MM מקום 1 ברומנטיקה 🥳🥳 מקום 1 בbl 😮‍💨😮‍💨 מקום 1 בדרמה 🤯 זוהר: המטרה של אלי מויאל בחיים היא להרוס אותי. לא להשאיר לי סיכוי אחד להשתחרר מהידיים שלו. הוא תמיד שם, איפה שאני לא מסתכל. אני מרגיש אותו נושף לי בעורף מאז שהתחלנו את החטיבה ושובצנו באותה כיתה. גם עכשיו, כשאנחנו בשנה האחרונה ללימודים, המצב לא השתנה. אם כבר, הוא נהיה גרוע יותר. אולי הוא שונא אותי כל כך בגלל שאף פעם לא נתתי לו את התענוג להפוך אותי לקורבן שלו. זה מה שגורם לו לחפש דרכים חלופיות לפגוע בי - כמו להתעסק עם החברה הכי טובה שלי. אבל אני לא אחד שיישב בשקט. אני תמיד מחזיר מלחמה, ומהצד שלי, היא הרבה יותר אכזרית. אלי: זוהר דוד היה האובססיה הפרטית והסודית שלי. אני לא נמשך לגברים. יותר נכון, אף פעם לא נמשכתי לגברים, עד שהבנתי שזה מה שקורה לי עם זוהר. לא ידעתי איך זה הגיוני ולמה זה קורה רק איתו, אבל כבר השלמתי עם זה מזמן. על השדים שאני קובר בארון הפרטי שלי, אף אחד לא אמור לגלות. ככל שהצקתי לו יותר, ככה הוא הגיב בקיצוניות גדולה יותר, עד שזה כבר התחיל להיות הרבה פחות כיף כשהוא פגע בנקודות הכי רגישות שלי. אפילו במלחמה יש חוקים, וזוהר הפסיק מזמן לשחק לפי החוקים האלה.

אחרי מות אביה, הילה בוזגלו מבינה שהיא נותרה לבד בישראל. בלי משפחה, בלי יציבות - היא מקבלת החלטה דרמטית: לעזוב הכל, ולעבור למיאמי, היישר לזרועות אחיה - דניאל בוזגלו, ראש ארגון הפשע של הישראלים במיאמי. למרות היחסים המתוחים ביניהם, היא מקווה להתחיל מחדש. אבל במקום חופש, היא מקבלת כלוב זהב. דניאל מנסה להגן עליה - והיא מרגישה שהוא שולט בה. הוא מצמיד את ג'וני- החייל המצולק והשתקן שלו להיות לשומר הראש הצמוד שלה. מה שהוא לא לקח בחשבון, זה שהילה לא תהיה בטוחה לצדו של ג'וני... אלא תיסחף איתו למערבולת של תשוקה, סודות וסכנה. טרופים: קירבה כפויה. פער גילאים. פשע מאורגן. אהבה אסורה. רומן דרמטי, אפל וסוער על גבולות שנחצים, על תשוקה בלתי אפשרית, ועל בחורה אחת שלא מוכנה יותר לשתוק.

״את לא יכולה לברוח ממני,״ ידו העוצמתית מחליקה על הלחי שלי והליטוף העדין בוער בכל מקום בגופי. ״אין מקום מספיק רחוק בעולם הזה ובעולמות שמעבר לו שלא אמצא אותך. כשתביני את זה, כשתביני שנולדת למעני ונולדתי למענך נוכל לכבוש את העולם. נשלוט בו ביחד מקצה לקצה.״ ״השלטון שלך קורע את העולם,״ אני סותרת לידו. ״אין לי שום כוונה להצטרף למחול ההרס שלך. לא משנה מה יקרה, לא משנה מה קבע הגורל אני אתנגד לו ולך עד המוות. כשתבין את זה החיים שלך יהיו קלים.״

קאלי מתאהבת בשומר הראש החתיך והמסתורי שלה, שמבוגר ממנה בעשור. ראש המאפיה אוסר עליו להתקרב אליה, אבל היא תעשה הכל כדי לכבוש את ליבו. הוא הציל אותה כל כך הרבה פעמים מעצמה ואין לו מושג אפילו. אין לו מושג מה הוא הפך להיות עבורה. היא רק רוצה לגרום לו לראות אותה, אבל העניינים מסתבכים. סודות אפלים נחשפים וצעדים ננקטים שאין מהם שום דרך חזרה.

בס״ד ״אלינור, את יפה כמו מלאך.״ אלינור אלפי התגלמות השלמות בעיני כל מי שמביט בה. יפהפייה, מבריקה, מוכשרת - והחיוך שלה? כזה שיכול להאיר גם את הימים הכי אפורים. אבל מאחורי הזוהר והשלמות מסתתר עולם אחר. סודות שהיא לא חולקת עם אף אחד. צלקות שהיא מחביאה היטב. כשהיא מגיעה עם אביה, מפקד בית הסוהר לנוער, היא לא מדמיינת שהמפגש עם נער מסוכן, מסתורי וחסר גבולות - ישנה את חייה מן הקצה אל הקצה. סהר אמסלם סהר הוא סכנה מהלכת. ידוע בכינויו ׳סִילֶנְסְיו׳ - שתיקה. העבריין הצעיר שהשם שלו הולך לפניו - וכל מי שניסה לעצור אותו, כבר מזמן הרים ידיים. הוא לוחם בכל מובן - בזירה, ברחוב, ובנפש. כמתאגרף לא חוקי, הוא שולט בכאב. אבל רגשות? מבחינתו זו חולשה שאין לה מקום. סמים, אלכוהול, התקפי זעם - אלה רק חלק מהשדים שרודפים אותו. מאז שנכלא בבית הסוהר לנוער, הוא למד לשלוט בפחד של אחרים, רק כדי לא לפגוש את שלו. הוא אולי נער, אבל עושה לכולם בית ספר. והוא לא חשב לרגע שדווקא היא - תצליח להתחיל לתקן אותו, לראות אותו. היא מחפשת את הטוב שבו, והוא, שמאמין שאין טוב באף אחד, מנסה לשמור אותה רחוקה. אבל בעולם של כאב וסכנה, גם רגשות יכולים להפוך לקרב שבו אין מנצחים. כי לפעמים, דווקא הלב - הוא הזירה הכי מסוכנת שיש.

☘︎ שונאים לאוהבים ☘︎ אהבה אסורה ☘︎ פשע ☘︎ פער גילים ☘︎ גע בה ותמות ☘︎ הוא נפל ראשון ☘︎ גיבורה חזקה ☘︎ אביגיל כספי ☘︎ אף אחד לא הכין אותי לרגע שבו אאבד את היקר לי מכל, ועולמי יקרוס בגיל שתים עשרה. הילדה המתוקה והחייכנית שכולם הכירו נעלמה, ובמקומה הגיעה נערה שלא הייתה מוכנה לפתוח את הלב שלה בפני אף אחד. הדרדרתי בלימודים, הרחקתי ממני כל מי שניסה להתקרב, והפרתי כללים פעם אחר פעם, עד שלבסוף המשטרה התייאשה ממני ושלחה אותי למוסד לעבריינים צעירים, במטרה לעזור לי "להשתקם". לא התכוונתי לשתף פעולה עם אנשים שבטוחים שאפשר לתקן אותי, מבלי להבין שכבר לא נשאר מה לתקן. ☘︎ רפאל לביא ☘︎ אחרי שש שנים כשומר במוסד לעבריינים צעירים, כבר אפשר להניח שראיתי הכול. טעות. מישהי כמו אביגיל לא יצא לי לראות מעולם. מהשנייה הראשונה הנערה עם הפה החצוף סקרנה אותי. היא מחפשת לריב איתי בכל הזדמנות, כמו עם שאר הצוות, ומרחיקה אותי ממנה בכל הכוח. בכל פעם שאני מצליח ליצור סדק קטן בחומת ההגנה שהיא יצרה לעצמה, היא מיד מקימה אחת חדשה. למרות החוק הברור שאסור לצוות להיקשר לאחת העברייניות, אני לא מצליח להילחם בדחף לגלות מה בעברה של אביגיל רודף אותה. היא נחושה להתרחק ממני בכל דרך, אבל אני מעולם לא הייתי אחד שפחד מאתגרים.

לפני אחד עשרה שנה אלייזה רוז מתה ובמקומה נולדה ארינה. ללא שם וללא עבר ארינה מתחילה חיים חדשים, חיים בהם הרחוב הוא ביתה וגופה הוא רק כלי הישרדות. והיא שרדה, במשך כמעט אחד עשרה שנה ארינה למדה איך להבריח את השדים שלה אבל העבר תמיד חוזר וכשהאדמה מתחת לרגליה מתחילה להתפורר האחיזה שלה בחייה החדשים נחלשת עד שהקו בין העבר להווה כמעט ונעלם. ארינה טובעת ונראה ששום גלגל הצלה לא יעזור לה עד שהוא הושיט יד ומש אותה מהמים. אלכסנדר אוניל הבלש הקשוח לא יודע איך להתמודד איתה, נראה שהאישה עם הפה החצוף נחושה בדעתה לגרום לו לאבד את שפיותו אבל יש משהו בעיניים הירוקות שלה שקורא לו וכשהיא טובעת אלכסנדר לא יעצור עד שהוא יצליח להביא אותה לחוף מבטחים

"מה עכשיו קפטן?" "הנוהל הרגיל. תהרגו את כולם." אני משיב ונשען על דופן עמוד המפרש, מביט בשיעמום בחיילי המלך שצורחים לכל עבר. יש שמתחננים לרחמים, יש שמנסים להזכיר לי את העבר המשותף שלנו. אבל כמו שהם שכחו אותו כשעינו אותי, גם אני שוכח אותו שאני מוציא אותם להורג. יש כאוס כל הסיפון, ואז אני קופא כשאני שומע, "שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד." זה קול נשי, מפוחד ורועד. "עצרו!" אני קורא אבל מאוחר מדי כי החרב מונפת באוויר ממש מעל הצוואר שלה.

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.

אוליביה רוניק. אני לא מתאהבת מהר , אני חושבת שהעולם הוא הרפתקה וצריך למצא אותה עד הסוף המר של האגדה . לא כול הסיפורים נגמרים ב 'עד עצם היום הזה' יש כאלה שמתמשכים עוד זמן. אני כאן כדי לנצל את ההרפתקה שנקראת החיים שלי. והוא חלק גדול בהרפתקה. החיים הם אתגר וצריך לנצל בהם כול חלק. ניקו בקהאם. אני יודע מה בדיוק הטעם שלי בנשים .היא לא. אבל כנראה שזה עכשיו משתנה , כי אני מתאהב. היא מתחמקת ממני 'אני רודף ' היא אומרת "לא בא לי " אבל עינייה היפות אומרות אחרת. אוליביה או יותר נכון אן חייה את החיים הולכת על הקצה אבל מה שהיא לא יודעת שאני זה הקצה שלה. _____ספר שני בסדרה לפני שהכרנו_______