הספר הראשון: מרלנה פרנצ'יני, רופאה מבריקה במחלקת טיפול נמרץ ילדים, חיה חיים מדודים וממוקדים - עד לרגע שבו עולמה מתנפץ. תקרית ירי בלתי צפויה שולחת אותה היישר אל לב הסכנה, כשהיא נאלצת להציל את חייו של דמיאנו בלמונטה - גבר אפל, מסוכן ומפתה, שמתגלה כראש המאפיה האיטלקית במילאנו. דמיאנו, שליט קר רוח בעולם של כוח ואכזריות, לא מצליח להתנער מנוכחותה של האישה שהעזה להביט בו מעבר למסכה המאיימת שלו. מרלנה, עם האומץ והחמלה שלה, מטלטלת את עולמו. הוא מושך אותה לעולם שבו גבולות מטשטשים בין טוב לרע, בין סכנה לתשוקה, ומשנה את חייה לעד. ככל שהקשר ביניהם מעמיק, כך מתעצמת הסכנה האורבת להם מכל עבר. מרלנה מוצאת את עצמה לכודה בין נאמנותה לערכיה ובין משיכה הרסנית לדמיאנו, שמצדו נאלץ לבחור בין כוח בלתי מוגבל לאהבה שיכולה לחשוף את חולשותיו. סיפור עוצמתי ומסעיר על משיכה בלתי נשלטת, מאבקים פנימיים ומאבקי כוח מסוכנים, שבו תשוקה ואהבה בוערות כנגד כל הסיכויים. קריאה מתחת לגיל 16 על אחריותכם.

הוא ראש מאפיה. היא לא יודעת כלום על העולם הזה. עד ש... הוא חכם, אכזר, קר ומסוכן. היא שבורה, מפוחדת, תמימה ואבודה. קאי הוא ראש מאפיה גדול ואכזר. איב היא תלמידת קולג׳ רנדומלית , שנקלעה למצב שהופך את חייה. הם חווים מהומות, משברים, ריבים ורגשות, אבל לבסוף הם מנצחים את זה. (הפרקים ממששש מתארכים לאט לאט אז כדאי לא לפסול ישר🫶🏼)

אמה (22) וקים (13) אחיות, אחרי שגרו במיאמי כל חייהן, החליטו להתחיל חיים חדשים בניו יורק. שם הן מגלות דברים שלא חשבו שאי פעם יהיו להן כמו חברות ואהבה.

~גמור~ ורוניקה פרדריקו- בת לראש המאפיה המקסיקנית. ורוניקה עברה חיים לא פשוטים.. אבא שלה התעלל בה מינית ופיזית. ורוניקה משדרת דמות של אישה קרה רעה וביצית שלא אכפת לה מכלום.היא בנתה חומות סביב ליבה. ״כל עוד אף אחד לא יכנס אל הלב שלי, הלב שלי לא יפגע״ משפט המלווה אותה במהלך חייה ורוניקה-17 מאסימו גרציאני-ראש המאפיה האיטלקית. מאסימו אדם ללא רחמים הוא רוצח בדם קר ולא רואה בעיניים. מאסימו גרציאני אינו חושף את שמו לאף אדם בלבד הקרובים לו, ״la tua morte״(המוות שלך) זהו השם המרעיד את המאפיות השם הבדוי של מאסימו. מאסימו-25 מה יקרה כשמאסימו יחטוף את ורוניקה פרדריקו עבור נקמה במאפיה המקסיקנית? למה מאסימו רוצה נקמה במאפיה המקסיקנית? מה יקרה כשהסיפור בין מאסימו לורוניקה ידרדר? את זה נגלה ביחד. ⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️ מכיל: תוכן מיני מפורט. רצח. התעללות. ⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️ עלול להכיל: אונס. סיוטים. פלאשבקים מהעבר. *כל זכויות היוצרים שמורים לי*

~גמור~ בלייק אלונסו- "שמור את חבריך קרובים ואת אויבך קרובים עוד יותר." אין לי חברים חוץ מאחים שלי אבל יש לי אויבים וזה בדיוק מה שעשיתי. התחתנתי עם הבת של הקאפו מהמאפיה האויבת, הצעתי לו כוח, כסף והוא לא חשב פעמיים לפני שחטף את ההצעה והפקיר את בתו. אני לא סומך עליו בשום צורה וברגע שהוא יחשוב לפנות נגדי הבת המתוקה שלו בהישג ידי. מלודי היא אישה עדינה ופחדנית, אני מתעב את התכונות האלה בה ומכך שהיא חושבת שכל פעם אני אהרוג אותה ללא סיבה. אני מנסה להיות עדין איתה אך זו משימה בלתי אפשרית. מלודי ריזו- רציתי להיות שימושית בעיני אבא שלי, התחתנתי עם גבר מהמאפיה האויבת כדי שיחזקו את המאפיה של אבא שלי וכדי שיהיה בינינו שלום, זו הייתה מחשבה תמימה. לא ידעתי שהגעתי למשפחה של חיות אדם, בעלי הוא אחד כזה. הכינוי של בלייק הוא חסר רגשות וברגע שהכרתי אותו הבנתי למה הוא מכונה ככה. בלייק גבר קר רוח, לא אכפתי ואכזרי. הוא הבטיח לי שיתן לי פרטיות והפר את ההבטחה הזאת לאחר כמה שעות, הוא עושה מה שבא לו ולא אכפת לו איך אגיב. עם כמה שהוא אכזרי הוא נמנע מלפגוע בגופי ונמנע מלהפחיד אותי למרות שרק להסתכל עליו מעלה בי פחד.

ג'ו: אני זוכרת את הרגע המדוייק בו פגשתי בעיניים האפורות האלו. עיניים יפייפיות שהטביעו אותי, וגררו אותי איתו למעמקי הגיהנום. הבעיה היא שאני הבאתי זאת על עצמי. אני אומרת לעצמי שאני שונאת אותו, אבל בכל פעם שהוא בסביבה אני מבינה עד כמה זה שקר. חשבתי שלא אכנע, ולא אראה לו לעולם חולשה. לו רק ידעתי עד כמה טעיתי, ועד כמה האופי הצדקני שלי הולך לשנות את חיי. ת'או: ניו-יורק בקרוב תהייה כולה שלי. בינתיים אף אחד לא יודע מי אני, אבל אני עומד לשלוט בכל מה שאנשים מכירים-וגם במה שלא. מאז אותו היום חשבתי שלא אוכל להרגיש שום דבר טוב עוד לעולם. אין לי גבולות, אין לי חוקים, אין לי כבוד, ואין בי פחד. אבל אז הכל השתנה כשהיא הגיעה ותפסה את תשומת ליבי. נראה כי מהשניה הראשונה שעינינו נפגשו אני מרגיש יותר ממה שהרגשתי אי פעם.

"סליחה תחזור על זה" ביקשתי מאחד המארגנים "בעוד דקה הדלת תיפתח ואת תכנסי עם הורייך הם יגישו אותך לבעלך לעתיד ואז הם יחזרו למקומם" הסביר והנהנתי בחשש, אימי ואבי הגיעו "אל תהרסי את זה אליאנה" זה הדבר הראשון שאמר לי בשבועיים שלא התראינו, אנחנו בחתונה שלי והדבר הראשון שהוא עושה זה לאיים עלי. "לפחות השמלה בסדר, את נראית פחות..." הוא השאיר את המשפט תלוי וכיווצתי את ידיי לאגרופים ושחררתי אותם, לקחתי נשימה עמוקה "נחמד לראות אותך, אמא" קדתי קידה קטנה בכבוד לאימי "אבא" אותו הדבר גם לאבי. "תראי איך גדלת, יוצאת מהבית" אמרה וחייכתי חיוך לא אמיתי אבל מספיק טוב כדי לספק אותם. הדלתות נפתחו ופתאום איבדתי את היכולת לנשום, הם החזיקו אותי משני צדדיי והובילו אותי אליו. הוא נראה טוב, אפילו לא שמתי לב כשהוא נכנס לחדר שלי לפני כן. אבל עכשיו אני מסתכלת עליו וסערת רגשות עוברת בתוכי, השיער השחור שלו משוך לאחור, כל שערה במקומה, החליפה השחורה שלו חסרת כל קמט, אני לא יודעת מי עושה חסד למי, החליפה לגוף שלו או הגוף שלו לחליפה. אני מניחה שהשני. אבא שלי לוחץ על זרועי באזהרה לפני שהוא מגיש אותי לבעלי לעתיד, בן ראש המאפיה והגבר הכי מושך שראיתי עד היום , המבטים שלנו מצטלבים ונוצר בנינו קשר עין אינטנסיבי. תמיד לימדו אותי לא להביט בעיניים של אח

אויבים מושבעים? כן. זו ההגדרה המושלמת בשבילהם. יריבים, אויבים, שונאים. הם הכל. וזה לא הולך להשתנות אי פעם... או שכן? *** לא מומלץ לקרוא כסיפור בודד אך ניתן, המשך לסדרה- My everything❤️ קול דה רוסו. היורש האכזר של מתאו דה רוסו. יש כאלו שאמרו שהוא הגבר המאיים ביותר שהם אי פעם פגשו, פחד? מושג שהוא מעולם לא שמע עליו. קול הוא הקאפו הבא של המאפיה האיטלקית, אבל מה קורה כשהיא עומדת לו בדרך?