"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעים מה קורה כשמישהו מהצוות עונה בצורה לא מכבדת... נכון?" הוא שואל וכולם נאנחים בתסכול. עצבנים עליי. "קדימה! כולם לעלות על מדי שחיה. נתחיל בעונש של שלושה עיקופים." "אבל... מה עשיתי?" אני באמת לא מצליחה להבין. הוא מסתכל על אחד מחברי הצוות, "תאיר את עיניה." "כשהקפטן שואל שאלה, משיבים בתשובה של כן קפטן, או לא קפטן. כבוד." אני שונאת את הקפטן. אני שונאת את המפקד המחורבן שלי!

~גמור~ בלייק אלונסו- "שמור את חבריך קרובים ואת אויבך קרובים עוד יותר." אין לי חברים חוץ מאחים שלי אבל יש לי אויבים וזה בדיוק מה שעשיתי. התחתנתי עם הבת של הקאפו מהמאפיה האויבת, הצעתי לו כוח, כסף והוא לא חשב פעמיים לפני שחטף את ההצעה והפקיר את בתו. אני לא סומך עליו בשום צורה וברגע שהוא יחשוב לפנות נגדי הבת המתוקה שלו בהישג ידי. מלודי היא אישה עדינה ופחדנית, אני מתעב את התכונות האלה בה ומכך שהיא חושבת שכל פעם אני אהרוג אותה ללא סיבה. אני מנסה להיות עדין איתה אך זו משימה בלתי אפשרית. מלודי ריזו- רציתי להיות שימושית בעיני אבא שלי, התחתנתי עם גבר מהמאפיה האויבת כדי שיחזקו את המאפיה של אבא שלי וכדי שיהיה בינינו שלום, זו הייתה מחשבה תמימה. לא ידעתי שהגעתי למשפחה של חיות אדם, בעלי הוא אחד כזה. הכינוי של בלייק הוא חסר רגשות וברגע שהכרתי אותו הבנתי למה הוא מכונה ככה. בלייק גבר קר רוח, לא אכפתי ואכזרי. הוא הבטיח לי שיתן לי פרטיות והפר את ההבטחה הזאת לאחר כמה שעות, הוא עושה מה שבא לו ולא אכפת לו איך אגיב. עם כמה שהוא אכזרי הוא נמנע מלפגוע בגופי ונמנע מלהפחיד אותי למרות שרק להסתכל עליו מעלה בי פחד.