״אוי פאק... שיט סליחה סליחה סליחה אני לא התכוונתי.. אלוהים אני ממש מצטערת בבקשה אל תלך למנהל שלי״ אני כמעט ומתחננת. ״סליחה לא תוריד לי את הכתם מהחולצה״. ״תני לי סיבה אחת למה לא ללכת למנהל שלך ולגרום לו לבעוט אותך מהתחת החוצה״ הוא אומר בקול מתנשא ואדיש. פאק נפלתי על אידיוט. אני משלבת את ידי בעצבנות לנוכח המילים המתנשאות שלו ומגלגלת עיניים, אני כבר מבינה שהתחננות זה לא מה שיעזור פה ״אני ביקשתי ממך יפה ואמרתי סליחה, אני לא חושבת שאתה צריך לקחת את זה רחוק יותר ממה שזה אמור להיות, לא צריך להיות דרמה קווין״ אני זועפת פרצוף ומסתובבת ללכת, אבל משיכה חזקה בזרועי גורמת לי לפעור פה ולגנוח בכאב. גבי נתקע בקיר שליד דלת הכניסה בחוזקה מה שגורם לי לגנוח בכאב חזק יותר ובהלה. ״את חושבת שאת אמיצה גדולה?״ הוא לוחש ומתנשף לאוזני בעצבנות. ״לא לימדו אותך לא לפגוע באגו של גברים?״, ״את לא יכולה לדעת מה תצטרכי לעשות כדי לתקן לי את האגו שנשבר״ הוא אומר בחצי חיוך ומושך אותי מחוץ למסעדה . פאק. פאק. פאק. למה אני לא יכולה לסתום את הפה הגדול שלי?!

Emmy's life is going just as she'd planned: She's living in her own apartment, dancing every day and is just leaps away from being named her company's next Prima ballerina. And she's only 17. But all of Emmy's plans come to a screeching halt when the FBI shows up at her door to let her know that she's being stalked by a serial killer. Suddenly, the safe, insulated world she created for herself is riddled with violence, fear...and a growing pile of dead bodies. At first Emmy wants nothing more than to forget her chilling new reality - but her admirer isn't finished with her yet, and before she knows it, Emmy's stuck in a nightmare she can't dance her way out of. Content and/or trigger warning: This story contains detailed scenes of murder, rape, torture, sex and stalking, which may be triggering for some readers. [[word count: 80,000-90,000 words]]