7.2.23 החיים לא צפויים וזה הדבר הכי מתעתע שקיים. שום דבר לא ידוע מראש וזה לא משחק מכור. אנחנו רק השחקנים שאמורים לשחק בקלפים שקיבלנו בצורה המדויקת. אבל יש דלתות שצריך להשאיר סגורות. או שאולי לתת להן להיפתח מעצמן. בשעת לילה מאוחרת הם זוממים תוכנית לא אחראית ומסתלקים מהבית בעקבות בילוי לילי באחד המועדונים המוצלחים בי...
״לך זדיין!״ צעקתי עליו רותחת מכעס רואה איך פניו הופכות לרצחניות,אלה הפנים הפנים אשר הסתיר ממני. הפנים של ראש המאפיה מודה, פחד עבר בגופי אבל לא נתנתי לו לעצור אותי מלהסתכל עליו במבט רציני וחסר התחרטויות . הוא התקרב אלי בצעדים איטיים. צעד אחר צעד כל צעד שלו אלי זה צעד שלי לאחור עד שגופי התנגש בקיר ושנייה לאחר מכן פניו ה...
"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו...