התמימות שלה שיגעה אותו כמו שהקור שלו שיגע אותה. היא הרגישה שהיא הגיבורה מהספרים שהיא קוראת , היא נהייתה סקרנית כמו ילדה קטנה. הוא נפגש איתה בדרכי הגורל , דרכי האל. והעבר שלו לא היה מסוגל לו להמשיך , לא מסוגל להיות מאושר. הוא ידע שהיא תשמש אהבה למענו והוא עצר את זה.. רק מאוחר מדי , וכול מבט הרג אותו מבפנים והבין ש..נפל חזק .

"די...אני...אני רוצה לחזור הביתה בבקשה" מלמלתי מייבבת. "תפסיקי עם זה כבר!!" הוא צרח כמו חולה נפש והחזיק בכוח בשורש כף ידי, "את שלי אדל תביני את זה כבר, את לא הולכת לשום מקום. כדאי לך להתחיל להפנים את זה." הוא לחש לאוזני בטון תקיף. *חטיפה* *אונס* *אלימות* *תוכן מיני מפורט* *קללות* ***זה הספר הראשון שכתבתי ולכן הכתיבה בהתחלה יכולה להיות לא כל כך מקצועית, לאט לאט זה משתפר(:***