~גמור~ הכריכה הוחלפה האדס גדל להאמין שהוא לא יהיה כמו שאר האלים. לא מגיע לו מקום בהר האולימפוס, לא מגיע לו להיות חלק מהם, לא מגיע לו אושר. ואז באה פרספונה, בת דמטר. עם חיוך כוכבים וצחוק פעמונים ששבה את לבו של מלך השאול מהשנייה הראשונה ששמע אותו. נשמע כמו כול סיפור אחר, הא? אבל פרט אחד נשכח: פרספונה גדלה לדעת שניתן...
כולם מכירים את המיתולוגיה היוונית, ואיך אפשר שלא, את האלים. אבל מי קבע איזה אלים הם יהיו? איפה הם למדו להשתמש בכוחות שלהם? או בקיצור, איך הם ניהיו האגדות שהם? אתם מוזמנים לגלול למטה ולקבל הצצה קטנה לאיך הכל התחיל. ברוכים הבאים לאולימפוסכול! ~הסיפור הוא סיפור מקורי שלי אין להעתיק, לפרסם או לתרגם~
קירה היתה נערה רגילה. היא הלכה לבית הספר כמו כל אחד אחר, היתה לה אמא חמודה שהיתה גם החברה הכי טובה שלה. למרות שהיא היתה ילדה מעט חצופה למורים ודי בודדה בשבילה זה היה בסדר גמור. לפחות עד שבסוף כיתה ט' התברר שלאמא שלה היו תוכניות אחרות לגביה. וגם לאבא שהיא מעולם לא פגשה.