❞איך לב יכול להיות שלם, אם אף אחד לא רוצה בו?❝ *** כשהיא רק בת שבע-עשרה, מיקה אוזרת אומץ ונמלטת מביתה, בו גרה עם אביה האלים. היא מגיעה לדירה חדשה אשר תחלוק אותה עם שותפה לדירה- יהונתן, בחור קר ואפל שנראה כי אין לו שום כוונה להכניס את מיקה לחייו. האמנם? ✘ מכיל תכנים מיניים ✘

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

-גמור- בין מור ודניאל יש יריבות רבת שנים, הם לא מסתדרים כבר מהיום הראשון בחטיבה. מור היא נערה טיפוסית, עם שני הורים שלא בדיוק מתפקדים וחבורה אוהבת ותומכת שכבר מזמן הפכו למשפחה האמיתית שלה. והיא תגן עליהם מפני הכל, כולל מפני נערים טיפשים כמו דניאל מזרחי. דניאל הוא היפיוף של שכבת יב׳, עם מאה אחוז ביטחון עצמי ואפס אחוז נחמדות הוא מחזיק את כולם בכף ידו, ולעומת מור הוא האחד עם חברים מזויפים ומשפחה אוהבת ותומכת. דניאל לא אוהב את מור, בכלל. וגם מור לא בדיוק מחבבת את דניאל. אבל לכו תדעו, דברים משתנים. קרדיט לעיצוב הכריכה lili20083❤️

סהר, נערה שלא מזמן חגגה שמונה עשרה, נשלחת ביחד עם חברתה הטובה-שקד, על ידי הוריה לפנימייה במקום לעשות את השירות הצבאי שהיא כל כך מייחלת לו. תחילה היא לא סובלת את המקום כלל. אך לאט לאט היא נפתחת, פוגשת חברים וצוברת חוויות. אבל מה קרה כשהיא פגשה אותו? והאם היא תגלה מה זה המקום הזה שהיא באה אליו? ומה מטרותיו? ואיך לעזאזל היא קשורה אל הכל? " ״מהיום.. אתם ׳היחידה!׳״ הוא הכריז בקול וטבע את מוט הברזל הרותח בעורי. " וזה עוד כלום ממה שקורה בפנימייה..... קריאה מהנה ♥ מכיל: •תכנים מיניים •קללות קרדיט ל Lili20083 על הכריכה המהממת!!! ©כל הזכויות שמורות לי

החיים שלי יולי ברנע היו די פשוטים , בית ספר וללכת לישון ב10 כדי לקום עירנית , ובימי שישי בלילה לצאת למרכז עם החברות הכי טובות שלה . היא יפהפייה , היא טובת לב , חמה ואוהבת . בת להורים דואגים ואוהבים ואחות קטנה לאח גדול בצבא , מצליחה בלימודים . לא שותה ולא מעשנת .לא יוצאת למסיבות , שומעת שירים שקטים רובם באנגלית , לא מתחצפת ואף פעם לא שוברת את החוקים . - רועי לוי , כל אחד באיזור באר שבע ידע שבכל מקום שרועי נמצא .. יש בעיות רועי קר לב , אדיש , חמום מוח ובעיקר אגואיסט , הוא משחק בבנות ונחשב ל״זיין״ של באר שבע והסביבה . הוא עשיר , וחיית מועודונים , אין לו בעיה להסתבך בידיעה שאבא שלו ידאג להכל . הוא שותה ומעשן ומיותר לציין שמשתמש בסמים . הוא לא אחד כזה שאכפת לו מאחרים , את רוב הזמן שלו הוא מבלה בלהיכנס לצרות . מה קורה כששני הפכים מתאהבים ? והאם זה לטובה?

הרמתי את ראשי לצבעיי השמיים הכחולים, שהתערבבו עם העננים הלבנים, לצד השמש שסנוורה את עיניי בחמימות. זאת הירושה שאני קיבלתי ממנו. אני לא צריכה את הכסף, או בית עם חצר. אני צריכה להרגיש אותו, וככה אני מרגישה אותו, דרך הים. ככה אני יכולה להאמין שאני מרגישה אותו. הדרך שלו כאן, הצעדים שלו חרוטים על כל גל שמתקרב. הוא צדק החיים הם כמו הגלים ,כל גל מתחיל ונגמר כמו שכל אדם נולד ונפטר. מצד שני, זה לא אומר שלא יבוא אחריו עוד אחד. אני יודעת שאין לאבא שלי מחליף, אין עוד אדם כמוהו ולא צריך להיות. הרי שגל מתחיל, הוא סוחף אותך ובסוף גם הוא מגיע לסוף. יבוא עוד גל, לא כמוהו, אבל יבוא אחד אחר שסחוף אותי בצורה חדשה. שונה. אולי זה טוב ואולי לא. צריך לזכור שלא תמיד יש אור בקצה המנהרה, הרי השמש תשקע בסופו של דבר והחושך יעלה. אם אני לא ארצה לצאת מהמנהרה החשוכה הזאת? אולי המנהרה הזאת היא בעצם הצינור שעוטף אותך, שלא נותן לראות שום דבר חוץ מהצבע הכחול של השמיים שמשתקפים על גביי המים. הצינור יכול ריקני, חסר טעם. עד הרגע שאני נוגעת במים. פרץ של אדרנלין עובר בתוכי, ואני לא רוצה שהוא ייפסק. אני זוכרת את הדממה שאבא גלש, הוא שמע הכל לצד השקט הדומם. זה האוויר שלו. היום זה האוויר שלי. קימברלי מצאה את התקווה. אך מה יקרה ברגע שהתקווה תיקח הכל?

אהבה מטורפת, מלאת תשוקה וחסרת גבולות. אבל מי מבטיח לנו, שזה דווקא לטובה?

בר גרין, נערה בת 16 בכיתה י׳, מחיפה. בשנה אחת, הכל קורה לה, אבא שלה נפטר, היא עוברת בית ספר, ובנוסף עיר. בר עוברת לגור בנתניה, עם אימה אוסי, ואחותה שירה בת ה4. לבר גרין יש חלומות גדולים, היא חולמת להיות דוגמנית וסופרת. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין ההצלחה שלה, זו בר עצמה. בר לא מסוגלת להיפרד מאמה או מאחותה, היא שטותניקית, מפונקת וילדותית, ורוב הזמן עסוקה בלצחוק ולעשות שטויות. למרות אופייה המיוחד, יש לה את כל מה שצריך כדי להצליח. החלום הכי גדול של בר, הוא להחזיר לאימה ואחותה, את החיים שחיו לפני מות אביה. בר היא נערה עדינה, היפראקטיבית, נמרצת, אופטימית, חייכנית, אוהבת, ותומכת. אביאור אבוחצירה, הוא נער בן 18 מנתניה. אביאור הוא ההגדרה המושלמת לצרות, הוא אוהב להסתבך, הוא מעשן ושותה, ומרבה לעבור בין מיטות של בחורות. רוב הזמן הוא עסוק בלהשליט טרור בבית הספר עתידים, ובשכונות נתניה, ובשאר הזמן לגנוב מכוניות, להשתמש בסמים, ללכת מכות, ובכללי להסתבך. החלום הגדול של אביאור, הוא לקנות לעצמו אוודי R8. אחותו הבכורה עברה לחול, ושני אחיו לתל אביב, והוא נשאר לחיות עם אימו, שאותה הוא מפרנס. אביאור הוא ציני, בעייתי, שתלטן, קנאי, חמום מוח, ואדיש, פסימי, בררן, וחסר רגשות. מה קורה כששני הפכים מושלמים נפגשים?