״קרב אחרון ג׳ונסון ואני בחוץ״ אמרתי מביטה בעיניים השחורות והשחצניות שלו ״מה קרה קייט כבר לא בכבוד שלך להילחם?״ ״מספיק, אתה ואני יודעים שאני עושה את זה רק בשביל אחי הקטן!״ הוא גיחך ונשען קדימה ״בסדר מתוקה מה שאת רוצה קרב אחד אחרון ואת חופשייה״. החיים של קייט ג׳ונסון מעולם לא היו קלים, אמא שלה עזבה אותה ואת אחיה שעוד הייתה ילדה קטנה אבא שלה מעולם לא היה שם ואת רוב זמנו בילה בברים שותה את עצמו עד שיכרון. יום אחד אביה נעלם והשאיר אותה עם חובות של אלפי דולרים ובלי שום ברירה קייט פנתה לאדם היחידי שיתן לה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, להילחם. א׳ייתן רובינסון הבן של האיש הכי חזק בארץ חיי את החיים המושלמים, מסיבות, שתייה ובחורות. כול מה שיש לו ניתן לו בקלות אך הוא אף פעם לא זילזל במזלו הטוב. אף אחד מהם מעולם לא שיער שפגישה מקרית אחת בינהם במועדון תגרום לכך שהחיים שלהם יתהפכו. קייט נחושה להתרחק מהגבר בעל השיער החום הקצר ועיני הדבש הערמומיות שכול כך משכו אותה אליו, מאמינה שכול נים בגופו צועק ״סכנה!״ אבל לצערה א׳ייתן נחוש יותר לגלות על הנערה המסתורית בעלת השיער השחור ועיניי החתול הירוקות.

" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?

*סיפור מתורגם* מי בכלל ידע שהכל יתחיל מחנות קפה ואיחור לבית הספר?

זה בסדר לפחד, בסדר לשאול את עצמך כל פעם מחדש האם היית בסדר? אבל, למה זה תמיד אני שלא בסדר? למה רק לי זה קורה? זה אומנם לא נכון, כי יש הרבה ילדים ובני נוער במצב יותר גרוע משלי. אבל עדיין זה לא מגיע לי.

אוסטן וויליאמס הוא בחור בן 19, שנפרד מבן זוגו האובססיבי שלא הרפה ממנו מאז גיל 15, בתקופה שבה נפרדו, אוסטין נתקל בטעות בבחור נאה ומסתורי, האם הבחור יצליח לגנוב את ליבו השבור של אוסטן ולחבר אותו? ומה יקרה כשבן זוגו האכזרי לשעבר לא ירפה ממנו בכזאת קלות? כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק ולשכפל בשום צורה! אזהרות: *יחסי מין בין גבר ולגבר *אונס ואלימות *שפה בוטה וקללות הקריאה על אחריותכם תהנו!!

§" מה אתה רוצה שאעשה?" אני נאנח " אני אוהב אותך" הוא מסתכל עלי ואני מחזיר לו מבט מבולבל...ואז נופל לי האסימון.. הוא רוצה שאני אגיד לו את זה " אבל.." אני מגמגם " קווין יאהב את זה " הוא בא ללחוץ "אני אוהב אותך " אני נחנק , דמעות מאיימות לפרוץ החוצה " מה ?" הוא מסתכל עלי בערמומיות , מבטל את התהליך "אני אוהב אותך " דמעות זולגות על לחיי " גם אני אוהב אותך " הוא מחייך , קם אלי ומחבק אותי. " ילד טוב " הוא מלטף את ראשי § זכויות יוצרים ל439533 ולי אזהרות: -תכנים מניים מפורטים -אלימות פיזית -אלימות מילולית -סמים - אובדנות ופגיעה עצמית. *לא להומופובים/ות - הסיפור הומוסקסואלי -

🙂🔞 ~הרעיון מפצועים בראש~ אין הקדמה , תקראו😚 -רצח -אזכור אונס -תכנים מיניים ~הושלם~

בדרך כלל צעירים נוהגים לעבור לתל אביב עם חברים או שותפים אבל בר אלוני בת ה22 עוברת לבדה לדירה מרכזית בתל אביב. היא מנסה להיות עצמאית למרות שהתרגלה לפינוק מהורייה הגרושים אשר השאירו לה כמה צלקות נפשיות קשות מהילדות. הסערה שהתרחשה בביתה גרמה לה להפסיק להאמין בעצמה. במהלך המעבר, בר מנסה למצוא את עצמה ולהראות שיש בה הרבה מעבר למישהי בת 22 רגילה. היא מכירה את אדם, הבחור המקועקע אבל גם כובש ומסובך. תחילה אדם הבוס שלה עוזר לה להתקדם כמה צעדים ולהיות עצמאית. בר גורמת לאדם לגלות צדדים שלא הכיר בעצמו. ביחד הם מראים כמה האהבה שלהם יכולה לנצח הכל! *הזכויות שמורות. **מכיל תכניים מיניים**.

ג'ון פלטצ'ר היא נועזת ובטוחה. היא חדורת מוטיבציה, אך יחד עם זאת פרועה. תמימה, אך יחד עם זאת, לוחמנית. תככנית, אך יחד עם זאת ספונטנית ומעט שתלטנית. טיפה מעופפת וחצופה. . . אולי גם קצת שיכורה. כן, היא בטח תאשים את כל זה בגלל תחביבי השתיה שלה. סיפור סנדוויצ'ים ועל האנשים שמכינים ואוכלים אותם בו שני שותפים לדירה שנאלצים לזייף זוגיות מאושרת.

*הושלם* מקום 1# ברומנטיקה! 21/12/22 מקום 1# בעצב מקום 2# במתח מקום 1# בחברות מקום 1# בקומדיה מקום #4 romantic *תקציר מחודש בקרוב* חמש עשרה דקות שהרגישו לי כמו נצח, חמש עשרה דקות שהשפיעו ושינו אותי. חמש עשרה דקות שצילקו אותי, פיזית ונפשית. אבל הצלקת הזו רק גדלה, והכי כואב שזה בעקבות הבן־אדם שהכי אהבתי וסמכתי, ליאון. אם זה לא מספיק, אבא ואחי הגדול נעלמו לפני ארבע־עשרה שנה ולא חזרו. אני חסרת וודאות לגביהם, הם חיים? לאן הם נעלמו? ולמה? בבית זה היה רק אני ואימא עד שאימצו את מרקוס, שמהיום הראשון נהפך לאחי הקטן. לא הייצי עוברת הכל חלק אם לא היה לי את ג׳וליאנה, ג׳ו. כל אחד צריך שהיה לו מישהי כמו ג'ו בחייו. עם הזמן אני מתחילה לגלות דברים על המשפחה, אני מתחילה להכיר מישהו, מתחילה עבודה חדשה, חברים חדשים, לפתח עמוד שדרה. חסרת פחד, ביטחון, לחזור להיות מי שאני באמת, מי שתמיד רציתי להיות בזכות ניק וחבריי. בעיקרון מתחיל להיות מושלם, נכון? אז זהו, שלא. כשהכל מתחיל להסתדר, החיים שלי נהפכים ב180 מעלות. כמו בלון סבון שמתפוצץ. כל מה שידעתי, נעלם. אזהרות טריגרים⚠: אונס, אלימות, טראומה, חרדה, תכנים מיניים, שפה בוטה, קללות, אלכוהול, סמים, סיגריות אין להעתיק או לשכפל, כל הזכויות שמורות ©️ נועה וקנין