מרינט נרגשת. היא מבלה את אחר-הצהריים שלה במוזיאון עם אדריאן, ואפילו כשמנון מצטרפת אליהם במפתיע, שום דבר לא יכול להרוס את מצב רוחה. אחרי הכל, מה כבר יכול להשתבש כששני נערים בני שבע עשרה שומרים על ילדה בת שבע? לא מעט דברים, מסתבר. קרדיט ענקי לכותבות הסיפור המיאו-שלם הזה הולך ל: מאירין (כתיבה) - https://maerynn-blog.tumblr.com/ עדן דפני (כתיבה ואיור) - https://edendaphne.tumblr.com/ מוזמנים.ות להשאיר להן פידבק מדהים, כי הכי מגיע להן!! קריאה מהנה לכולם.ן!!

האם יש דבר כזה לנצח? לא תמיד! תמיד יהיו עוד הרפתקאות מרגשות שתשחפו אליהן אחרי הכל, אבל אני בטוחה שבסוף כל הרפתקה שתצאו אליה יהיה סוף מרהיב, אבל הכל תלוי בכם! בואו ליצור זיכרונות גם עם היורשים! נראה אתכם שם!!!

מה קורה שאנב'ת ופרסי מתחילים את כיתה י"ב? האם פרסי יעז להציע לאנב'ת? ומה אנב'ת תענה לו? אלות הגורל ממש ממש רוצות שהעולם יהרס, ודי נמאס להן מהזוג הזה פרסבת... אז הן החליטו לעשות שטויות!! איזה כיף? מכוון שהתחלתי את הסיפור הזה לפני שהיה אפילו רמז קלוש או מחשבה קטנה שדוד ריק הטרול(שתאמת אנחנו כועסים עליו על כך שהוא תורם כסף לעזה) הודיע כי יש שלושה ספרים חדשים לפרסי אז הסיפור מתעלם מהם. וגם כי הספרים האלה פחות טובים מהספרים הראשונים... אז כן. אה ויש מלא שינויים קטנים שאני לא באמת זוכרת שעשיתי אבל לשנות אותם זה לשנות את כל הסיפור לכן הם ישארו... אל תאשימו אותי! עשיתי הפסקה של איזה שלוש שנים מהסיפור. פרק 14 והאלה הכתיבה תהיה קצת יותר שונה יהיו הרבה יותר דברים שונים בקיצור... אוקיי אני ממש גרועה בלעשות הקדמות(זה לנצח יהיה תקף...)

עונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "את זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו? ואני לא מדבר על היום שבו באתי לאסוף אותך מהמעצר אני מדבר על אותו יום שבו באתי לאסוף את אדם ונתקלתי בך במסיבה. ליה, באותו הלילה אני לא התכוונתי בכלל למחוק לך את הזיכרון. כל מה שקרה זה שאדם נעלם וזה מה שרציתי שתזכרי. אבל אז הלכת הביתה ואני עקבתי אחרייך ומסתבר שלא רק אני.." זה היה אמור להיות התחלה חדשה. מקום ללמידה, לחיים חדשים, אולי אפילו לאהבה. אבל עבור אמיליה, זו הפכה להיות מלחמה של כוחות אפלים, של נאמנויות שבורות ושל סודות שלא אמורים להיחשף. כשאביה חוזר לחייה ודורש ממנה להפוך לכלי בתכנית שלו, אמיליה מבינה שאין עוד דרך חזרה, כדי להציל את מי שהיא אוהבת היא תצטרך להקריב את עצמה, גם אם זה אומר לעמוד מול ג'ון האדם היחיד שמעולם לא ויתר עליה.

"התכוונת לעזוב" טיי אמר לבסוף, וקולו אמנם היה חסר נימה, חסר כל שמץ שיפוט, אבל עיניו נצצו בסקרנות וטיפת עצב. קיט אמר לעצמו שזה לא יכול להיות, הנער אפילו לא מכיר אותו. "למה בכלל אכפת לך?" שאל, בנימת קולו ספק צרוף סקרנות שהוא בבירור ניסה לבלוע יחד עם רוקו. "למה שלא יהייה לי אכפת?". "כי לאף אחד לא אכפת" פאנפיק לספר מיומנויות אפלות שבו הזוג המרכזי הוא השיפ קיטיי (קיט הרונדייל וטיי בלאתורן) Au (יקום אוניברסלי) בו ציידי הצללים לא קיימים.

פרסי רק רצה קצת שקט אחרי המלחמה בגאיה כאשר הופיעו האנשים המוזרים בגלימות. הארי רצה שהמלחמה עם וולדמורט תסתיים ושהוא יוכל לחיות כמו ילד רגיל. אראגון נהנה מהחיים הטובים ובללמד את מסדר הרוכבים בחדש. איך הכל קשור לאנשים המסכנים האלו שרק רצו לחיות? את זה תגלו בספר.. אז כןן עוד ספר כזה.. אבל הפעם עשיתי משהו חדש.. הוספתי הירושה.. דבר כזה אני בטוחה מעולם לא היה, מאה אחוז.. אז תהנו💕

ספר המשך ל-"שומרת הערים האבודות" רק שהפעם יש פה כוחות חדשים ומקומות חדשים.

עונה שלישית ואחרונה בהחלט !! "אני לא בטוחה שאני האדם הנכון לנהל איתו את השיחה הזאת. הסכמתי להתחתן עם ג'ון כשהיינו עוד באקדמיה. הייתי בטוחה שזה לנצח.. ותראה לאן החיים הובילו אותנו". ליה עומדת על הקו הדק שבין חיים ומוות, בין אהבה לבגידה. היא איבדה את הבית, את האמון ואולי גם את מי שחשבה שיישאר לצידה לנצח. עכשיו היא נעה בין סמטאות חשוכות לערים רועשות, כשבכל צעד האויבים סוגרים עליה, המסע הזה יחשוף אמת שנקברה, אהבות ישנות שיסרבו להישכח ובגידות שיחצו כל גבול. ובקצה הדרך הקרב האחרון. אין בריתות בטוחות. אין מקום להסתתר. כשהסוף יגיע היא תצטרך לבחור, להילחם גם כשהסיכוי קלוש או להניח לעולם שלה להישרף עד היסוד.

פשוט תקראו את הכותרת😃

***פאנפיק על הארי פוטר*** שמו הטיל אימה, קראו לו "זה שאין לנקוב בשמו" או "אתה יודע מי", הוא רצח, הוא עינה והוא עשה הכל כדי להשיג את מה שהוא רוצה, אך הובס שוב ושוב על ידי הנער שלא הצליח להרוג כשזה היה תינוק. אבל לפני זה? הוא היה רק ילד. ילד יתום שרצה לגבור על המוות. ילד בשם טום, שאיבד את התום. פרי של אהבה מזויפת שלא ידע אהבה בחייו. ילד קטן שהפך לקוסם גדול. זהו סיפורו של טום ואנדרולו רידל - הרי הוא לורד וולדמורט. * כל הדמויות שייכות לג'יי קיי רולינג, מלבד כמה שהמצאתי - אני רק שיניתי קצת את ההתרחשויות, והשלמתי חלקים מהדמיון. * נכתב בעזרת @ZHFZHF המושלמת, והעורך הביקורתי ;) הכריכה - אני הכנתי, זואי ציירה :) ~~ספר אפור בהיר - מעט אלימות לא מפורטת~~