אוהבתתתתת

ליב: אני נסיכת מאפיה. אבא שלי הוא הבוס של המאפיה האמריקאית ואח שלי הקטן יקבל את המאפיה כשהוא יגיע לגיל 18. בתחילת שנה העבירו אותי ואת אחי לבית ספר שלומדים בו ילדים מכמה מאפיות בארץ וחלק אפילו סתם ילדים עשירים. הגעתי לבית ספר וזה כבר היה אהבה ממבט ראשון, פגשתי בו, עיניים כחולות ממכרות כמו הים, אבל הבעיה היא שהוא היורש של המאפיה היריבה שלנו. בעיה גדולה. למדתי לשחרר ממנו ואז הסתבר שהאבות שלנו עשו הסכם שלום. בסוף בכלל סידרו לי נישואי תועלת, שידוך, והתאהבתי גם בו.

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.

תלמד להסתדר, או שיאכלו אותך חי. זה המוטו שלי ושל משפחתי, ואת האמת, שאני יכולה להסתדר עם זה. את האמת שאני ממש מעולה בזה. מאז שאחי הפך לקאפו של מאפית סיציליה שבאיטליה, המאפיה הסיציליאנית, או בשמה המקוצר, הקוזה נוסטרה, נהייתי חסרת רגשות, קרה, לא צריכה להעמיד פנים יותר, זו האישיות החדשה שלי. האישיות החזקה יותר, הרעבה לנקמה. מאז הרצח של אבי, אני ואחי יצאנו למסע נקמה, כרגע אנחנו מסתובבים במעגלים. לא מוצאים את הרוצח המזורגג שהעז לרצוח בדם קר את הקאפו של המאפיה האיטלקית. אחת המאפיות היותר קטלניות בעולם. המסוכנות והחסרות רחמים. פעם הייתי מפחדת לראות אנשים נפגעים, עכשיו, אני רק מחכה לזה

הסיפור של קמילה ולוקאס. קמילה: נולדתי קמילה. ללא שם משפחה. היינו רק אני ואחי אמיליו. לקחו אותו ממני. לקחו את אחי היקר והוא לא יחזור לעולם. כשבאתי לנקום את מותו, פגשתי במלאך השומר שלי. סמואל מנצ׳יני, ראש ארגון המאפיה האיטלקית. הוא לקח אותי לביתו וגידל אותי תחת חסותו. קיבלתי שם משפחה. קמילה מנצ׳יני. אני נאמנה לשם המשפחה ולאנשים. משפחת מנצ׳יני. בהם לוקאס מנצ׳יני, בנו של סמואל. והחבר הכי טוב שלי. לוקאס: היא הגיעה כשרק הייתה בת שלוש עשרה וכבר אז כבשה את ליבי. במשך שנים היא החשיבה אותי לחבר טוב ואח. אבל נמאס לי מהמצב הזה. היא האישה היחידה שאני רוצה במשך יותר מחמש שנים. אני רוצה אותה, צריך אותה ומשתוקק לה. אז כשמלאו לי שמונה עשרה שנים הגעתי להחלטה ששינתה הכל. לעמוד מול אבי שמגונן עליה בכל גופו, להסתכל לו בפרצוף ולהגיד לו את מה שחיכיתי אליו במשך יותר מידי זמן. היא תהייה שלי. אני מזמינה אתכם לקרוא את הספר של קמילה ולוקאס קריאה מהנה❤️תותי אזהרת טריגר!! (אונס, לא בין הדמויות הראשיות)

זה חולני. זה מרגיש לי על גבול הבדיחה הכי גרועה בהיסטוריה. אני קשורה אליו. אני שייכת לו. והאנשים הכי קרובים אליי הובילו לזה. עכשיו אני צריכה למצוא איך לצאת מזה. אבל בנתיים כל מה שקורה זה שאני נופלת יותר ויותר פנימה.

היא עברה הרבה בחיים ורק רוצה שקט ולשכוח , היא רכה ועדינה ולא מסוגלת לפגוע בזבוב הוא הקאפו של המאפיה בשיקגו ומאז מה שקרה לו לא מסוגל לאהוב אבל מה יקרה כששניהם יפגשו? " תעזוב אותי , אתה לא אבא שלי ואתה לא מחליט עליי !! " צרחתי עליו וניסיתי להשתחרר מאחיזתו הכואבת " אם אני אומר לך לעשות משהו את תעשי אותו את מבינה אותי??!!! " הוא צרח עלי , בחיים לא ראיתי אותו כל כך כועס , מה כבר עשיתי אני לא מבינה " תכנסי לחדר את לא יוצאת ממנו עד הודעה חדשה ברור ? " מה ? , הוא לא יכול לכלוא אותי פה , זה לא הגיוני " אתה לא יכול לעשות את זה " צעקתי עליו , הוא לקח את ידי ומשך אותי ולחדר וזרק אותי על המיטה . " בטח שאני יכול מתוקה " אמר , חייך חיוך אכזרי וטרק את הדלת. טריגרים : אונס אלימות מילולית אלימות פיזית מוות

כל מה שמקס רצתה זה שיניחו לה, היא מעולם לא אהבה את אור הזרקורים, היא מעולם לא אהבה ששמו לב אליה, היא העדיפה להיות עוד אובייקט באוויר. ביום אחד כל חייה התמוטטו מעליה, הוריה שמעולם לא התייחסו אליה כל כך, הסתבכו בסוגיית רצח שתהפוך גם אותה לשותפה לפשע. אף אחד לא מאמין לה שהיא לא קשורה לכך, חוץ מבן אדם אחד, רוברטו (רובי) גארסיה, הוא זה שהולך להוציא אותה מהבלאגן שנכנסה אליו ולהכניס אותה לחיו המטלטלים.