"בבקשה אדוני! תעזוב אותי! יש לי אישה! ילדים!" "אולי אתן לך לעזוב..." "מ- מה?!" "אבל יש לי שתי בעיות." אמרתי בקור. "הראשונה- אתה אדם שפל" אמרתי וליטפתי את לחיו בעזרת סכין "והשניה?..." הוא שאל בחשש. תקעתי את הסכין בליבו וגופו נשמט על הרצפה. הורדתי את מעוות הקול והברדס, שערי הבהיר נפל בגלים מסודרים בצידיי פניי. "שאני לא אדוני." ----- קרדיט לאחי המדהים שעזר לי ובלעדיו כנראה הסיפור היה מוקפא @expaliamos

תיכנסו ותבינו. *הספר נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד אך פונה לכל המגדרים כאחד*

ספר ציורים, אין ככ מה להסביר.