*תקציר קטן-* *איידן פרייס לא מאמין בהתחלות חדשות. אחרי שהוריו נטשו אותו, הוא נשלח לגור אצל בני הדודים שלו ולעבור לבית ספר חדש מקום שבו כולם כבר החליטו מי הוא עוד לפני שהכירו אותו.* *הילד החדש. הבעייתי. זה שלא נכנס למסגרות.אבל איידן לא מתכוון להשתנות בשביל אף אחד.* *ביום הראשון שלו, הוא מספיק להסתבך עם האנשים הלא נכונים ובעיקר עם לואיס.* *שקט. קר. בלתי חדיר.* *והכי גרוע? מישהו שלא מפחד ממנו בכלל.* *מה שמתחיל כעימות קטן הופך במהירות למשחק מסוכן של שליטה, אגו וסודות כשכל אחד מהם מסרב להיות זה שנכנע.* *אבל כשגבולות מתחילים להיטשטש, ושנאה הופכת למשהו אחר לגמרי...* *השאלה כבר לא מי ינצח. אלא מי יישבר ראשון.* *טריגרים* *יש מלא לפני כל פרק אגיד מה הטריגר.* *!דם,מכות,קללות!* *קריאה על אחריותכם בלבד.גיל 12+*

רייף (רפאל) קאלהן- לא ביקשתי עתיד. לא חיפשתי התחלה חדשה. גדלתי בעולם שבו אהבה היא חולשה, שקט הוא מגן - ואני למדתי לשתוק, להיות קר. עכשיו שלחו אותי לפנימייה הכי יוקרתית ביבשת, עם חליפות, חוקים,נערים ונערות שזוכרים לך כל מבט. אני לא שייך לכאן. אבל אז הוא הופיע - עם מבט מהוסס וקול שקט מדי, כזה שמדליק בי משהו מסוכן. לא אכפת לי שהוא הבן של אויב. אני כבר יודע - אני הולך להיהרס בגללו. נואל וורד- אף פעם לא הייתי הראשון. לא זה שרואים. גדלתי בצל של אח מושלם מדי, תחת אבא שאוהב רק את מה שהוא בנה בעצמו. ועכשיו - אני נשלח למקום חדש, להתחלה שאף אחד לא שאל אותי עליה. הייתי בטוח שאוכל להיעלם שם בשקט. אבל אז פגשתי אותו - רפאל קאלהן. הוא מסוכן, קר, מפחיד. ואיכשהו - הוא ראה אותי. וזה היה הדבר הכי יפה, והכי מסוכן שקרה לי בחיים.

"הוא חשב שהוא תמיד יהיה זה שמחלק את הפקודות. הוא שכח שלפעמים, הטורף הכי מסוכן הוא זה שגידלת ממש לצידך."🔞 ⛔הגבלת קריאה: 18+ תיאורי מין מפורטים.⛔ 🎨By Gefen

זהו הספר השני בסדרת הבחור שהציל אותי *צריך לקרוא קודם את ׳אכילס שלך׳* ~תכוננו להתאהב שוב בבחורים האלה~ -צ׳ארלי- העולם שלי נראה אחרת עכשיו. לפחות עבורי. אני כבר לא אותו אדם שהייתי לפני שש שנים. אפשר לומר שהצילו אותי. בעצם, אין דרך אחרת לתאר את זה. אני חוזר הביתה אחרי תקופה ארוכה בניו־יורק, עוזב את הלהקה ואת החיים שהתרגלתי אליהם. אבל מה שאני לא מבין זה שאני חוזר אחורה אל העבר שלי, אל הבחור שהציל אותי אותו אחד שבחרתי להשאיר מאחור. -תומס- החיים שלי השתנו שוב ברגע שהוא נכנס למועדון שלי. אירוני שהמקום שבניתי נקרא על שמו? השלמתי עם זה שהוא עזב. המשכתי הלאה, או לפחות שכנעתי את עצמי שכן. עשיתי הכול כדי להימנע מהאפשרות שניפגש שוב. אבל אז הוא עבר דרך הדלתות ונעמד מולי, לא נתן לי להתעלם מכך שהלב שלי עדיין זוכר אותו. שהוא עדיין מסוגל לגרום לו לפעום בעוצמה של רגש שכבר שכחתי שקיים בי. ועכשיו נותרה לי רק בחירה אחת, לתת לרגש הישן להשתלט עליי, או להילחם בו פעם נוספת. (הסיפור הוא המשך על צ׳ארלי הבן של ניקי ואמה. מ- ביום שתעז) *לא חובה לקרוא קודם את ביום שתעז אבל תמיד מומלץ.* **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

"למה לא שיתפת אותי שזה מה שאתה מרגיש, לואן?" קולו של האלפא שכבש את הלהקה שלי רך ומלא בעצב ובחרטה. גיחוך נטול הומור נפלט מפי, "מתי יכולתי? כשזיינת אותי כאילו אני לא שווה כלום, או כשעדיין התלבטת אם אתה רוצה את היעוד, או כשהיית עסוק בלהסתיר אותי מאביך ומהלהקה?" - אף אחד בלהקת ליקוי ירח מדמם לא חשב שהאלפא ההומופוב שלהם יסכים לקבל את המיועד האומגה שלו כלונה. אף אחד בלהקת ירח זוהר לא חשב שהאומגה יקבל את המיועד שלו שהוא האלפא שכבש את הלהקה שלהם והרג את האלפא. - מרגע שתתחילו לקרוא את הספר, תשאבו לעולמו של לואן, איש זאב בלהקת ירח זוהר, שברגע אחד כל חייו מתהפכים ומשתנים לגמרי. היותו אומגה, הוא ידע שיש סיכוי שאלת הירח תייעד לו מיועד ולא מיועדת. הוא מעולם לא חשב שאלת הירח תהיה אכזרית מספיק לייעד לו אלפא הומופוב חסר רגשות, והוא מעולם לא חשב שהוריו והאלפא שלו יעשו עסקה שתמכור אותו ללהקת ליקוי ירח מדמם, הלהקה של המיועד שלו. בתוך כל הסבל שהמיועד של לואן גורם לו להרגיש, לואן פוגש את ריף, אומגה בלהקת ליקוי ירח מדמם שמוכיח ללואן שמה שהוא חווה אכן יכול להיות גרוע יותר. לואן מראה לריף שזה בסדר להזדקף ולצחוק, ושלא כולם הומופובים כמו להקת ליקוי ירח מדמם. הסיפור יעקוב אחרי שני זוגות שונים. שונאים לאוהבים. בגידה של חברים טובי

בכל שנה באותו התאריך האנשים חוגגים את לידתם השנייה של בעלי הכוחות, האנשים של המערכת, החזקים. ובכל שנה, מיליוני תושבים מחכים להיבחר על ידי המערכת. גם מיילס חיכה להיבחר, אבל זה לא שבאמת רצה כוח, הרי עם כוח מגיעה אחריות. ואם יש משהו שמיילס לא רצה בחייו, זה אחריות מיותרת. אולם מיילס מגיע ממשפחת אצולה מכובדת, וכל אחיו זכו להיבחר על ידי המערכת. גם הוריו נבחרו וגם סביו. הם משפחה אחת מבין רבות המשרתות את משפחת המלוכה עם כוחן. וכיום מיילס בן עשרים ואחת, עדיין מחכה למערכת שתבחר גם בו. הוא היחיד שעדיין לא נבחר, והוא כבר לא מצפה להיבחר. הוא כנראה תמיד יהיה האחד שהמערכת דחתה. הוא יחיה חיים קצרים ומשעממים וימות מוות פשוט וסטנדרטי. אולם בזמן קצר מאוד, הוא תפס למישהו את העיניים, ועכשיו לא נשאר לו לאן לברוח. אפילו המוות לא יוכל להפריד ביניהם. *מכיל שפה גסה ותוכן מיני.

יש מקומות שלא מחכים לך כשתחזור אליהם. אליאס דאיון לומד זאת ברגע שהדלת נסגרת בפניו. לאחר חודשים בבית חולים פסיכיאטרי, הוא חוזר הביתה ומגלה שהבית כבר אינו שלו. מה שנשאר לו הוא דירה ישנה שירש מסבא שלו, מקום זר שאמור להיות פתרון זמני בלבד. אבל כשאליאס מגיע לשם, הוא מגלה שהדירה כבר תפוסה. קיידן וודס, שקט, סגור, ורגיל לחיות לבד. הוא שוכר את המקום ולא מתכוון לשנות את זה בשביל אף אחד. הוא לא מחפש קרבה, ולא מתעניין בעבר שאליאס מביא איתו. ההסכם ביניהם נרקם במהירות ונשען על גבולות ברורים. אליאס נשאר לזמן קצר בלבד. ללא שאלות. ללא הפרעות. ללא קרבה. אבל יש דברים שאינם נשארים בגבולות שהוגדרו להם. כששני אנשים שבורים נאלצים לחלוק את אותו החלל, שתיקות מתחילות לדבר, מבטים נמשכים יותר מדי זמן, וקווים שאמורים להישאר ברורים מתחילים להיטשטש. קיידן שומר על עצמו מכל מה שעלול לחדור פנימה. אליאס נאחז בכל מה שמונע ממנו להישבר שוב. אבל לילות שקטים הופכים טעונים, ומגע אחד לא מתוכנן משנה את הגבולות ששניהם ניסו להציב. כי יש קשרים שנולדים מתוך חוסר ברירה. ויש כאלה שלא ניתן להשתחרר מהם. רשימת טריגרים: • בריאות נפשית • אשפוז פסיכיאטרי • התקפי חרדה ופאניקה • פוסט טראומה • נטישה ודחייה משפחת • אזכורים להתאבדות • תכנים מיניים

MM זאנרים: אהבת בנים } דרמה משפחתית } מאויבים לאהובים } רומן עכשווי תקציר: נקודת מבט אליוט ​הבית שלי תמיד ריק. ההורים שלי בחו"ל, שולחים כסף במקום להגיע, ומבחינתי הם יכולים להישאר שם לתמיד. כולם בקמפוס חושבים שהם יודעים מי אני, הילד הבעייתי, זה שמתחיל קטטות, זה ששורף את החיים של עצמו רק כדי לראות אם למישהו אכפת. אבל האמת היא שאני פשוט מרגיש שמשהו בי חסר, כאילו נולדתי עם חור בתוך החזה שאני לא מצליח למלא. ​ואז יש את ג'יידן. ​הוא החבר הכי טוב של אח שלי, מיילס. הוא תקוע לנו בבית עם האופנוע שלו והפרצוף המעצבן שלו, חושב שהוא יכול להגיד לי מה לעשות. אני שונא את איך שהוא מסתכל עליי, כאילו הוא יודע עליי משהו שאני לא יודע. אני שונא את זה שהוא יצא עם הבחורה שרציתי. ​אבל בעיקר, אני שונא את זה שבין ג'יידן למיילס עובר משהו שאני לא מצליח להבין. שתיקות מוזרות, מבטים חטופים, סוד שהם שומרים ממני כבר שנים. סוד שקשור אליי, ולחלק ממני שנעלם עוד לפני שהספקתי לזכור. ​מתברר שהנאמנות של ג'יידן למיילס באה על חשבוני. ואני מתכוון לגלות למה.

. נייתן דרייק לא הגיע למטבח במקרה. הוא הגיע לשם כי זה המקום היחיד שבו הוא מרגיש שיש לו ערך. בין חום בלתי נסבל, קצב שלא עוצר ולחץ שלא משאיר מקום לטעות - הוא בנה את עצמו מאפס, בלי גב, בלי ביטחון, ועם צורך אחד שלא נעלם: להוכיח שהוא שווה משהו. כשהזדמנות נדירה מגיעה בדמות הזמנה לתחרות היוקרתית של משפחת פארקר - המקום שבו שפים נבנים או נשברים - נייתן נאלץ להחליט אם הוא מוכן לשלם את המחיר. שם, רחוק מכל מה שהכיר, הוא יעמוד מול מתמודדים שלא מפחדים לדרוס בדרך למעלה, מול שופטים שלא מתרשמים בקלות, ומול עצמו. ובין כל זה- הוא פוגש את פיטר. בטוח מדי. חד מדי. מסוכן בדיוק במידה הנכונה. מישהו שלא משחק לפי חוקים-ובטח שלא לפי הלב. מה שמתחיל כהתנגשות, הופך למשהו אחר. משהו שנכנס מתחת לעור, בדיוק כמו המטבח. ובתוך עולם שלא סולח על חולשה נייתן יצטרך להבין מה הוא מוכן להפסיד כדי לנצח

היילו הוא חייל בן 21 שהיה אמור להיכבל לשלושת הגברים שהאלים שייכו עבורו - שלושת הגברים שבזכותם, הוא ידע כוח אמיתי. אבל היילו לא רצה להיכבל. הוא דחה את הכבילה בשלוש שנים כאשר היה בן 18, ניתק כל קשר והתמקד בקריירה הצבאית שלו. אבל מה יקרה כששלושת השנים יגמרו? כשהיילו יצטרך להתמודד עם שלושת הגברים עליהם השתדל שלא לחשוב? .... הקונספט של הכבילה נלקח בהשראה מהספר "כבלים שבורים", אבל משם נגמרת ההשראה.