מי אני? זו השאלה שמטרידה את טאליה דאני עוד מהיותה ילדה קטנה. אמנם מבחוץ נראה שיש לה את החיים המושלמים. מעמד חברתי, משפחה טובה, חבר אוהב... בפנים מתחוללת אצלה סערה. עם תחושת אי שייכות ומשיכה לא מוסברת לחבורה משונה ואפופת מסתורין בבית ספרה, לאט לאט מגלה טאליה סודות שהיו חבויים מתחת לאפה; עליה, על משפחתה ועל אנשים דומים לה. המסע אל הגילוי של הצד שמעולם לא הכירה בעצמה, מגלה לה עולם חדש לחלוטין ומציב בפניה אתגרים קשים.

-גמור- הסיפור השני בסדרת "מה אם" סיפור זה עוסק שבכך שחוץ מכל היכולות הקימות (נכון לספר מספר 5) יש לסופי גם את יכולת האמפתיה, כוחותיה חזקים משל קיף היא יכולה להרגיש... טוב.... הכל! מה שכן אני מוסיפה המון המון המון רעיונות מעצמי אז... אם אתם כבר בספר השמיני או העשירי בבקשה אל תיקראו זה יעשה לכם חור בראש מרמת השטויות (לכאורה) שהעליתי על הכתב

נכדת וולדמורט! עכשיו תור אנבת'!

סוקיף!!! הם כזה שיפ מושלםםם אז כתבתי עליהם פאנפיק. תקראו! אני מקווה שזה יהיה חמדמד.

*גמור* "תתפלאי, אבל אני בדיוק כמוך" "איך כמוני?" אני מתחכמת "את יודעת על מה אני מדבר." השתתקתי. תדמיינו לכם עולם בלי מחלות, שכל שבר או שריטה נרפאים מעצמם תוך שניות בודדות, עולם בו אנשים חיים חיים ארוכים בלי דאגה לבריאות ומתים בשלווה ובשקט. נשמע מושלם נכון? אז זהו שלא. קוראים לי אנה-אל אני בת 16 וגרה בבית יתומים. ההורים שלי נרצחו כשהייתי קטנה, אני לא זוכרת מהם כלום. אבל הם הורישו לי את הדבר היקר ביותר בעולם, דבר שאנשים היו מוכנים להרוג למענו. הדבר הזה נתן לי חיים אבל גם הרס אותם. ומסתבר שאני לא היחידה. גם בי וגם בבן, המתבודד המרגיז והחתיך... כמובן (גילגול עיניים). יש את הדבר הזה. בסופו של יום גיליתי שהמציאות יותר מורכבת ומסובכת משחשבתי. אבל זו המציאות שאליה נולדתי... הגבלת גיל 13 אזהרת טריגר: קללות, התאבדות כל הזכויות שמורות לי, גפן ליבוביץ' ♡

"אני מצטערת שצעקתי עליך," היא הביטה בו. "את לא צריכה להצטער," הוא כרך זרוע סביבה והבזיק חיוך חמוד. הם ישבו ככה, אחד לצד השני, בדממה נעימה, מאזינים לקול הגלים שנשמעו מחוץ למערה במשך דקות. קיף נעמד והושיט לה יד כדי לעזור לה לקום, "מרגישה מוכנה לחזור?". היא הנהנה והתרוממה גם היא. הוא פנה ללכת אבל היא הרגישה צורך לשאול אותו עוד משהו אחרון. "קיף...". קיף הביט בה בשאלה. "אתה... זה... זה מאוד כואב לך להיות לידי?" היא הביטה בו בחשש. "אוי, פוסטר, את לא צריכה לדאוג לזה כל כך-" הוא אמר ועיניו הכחולות הבזיקו אליה, "אני רוצה להיות לידך-". סופי הייתה ידועה בכך שלא חשבה לעומק על כל מה שעשתה, כנראה זה מה שעזר לה כשהיא התקרבה עוד צעד אחד נועז לעברו, הרימה את ראשה לעברה ו... הצמידה את שפתיה לשפתיו, קוטעת את מילותיו על הסף. *** (מתוך פרק 8) * סיפור ההמשך של קוטלס {ובעיקר של קיפוסטר} ציר זמן: אחרי הניצחון על הנסתרים ושאר האויבים. זה בעיקר סיפור שיפים. הסיפור מתייחס לכמה פרטים ספציפים בלבד וישנם פרטים שהתעלמנו מהם. {קראנו עד 7- כולל. יהיו ספוילרים!) נציין בתחילת כל פרק מספר דברים שהתעלמנו מהם וביטלנו אותם \ הוספנו אותם בפאנפיק. !תהנו♥️ Y & T

°גמור° היי אנשים. אז יש לנו פאנפיק של הארי פוטר וזה החלק השני שלו. אם תנסו לקרוא את קארה לפני כן אני מבטיחה שלא תתאכזבו. נתראה בחזרה כאן כשתסיימו. קרדיט ל lala panpic על הכריכה המדהימה והזכויות שמורות לסופרת המדהימה שלנו: ג'ואן רולינג. תהנו :)

מאי היא אישה פשוטה ביותר, טוב יותר כמו שפן ניסיונות של אח שלה אורי, שמחליט לאחר שפיתח מכונה משחק מציאות מדומה ומשכנע את מאי לנסות אותה משתכנעת היא נכנסת רק כדאי לגלות שהיא נכנסה לאנימה שהיא פחות אוהבת. מה קורה שהמשימות שלה היא מצתלבות עם עלילה ומה קורה שהצרות תמיד מחפשות אותה. האם זה באמת משחק או שמה הכול השתבש לה? ותזיכרו לה למה לעזאזל היא הקשיבה לאחיה הגדול?! בוא איתה לגלות😉

הם חיפשו אותם בכל היער, ולא ראו סימן אליהם או אל התוקפים. ואז, אז מחסן ישן באמצע היער התפוצץ. ואיתו, כל התקווה שעוד נשארה בהם. אבל צריך לזכור דבר חשוב אחד, שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה. ................................................................................................ 13.7- #1 הרפתקאות 13.7- #1 פאנפיק 13.7- #1 מלחמה 5.8- #1 פרסיגקסון 10.8- #2 פנטזיה ................................................................................................ התחלה: אוגוסט 2018

בדרך כלל, ינשופים לא מביאים מכתבים. אבל למלודי בכלל אין זכות דיבור, כי כל הדברים שקרו לה לא קורים בדרך כלל. וזאת לא היתה הבחירה שלה, להיות מי שהיא. וכמובן, היא בכלל לא בחרה להגרר לעולם קסום של מכשפים וקוסמים. יותר מזה, להציל אותו. אבל לפעמים צריך פשוט לזרום, ולנסות לשחק כאילו אתה רגיל לאנשים לבושי גלימות וכובעים מחודדים. לשרביטים שבעזרת צמד מילים גורמים לדברים להעשות. והכי מכל, לנער עם צלקת על הראש שניצח ביחד עם חבריו אויב בלי אף. נשמע כמו בדיחה אכזרית? ובכן, החיים הם קומדיה. 𑁍︎ ספר המשך ל"שאול ופירות יער". ממליצה לכם קודם לקרוא את הספר הקודם, ואז לעבור לספר הזה. ולא, פרסי הוא לא נכד וולדמורט כאן. פאניק פרסי ג'קסון והארי פוטר. לכל הקוראים המדהימים שלי, תודה רבה רבה שחיכיתם להמשך. אני כל כך מעריכה את התמיכה שלכם. תודה רבה לאנג'י על הכריכה המדהימה🥰