יסמין לוי. מפקדת גדוד בחטיבת גבעתי, כבר לא אותה יסמין בת ה-16 כשהייתה מלפני ארבע שנים. מה יקרה כשהמג״דית בעלת הכומתה הסגולה תחזור לסופ״ש לבית אימה ותפגוש שוב את אהבת חייה מגיל 16 אחרי שלא נתקלה בו ארבע שנים? מה יקרה כשהרצונות והרגשות של יסמין כבר לא יהיו יציבים כמו שהיו לפני שפגשה בו שוב אחרי כלכך הרבה זמן ויתחילו לתעתע בה? יסמין תחזור למי שהיא הייתה פעם ותתן לו להרוס את כל מה שהיא בנתה בארבע השנים? לאט לאט המשפחה, האהוב מהעבר והחברים מבינים שיסמין היא כבר לא יס שהכירו. והכל בגללו. או בזכותו? הסיפור מסופר מנקודת המבט של יסמין ומתאר את המציאות שלה אחרי השנים בהם היא לא ראתה את אהבת חיה מגיל 16, שבמקרה גם החבר הכי טוב של אח שלה.

התקווה שבך ~ סדרת תקווה בגיהנום. 15+ /נושאים רגישים/ *יש לקרוא את הטריגרים בהקדמה* סיפורם של אנה וקרלו הם האיזון בין הגיהנום לגן עדן הממכר, כל רגע כל יום של סבל שווה את הרגעים השקטים, הקסומים והיפים ביותר. נישואי חובה. ברית דמים בין שני בתים עוינים. אנה ידעה שהנישואין האלה נועדו לשמור על השלום לא על האהבה. היא גם ידעה שמרגע שתחתום על עצמה בקרלו היא תשתייך לו. כמו רכוש. כמו נשק. פרצה מהומה אך אנה המסכנה, שבורת הלב נחטפת. הדם לא הספיק להיספג באדמה, וכבר קרלו נשבע נקמה. זו הייתה הכרזת מלחמה. הם עברו דרך סמטאות אפלות, תחנות כוח נטושות, מחסנים מאובקים. קרלו חקר, עינה, שיחד, הרג כל מי שידע או אפילו רמז משהו. אבל האמת הייתה חלקלקה כמו נחש: אף אחד לא ידע כלום. או שמישהו דאג שאף אחד לא יידע. "לפי הסימנים," לחש דנטה בשלב מסוים, "זה לא רק המשפחות האחרות. זה מרגיש... מבפנים." קרלו סובב אליו מבט אטום. "מבפנים?" דנטה הנהן בזהירות. "אולי... מישהו שלנו עזר להם. מישהו שידע את המסלול, את התזמון." בוגד. בין אנשיו. קרלו&אנה ~הושלם~

מיה היא בחורה שלא תמיד הייתה במרכז העניינים. היא שנונה, עצמאית וכנה. לאחר שברון לב שהותיר אותה חשדנית והרוסה, מיה נחושה לא לתת לזה לקרות שוב. אחרי סיום התיכון, מיה התחילה לעבוד באולם אירועים שרק אנשים בעלי הון יכולים להרשות לעצמם לחגוג שם, היא גם לומדת למה היא מתעבת אותם כל כך. בעקבות העבודה החדשה היא לומדת דברים על עבר משפחתה ועליה אך כשהיא מוצאת את עצמה במיטה זרה עם בחור שלא זר לה היא לומדת גם על הגבול שבין אהבה לשנאה. ספוילר קטן: הוא מאוד דק. #מילים גסות, תכנים אלימים ומיניים.

כשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששות, העצב..הכל מתפוגג בשנייה. אנחנו מתנתקים בשקט. מביטים בשמש שהפכה בינתיים לאדומה ומתחילה להיעלם לה אל תוך הים הכהה. אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. סוף סוף התפרקות. ❝ #1 רומנטיקה

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה ממני את העיניים שלה. לרגע קטן יכולתי לחוש בצער קל עוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה והניחה את מבטה על המים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפריים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה. ״פשוט מאושרים.״ 🦋

הכל עניין של זמן,עד שהפצעים יחלימו והכל יחזור לקדמותו. השאלה,אם הזמן הזה קרוב יותר מתמיד או מתרחק הרחק מכל האהבה הגדולה שהייתה לדניאל ואביאל? הכל נהרס להם בין הידיים,אך האם הידיים האלו יצליחו לתקן את הכל או רק להרוס יותר ויותר? •תכנים מיניים וכל השאר.

----גמור ובקרוב יוצא לאור---- טרופים: ⭐️פשע רומנטי-ארוטי ⭐️סטוקר ⭐️רוצח סדרתי ⭐️גבר במסכה ⭐️הוא אובססיבי אליה תקציר: אלינור הספיקה להגשים את כל מה שהיא חלמה עליו כבר בגיל עשרים ושש. היא משכירה בית קרקע נחמד, עבודה נחשבת ומשכורת נהדרת. אבל משום מה היא מרגישה שהחיים שלה חסרי טעם וחוזרים על עצמם עד שעמום מוות. לילה אחד, אלינור חוזה ברצח אלים וברוטלי שמטלטל את עולמה וגורם לה להסתכל על הדברים בצורה שונה לחלוטין. אדם, רוצח סידרתי, לא רגיל שהדברים לא עוברים לו חלק. זאת פעם ראשונה שהמלאכה שלו נהיית יותר מסובכת ממה שהיא אמורה להיות וזה מוציא אותו מדעתו. והכל בגלל השחקנית הזאת, שמטריפה אותו לכל הדעות. טריגרים: *תיאורים גרפים *אלימות *איזכורים של אונס *סמים *אובדנות *תיאורים מינים ---------------- ספר ראשון שלי. אני כל כך מתרגשת! אשמח ממש לשמוע מה אתם חושבים. מחכה לשמוע מכם💙

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.

~הושלם~ לא כולם נולדים לחיים שהם בוחרים , יש חלק שמרוצה מבחירת הגורל ויש חלק שמקלל את הגורל , ואני מהחלק שמקלל את הגורל . אבל כמו שאבא שלי תמיד אומר לי ככה זה בעולם שלנו . רוז רגילה לחיים מתוכננים היא הולכת ישר ולפי החוק למרות שהיא חייה בסביבה שחוק לא בא בחשבון , אבל האם כל מה שהיא רגילה אליו ישתנה כשגבר בעל כוח גדול וההפך הגמור ממנה יופיע בחיים שלה ? ** סיפור ראשון שלי , אין להעתיק קריאה מהנה 🙏!**

נכתב בין התאריכים- 4.1.2024 - 2.3.2025 "אל תתקרב אלי" אמרתי והלכתי צעד אחורה והוא התקדם לעברי והצמיד אותי לקיר, "דומיניק תתרחק" אמרתי וניסיתי לדחוף אותו אך הוא חזק ממני "אני לא אתן לך להרחיק אותי יותר" הוא אמר בקול הבס שלו והתחיל לנשק את צאוורי "את שלי לנצח". אני לא יכולה להתאהב, אני מפחדת להיפגע ויותר מזה, אני פשוט לא מסוגלת. "אני אוהב או-" "תפסיק, אל תגיד את זה" דומיניק התחיל לומר אך קטעתי אותו. עלול להכיל: קטעים מיניים אלימות פיזית/ מילולית אונס שתייה וסמים קללות הפרעות אכילה © כל הזכויות שמורות לי