Like a parasite, they infiltrated. He had played these games before so it had been like second nature to him but Prince Jisung ended up becoming the variable that ruined it all for him. Like a virus, Minho got infected.

When you've been rivals with someone for so long, the thing you'd least expect is the fate of your life relying on them, right? Hyunjin and Bangchan were sworn enemies for as long as they could remember. With no clear reason why, they fought all the time. That was, until, their worlds came crushing down and the only thing they had was each other.

FANFIC from the GOD OF SERIES BY RINA KENT JEREMY VOLKOV X FMC OC I was taught to never give away my heart. Life isn't fair and I was taught early not to pray to a god when he could have saved me. It was better to put up walls and continue with the cold enveloping my body as years pass by. Yet a devil decided I would become his next victim, suffocating me with emotions I thought were lost and forgotten. Jeremy Volkov became my demise the moment our eyes landed on one another. He is the relentless devil who hunted after a fake prey (or am I actually one?) and I've fallen deeper into the darkness he created. Jeremy Volkov is a nightmare...but he is mine.

הכל נכתב לאחר קריאה ותחקיר מעמיק, עם עובדות ומידע אמיתי. אם יוצא ואתם נתקלים במשהו לא נכון או מידע מוטעה אשמח לשמוע💫 1942, מלחמת העולם השנייה ונער צעיר שגר באיטליה שלא דמיין איך חייו ישתנו בשנה אחת תמימה, עומד לגלות איך שנה אחת יכולה לשנות חיים שלמים. וויליאם מעולם לא היה בטוח בעצמו. הוא לא סמך על אנשים ולא היו לו סיבות שכן. אבל אז מגיע רומיאו, בן 19, זר מסתורי שרק הופיע בעיירה... ורואה בוויליאם משהו שאיש אחר לא ראה. בין פחד למציאות אכזרית נוצר קשר שאי אפשר להסביר, קשר שמתחיל בנפש עוד לפני שהם מעזים להתקרב באמת. בתקופה שבה כל טעות עלולה לעלות בחיים האם וויליאם יצליח להיפתח? ואיך שומרים סוד שאסור שיתגלה? _ בספר מדובר בשואה ובנוסף לזה המקום, ציר הזמן והסיטואציות השונות אלה דבר שהיו במציאות של אותם הימים (הספר מתרחש בפסולי-עיירה באיטליה בה היה מחנה ריכוז מפורסם) -בספר מדובר בנוצרים וכנסיות, בשנים בהם מסופר הסיפור לבתי כנסת לא היו נפוצים וזה למה בסיפור מדובר בנוצרים. אין צורך לשלול את הקריאה בספר רק בגלל הבחירה הדתית כי הכתיבה היא מתוך הגיון של המציאות באותם הימים. -כאשר דיברו על אלוהים קראו לו "האדון" עם זאת כשמתפללים אליו קוראים לו "דיו" אכתוב בסוגריים בהקשר זה

רייף (רפאל) קאלהן- לא ביקשתי עתיד. לא חיפשתי התחלה חדשה. גדלתי בעולם שבו אהבה היא חולשה, שקט הוא מגן - ואני למדתי לשתוק, להיות קר. עכשיו שלחו אותי לפנימייה הכי יוקרתית ביבשת, עם חליפות, חוקים,נערים ונערות שזוכרים לך כל מבט. אני לא שייך לכאן. אבל אז הוא הופיע - עם מבט מהוסס וקול שקט מדי, כזה שמדליק בי משהו מסוכן. לא אכפת לי שהוא הבן של אויב. אני כבר יודע - אני הולך להיהרס בגללו. נואל וורד- אף פעם לא הייתי הראשון. לא זה שרואים. גדלתי בצל של אח מושלם מדי, תחת אבא שאוהב רק את מה שהוא בנה בעצמו. ועכשיו - אני נשלח למקום חדש, להתחלה שאף אחד לא שאל אותי עליה. הייתי בטוח שאוכל להיעלם שם בשקט. אבל אז פגשתי אותו - רפאל קאלהן. הוא מסוכן, קר, מפחיד. ואיכשהו - הוא ראה אותי. וזה היה הדבר הכי יפה, והכי מסוכן שקרה לי בחיים.

But MAMA im in love with the criminal... 1#minsung 5-26 2#straykids 6-26🎀

"...What are you reading?" Minho asked Jisung looked down at the book, his fingers brushing over the cover absentmindedly. "...It's nothing special," he said quickly, almost dismissing it, before adding, a little more quietly, "...just a story where everything ends well." 🎀

פגשתי אותך במקרה במקום העבודה שלך בזמן שהייתי במשימת ריגול עם שניים מחבריי הטובים התאהבתי ממבט ראשון יש לי חברים מעצבנים אם לא הם כבר הייתי מגלה לו השיפים: סונגבין היונליקס מינסונג ג'ונגצ'אן הסיפור משתפר עם הזמן.

בסיאול המודרנית, בין עולם המאפיה המרתק ומועדוני הלילה הזוהרים, מתפתחת מערכת יחסים מורכבת בין פליקס, חשפן יפהפה ומלא קסם, לבין הוואנג היונג'ין, ראש ארגון פשע חזק וקשוח אך בעל צד רך כלפי פליקס. לצד לחצים ודרמות בעולם התחתון, מתגלה סיפור של נאמנות, אהבה אסורה, והמאבק בין הרצון להיות חופשי לבין המחויבות לקשרים שמגנים ומגבילים בו זמנית. במרכז הסיפור עומדת גם חברותו של ג'יסונג, המלצר והחבר התומך שנקלה לסערה שהיא מערכת היחסים של היונג׳ין ופליקס. אזהרת תוכן: הסיפור כולל תכנים למבוגרים בלבד. דיסקליימר: העלילה והתוכן הם פרי דמיוני. כל קשר למציאות מקרי לחלוטין, מלבד שמות הדמויות. מקום 1# ב-Fanfic ברציפות 🙌

׳זה לא יכול להיות׳ חשבתי לעצמי כשהבטתי בו. היה בו משהו מוכר בצורה מוזרה, כאילו הוא היה תמונת מראה שלי. לא יכולתי שלא להבחין בקווי הדמיון בינינו, מהשפה שלנו ועד לגינונים שלנו. תחושה של רגש וסקרנות סחפה אותי, עם טיפה של קסם גם כן. לא יכולתי שלא לתהות, האם הוא באמת כמוני?