשרים ושש. היא משכירה בית קרקע נחמד, עבודה נחשבת ומשכורת נהדרת. אבל משום מה היא מרגישה שהחיים שלה חסרי טעם וחוזרים על עצמם עד שעמום מוות. לילה אחד, אלינור חוזה ברצח אלים וברוטלי שמטלטל את עולמה וגורם לה להסתכל על הדברים בצורה שונה לחלוטין. אדם, רוצח סידרתי, לא רגיל שהדברים לא עוברים לו חלק. זאת פעם ראשונה שהמלאכה שלו נהיית יותר מסובכת ממה שהיא אמורה להיות וזה מוציא אותו מדעתו. והכל בגלל השחקנית הזאת, שמטריפה אותו לכל הדעות. טריגרים: *תיאורים גרפים *אלימות *איזכורים של אונס *סמים *אובדנות *תיאורים מינים ---------------- ספר ראשון שלי. אני כל כך מתרגשת! אשמח ממש לשמוע מה אתם חושבים. מחכה לשמוע מכם💙

״הדם שלי שורף מכמיהה אליך, יקירתי. תחזרי אליי. תפסיקי לענות את שנינו, את יודעת שאני המיועד לך. אין טעם להכחיש.״ חום גופי עולה ועולה והשריפה שהוא מדבר עליה צורבת גם אותי. ״אתה מתבלבל ביני לבין מישהי אחרת. כמה עוד פעמים אני אומר לך שאני לא המלכה השחורה?״ ״גם אם תגידי את זה עוד אלף פעמים זה לא יהפוך את זה לנכון. אפילו אם את חושבת שאני משקר לך, האגם לא משקר. החברה הכי טובה שלך לא משקרת.״ הוא מופיע מולי בפתאומיות, פניו הסקסיות במרחק נשימה ממני. הוא חתיך בצורה שקשה לתפוס. ״את לא יכולה לברוח ממני,״ ידו העוצמתית מחליקה על הלחי שלי והליטוף העדין בוער בכל מקום בגופי. ״אין מקום מספיק רחוק בעולם הזה ובעולמות שמעבר לו שלא אמצא אותך. כשתביני את זה, כשתביני שנולדת למעני ונולדתי למענך נוכל לכבוש את העולם. נשלוט בו ביחד מקצה לקצה.״ ״השלטון שלך קורע את העולם,״ אני סותרת לידו. ״אין לי שום כוונה להצטרף למחול ההרס שלך. לא משנה מה יקרה, לא משנה מה קבע הגורל אני אתנגד לו ולך עד המוות. כשתבין את זה החיים שלך יהיו קלים.״

קמילה פלורס: אני ״נסיכת המאפיה״ כל חיי הייתי ילדה עם דעות, כל הזמן היה לי מה לומר, ילדה שלא יודעת מזה לשתוק. תמיד אמרתי מה אני חושבת ותמיד אומר מה אני חושבת. ואף אחד לא ישנה את זה, פאקינג אף אחד! וכל מי שינסה יראה מי אני באמת!.. אין סיכוי שהוא יצליח לשנות את זה אין מצב.. אדריאנו רודריגו: אני קאפו המאפיה האיטלקית של ניו-יורק לא מקשיב לאף אחד, אני לא צריך אף אחד, האנשים היחידים בחיים שלי הם האחים שלי, אני אהפוך את העולם בשבילהם, הם פאקינג הכל בשבילי והיחידים בחיים שלי. לפחות ככה חשבתי... הסיפור יכיל: סמאט מפורט, מיניות, רצח, אלימות, מתח, והרבה קללות. לא כולם יכולים להכיל את זה.

•יופי מסוכן• 🔞 •הקדמה לסיפור• הלשון שלי ליקקה את פטמותיה ומצצה אותן בהתמסרות. הרמתי את מבטי אליה - שילוב של יראה, כעס, תסכול, ורמז קל לכניעה בלתי רצויה. ידעתי שזה אסור, ידעתי שזה גם לא חכם. אבל הפיתוי היה חזק מדי. עיניה הסגולות, זוהרות ככוכבים, סחפו אותי למערבולת של רצון. שפתיה הבשרניות והעסיסיות קרצו לנשיקה, ושערה השחור הארוך זרם כמו מפל משי על עורה החשוף. היא הייתה חזון של יופי ופיתוי, של תאווה ואבדון. שדיה, מושלמים בגודלם, היו בדיוק מה שחלמתי עליו. ירכיה הבשרניות ותחתה, גמיש ועסיסי כמו אפרסק בשל, השלימו את התמונה. המשכתי למצוץ את פטמותיה בנואשות, להוט לתבוע אותה לעצמי, למרות שידעתי שאתחרט על כך. הייתי צריך לבחור את מלאכית האור במקום זאת, אבל גופי רעד כשגופה זינק עלי כמו חיית טרף. לא יכולתי להתנגד לה, ולא הייתי רוצה גם אם הייתי יכול. לעזאזל, היא הייתה כל מה שרציתי. נשימתי נעתקה, גניחותיי התערבבו בצחוקה המטריף. היא שיחקה בי, שמרה אותי קשה ונזקק עבורה, בזמן שרכבה עלי בקצב שהוציא אותי מדעתי. ידעתי שאני טועה. בכל ליבי, חרטה כואבת בערה בי. ידיי אחזו בתחתה בחוזקה, עד שהכאב התערבב עם התסכול. בחרתי את האפלה שלה על פני האור שהבטיחו לי המלאכים. הייתי טיפש. נפלתי למלכודת שלה, רק בשביל לילה אחד של הנאה אסורה

הספר הראשון: מרלנה פרנצ'יני, רופאה מבריקה במחלקת טיפול נמרץ ילדים, חיה חיים מדודים וממוקדים - עד לרגע שבו עולמה מתנפץ. תקרית ירי בלתי צפויה שולחת אותה היישר אל לב הסכנה, כשהיא נאלצת להציל את חייו של דמיאנו בלמונטה - גבר אפל, מסוכן ומפתה, שמתגלה כראש המאפיה האיטלקית במילאנו. דמיאנו, שליט קר רוח בעולם של כוח ואכזריות, לא מצליח להתנער מנוכחותה של האישה שהעזה להביט בו מעבר למסכה המאיימת שלו. מרלנה, עם האומץ והחמלה שלה, מטלטלת את עולמו. הוא מושך אותה לעולם שבו גבולות מטשטשים בין טוב לרע, בין סכנה לתשוקה, ומשנה את חייה לעד. ככל שהקשר ביניהם מעמיק, כך מתעצמת הסכנה האורבת להם מכל עבר. מרלנה מוצאת את עצמה לכודה בין נאמנותה לערכיה ובין משיכה הרסנית לדמיאנו, שמצדו נאלץ לבחור בין כוח בלתי מוגבל לאהבה שיכולה לחשוף את חולשותיו. סיפור עוצמתי ומסעיר על משיכה בלתי נשלטת, מאבקים פנימיים ומאבקי כוח מסוכנים, שבו תשוקה ואהבה בוערות כנגד כל הסיכויים. קריאה מתחת לגיל 16 על אחריותכם.

לוקה די מונטה. הקאפו של המאפיה האיטלקית. אחד עם מראה שכל בת מתאהבת במבט ראשון. והוא? הוא מזיין וזורק. אף אחד אף פעם לא אמר לו ׳לא׳ ומי שכן.. לא נשאר בחיים כדי לספר את זה. כולם מפחדים ממנו ומסכימים להכל כי הם פוחדים להתעסק איתו - איך אומרים הצעירים? מי שמתעסק מתרסק - והוא אוהב את זה. אבל כשהיא הגיעה. היא לא פחדה ממנו ולא היה לה אכפת מי הוא. היא הסתכלה לו בעיניים ואמרה ׳לא׳ ובשונה מכולם, היא שרדה. מהרגע שפגש בה הוא רצה לדעת עליה הכל, היא סקרנה אותו. הוא רצה לדעת מאיפה כל האומץ שלה. וכשגילה, הוא היה בהלם. היא רק בחורה שרוצה לשחרר את העבר שלה, אבל זה לא אפשרי לשחרר אותו כשהוא רודף אחריה. מה יקרה כשהיא תגלה את הזהות האמיתית שלה? שכל החיים שלה היו שקר. ואיך הוא קשור לזה? ༻✽༺ ״העיניים שלה, כחולות עמוקות כמו הים בלילה, משדרות שקט אבל גם עוצמה - כמו השקט שלפני הסערה. אנה קרטר לא רק נראית כמו נסיכה, היא לוחמת עם כוח פנימי שלא כולם רואים... עד שמאוחר מדי.״ הספר מכיל: אלימות שפה בוטה אלכוהול תוכן מיני מפורש

לאונרדו-24 הקאפו של איטליה. רוצח פסיכופט הידוע בכינוי "שטן הדם". הוא מיועד לנישואין עם קיארה נסיכת המאפיה של לאס ווגאס. קיארה-20. הבת של הקאפו של לאס ווגאס. ילדה של אבא שלא מצייתת לחוקים. מיועדת להתחתן עם הקאפו של איטליה כל מנת ליצור ברית. אבל מה יקרה עם היא תתחצף אליו בזמן שהוא רגיל שכולם מצייתים לכול מילה שהוא אומר... הפיתיון שלו-הספר השני בסדרה "השבירות שלהם"

׳תעצמי עיניים׳ ׳למה?׳ ׳כדי לא לזכור׳ לחשה לי אמי ונשקה למצחי. ׳חלומות פז מתוקה...׳ • • • • • • התעוררתי בבית חולים. לא זכרתי כלום. החדר היה מלא בשוטרים. כששאלתי מה קרה הם קפצו לנוכח העובדה שהתעוררתי. ״איפה אני?״ שאלתי ״בבית חולים״ ענה לי שוטר.ראו עליו שכל שניה במחיצתי בלתי נסבלת בעיניו . ״למה כל השוטרים האלה כאן?״ שאלתי בבלבול. אבל אף אחד לא ענה לי. לא זכרתי כלום.לא עבר,לא אנשים,כלום. זכרתי רק את השם שלי. אנבל קראונסטון. ואחרי זה גם גיליתי שרצחתי מישהו. ולכן נכנסתי לכלא. וכאן זה רק התחיל. כל הזכויות שמורות©yael_alisa_lesovoy