סיפור מרתק שנכתב במקור כשיחה בCHAT GPT, חושף מסעות של נוסע זמן מסתורי בין תקופות היסטוריות מרתקות. מסעותיו מציגים נקודות מפנה מרגשות - מגפת הדבר השחור במאה ה-14 ועד לעתיד המרתק של שנת 2100. בכל יעד, אליאס נדרש לבצע משימות עדינות ומרגשות, תוך התחקות אחר סודות עבר ועתיד.

What happens when Rebecca, wife and mother of two kids finds out that her husband of six years is involved in an extramarital affair? Rebecca does everything to make her kids Lizzy and Drew, and her husband, Andrew happy as a classic housewife. Nevertheless her husband is involved in another relationship because he wants more excitement in his life. Will she be able to forgive, and keep her wedding vows 'till death do us part'? Or will she leave the man she loves for good? **Extract** Putting on a big smile on my face, sighing that I finally found Andrew and I still had time for my surprise. I just hoped he wasn't angry with me for coming here in this state. I looked up ready to speak, when I felt my whole body go rigid and my throat constricted seeing the sight before me. There I saw my husband's naked back covered in a quilt from the waist down, thrusting hard into a female beneath him, looking exactly like Claire Carter, his 'Personal assistant'. I felt the blood drain from my body and my stomach hit the ground. I blinked several times, praying that this was just a bad dream. Just a mere nightmare. ******************* Join me on an intriguing journey to see what happens. Contains certain mature content. @copyright Inc. This story is not permitted to be copied or altered by anyone but the author. The characters in this book belongs solely to the author, @Santana Blake. Any resemblance to any character, living, dead or fictional, is purely coincidental. The plot and the story are entirely my own and may not be reproduced anywhere without my permission. If this is not followed, legal action will be taken. Picture on book cover, credit goes to rightful owner.

ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות. ״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים. הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״ נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור. לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה. אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו. אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני. יש לי תמיד רצון עז להכות אותו. אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי - אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי. אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי. בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה. אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.

"אם אתן לך אקדח דרוך, את תירי בי?" הוא שואל בקול אדיש. אני יודעת מה יקרה אם את לו תשובה חיובית. ראיתי מה קרה לאלה שהוא שאל לפניי. "ל-לא." אני לוחשת. "את משקרת." נכון. אבל גם אם הוא חושב כף הוא לא יהרוג אותי. החוק המעוות שלו של 'הקם להורגך...' מחייב אותו להיות מאויים ממני כדי להרוג אותי. "ומה אם אגיד לך שאת שאר החיים שלך את תעבירי תחת מרותי?" הוא שואל. "א-אצל האיטלקים ק-קוראים לראש 'קאפו', אז יחי הקאפ-פו החדש." ספר המכיל טריגרים בעיקר של אלימות

"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעים מה קורה כשמישהו מהצוות עונה בצורה לא מכבדת... נכון?" הוא שואל וכולם נאנחים בתסכול. עצבנים עליי. "קדימה! כולם לעלות על מדי שחיה. נתחיל בעונש של שלושה עיקופים." "אבל... מה עשיתי?" אני באמת לא מצליחה להבין. הוא מסתכל על אחד מחברי הצוות, "תאיר את עיניה." "כשהקפטן שואל שאלה, משיבים בתשובה של כן קפטן, או לא קפטן. כבוד." אני שונאת את הקפטן. אני שונאת את המפקד המחורבן שלי!

"אף וויספר לא הצליח לשלוט על דרקון שחור. את תהרגי את עצמך!" הוא אומר. "אני לא וויספר. אני וויספרית." "אני יודע שאת שונאת אותי, ומה שאני הולך לעשות יגרום לך לשנוא אותי יותר." הוא מפעיל את הכוח של הקעקוע הארור שגורם לי לציית לו. רק לו. אבל הוא לא יודע ש...

. "אני בסך הכל זונ-" אני לא מספיקה להשלים את המשפט והוא תופס במותניי ומושך אותי אליו. צעקת הפתעה נפלטת ממני ואני מחזיקה בכתפיו. "תפסיקי לקרוא לעצמך ככה." הוא פוקד. "אבל זה מה שאני!" "לעזאזל רהב!" הוא ממש צועק ואני מסיטה מבט ממנו, לא מסוגלת לפגוש את מבטו. "אני זונה," אני לוחשת את האמת, זאת שהוא מתכחש אליה, "ואתה... אתה שי נובן, אתה מנהיג. יש לך אחריות, חובה לעם הזה. איך אתה חושב שזה יצטייר אם ידעו שאתה עכשיו נמצא עם זונה? שנינו יודעים שאני לא ראויה לך. אז לא משנה מה הכוונות שלך לגבי, תשכח מהן."

"לא. אני לא אשרת אותם. אני מעדיפה להתמודד נגד כל אבירי הצבא האפור ולא לשרת אותו!" היא צועקת על בראנט. אני נעצר במקומי ומחכה לראות עד לאן המורדת הקטנה שלי מתכוונת לקחת את זה. "זה לא נתון לבחירתך. כמו שאמרתי זה ציווי של הוד מלכותו." הוא אומר ומנמיך את פניו לשלה בהתגרות. היא מסירה את הסינר ומפזרת את שיערה שגולש על גבה בגלים יפיפיים. היא נעמדת על קצות אצבעותיה כדי להגביה את עצמה ומביטה לעיניו של בראנט "אז שהוד מלכותו ישרת את עצמו." היא מדגישה את מלותיה בתגובה להתגרות של בראנט, מסתובבת ויוצאת אל הגנים. בראנט ניראה אבוד ואני לא מצליח להחזיק את עצמי ופורץ בצחוק. בראנט מרים את ידיו "משהו מצחיק אותך וויליאם?" הוא נוהם בתסכול ואני ממשיך לצחוק ללא שליטה. "אתה יכול להילחם נגד שישה אבירים במקביל אבל נראה אבוד כשילדה קטנה צועקת עליך." כואבת לי הבטן מצחוק ובראנט לא נראה מרוצה מהעניין. "מה עכשיו? שאלך אחריה?" הוא שואל כשאני מצליח להירגע. "תעלה אותה לאגף שלי, אחכה לכם שם ואבהיר לה את יחסי הכוחות בין מלך ושפחה." אני מרצין. מכיל: תכנים מיניים, אונס, תקיפה מילולית, תקיפה פיזית, אלימות.

"אתה חושב שתשרוד את התנאים האלה אדוני?" היא מקניטה. "ישנתי לידך במשך ימים שלמים ושרדתי, מה זה בשבילי מעט אבנים?"

אם חשבתן שאהבתן את אמה-תולעת-ספרים ורן-צרות-הול כשרק החלו את סיפור האהבה שלהם, קבלו אותם שוב במאה פרקים דביקים נוספים! בסיפור ההמשך "התרסקות" היחסים בין אמה ורן מתעמקים והשניים לומדים להכיר זה את זו באמת ובתמים. לאט לאט, כשהמסכות נושרות מהפנים והם מסירים שכבה אחר שכבה אחת מהשני נוצר בניהם קשר כנה שמעולם לא חשבו שיווצר מאותו לילה מקרי בו הצטלבו דרכיהם בספרייה. אז, הייתה זו רק התנגשות קלה בין שני עולמות שונים. כעת, הם נשאבו עמוק מדי אל תוך מערכת היחסים ורגשות שלא ציפו להם התפתחו בין שניהם. אבל אתגרים חדשים עומדים בפתח וממתינים להפריד בניהם, האם יצליחו השניים לעמוד יציבים כנגד כל המכשולים? ממש כמו כדור שלג המדרדר במורד הר תלול ללא יכולת לעצור וסופו ידוע מראש - התרסקות מובטחת.