"אתה.. שיכור?" ריח האלכוהול מגיע אל אפי במהירות, ועכשיו אני רק רוצה לסגור את הדלת בפרצוף שלו. אך גם מצד שני אני רוצה לחבק אותו. אני יודעת שהוא לא מסתדר עם אלכוהול אבל ההחלטה לבוא לפה שתוי באמת דפוקה. "בבקשה, ריטה. רק לכמה שעות ואלך," עיניו מביטות בי בתחינה. "אני צריך אותך, בבקשה." הוא מושיט את ידו מאחורי גבו ואני נרתעת, לוקחת צעד אחורה במהירות ומכינה את עצמי לצרוח. הוא כמובן שם לב לזה. "קחי." עיניי נפערות לרווחה כשהוא מושיט לי אקדח שחור ועבה כשהקנה שלו מכוון אל הרצפה. "אם יקרה משהו, אם אנסה לעשות משהו לא בסדר תירי בי." אני מביטה בו בבלבול ובשוק מוחלט, לא מבינה מה קורה או מה הוא רוצה. "בבקשה," הוא מתקדם צעד אחד קדימה, מוריד את האקדח לצד גופו. "אני צריך את הניחום שלך." הוא קרוב מדיי, יותר מאי פעם, והלב שלי לא מפסיק לדפוק. -------------------- הספר השני בדואט - אפשר לקרוא כיחיד אך מומלץ לקרוא את הספר הראשון קודם. סיפורם של קרלו וריטה🖤

I felt his nose run up and down along jaw and collarbone. Every few seconds he left soft kisses that made shivers run through my body. His arms were wrapped around me tight, still they were tightening around me pulling me closer to him. "W-what d-do you w-want?" I whispered to him. I hate that I stuttered. His arms tightened even more making me let out a whimper. he chuckled. "I want you" he said humorlessly. "N-no,-"I was gunna say more till he cut me off. "Do not defy me if what I want. I always get what I want and you are what I want" he said harshly in my ear from behind me. Suddenly a cloth was placed over my mouth and nose. I started to cry as I held my breath. I kept telling myself not to breath in or it will be all over. "Shhh" he cooed. "Just breath in like a good girl kitten" he commanded. I breathed in seeing as I couldn't hold my breath forever, and he told me too. Hey, I didn't want to get hurt. I felt my eyes get droopy as I lost my balance and leaned into the man behind me. "I'm sorry princess. But good girl. I'll give you a great when you wake up". Was the last thing I heard before it went dark and I fell into a sleeping bliss of horrible dreams. ___________________________________________________________________________________________ Katherine smith a 17 year old girl who lives all by herself.She is quiet, jumpy, obedient, and kind person. She is very beautiful and innocent. Katherine now works at a small café as the cashier. When Melissa, one of the waitresses didn't show up for work, Katherine took over her shift for the night. That's when she met Mr. Román. Mr. Román Bass Fransisco, a terrible 26 year old man who is a ceo of Fransisco CORP also the Mafia leader and gang leader. He owns half of all the cop stations, FBI, and other stores. He is a heartless, cruel, evil, emotionless, strong, dangerous man. He doesn't care about anyone, well not until he ran into Katherine at the ca

אהבתם של לאונרדו ומיה בלתי אפשרית כמו זו של האש לים, של השחור ללבן של השמש לירח לכן כולם מתנדבים להשתנות, לשרוף כל מה שעושה אותם הם עצמם ולהיוולד מחדש. להשתנות למען האהבה ולהיות אחד. אבל הירח אינו יכול לשאת את חום השמש, הלבן אינו יכול לשאת את חשכותו של השחור. והאש אינה יכולה לשאת את קור המים. גם פרהאט חוצה הרים, אך אינו מצליח להתאחד עם שירין (דמות מהאגדה). האהבה מסמלת את הבלתי אפשרי, היא מתלהטת ככל שלא מצליחים להתאחד, מכאיבה ככל שלא משתנים, שולטת ככל שלא מצליחים להתנתק ממנה. היא שיר על דבר שלא ניתן לוותר עליו. האהבה היא המקום היחיד שבו שבי נחשב חלום מתוק.

"פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא מפסיקות לרדת. לוקה," קולי חלש וצרוד. אני מנסה לחזור אחורה ולהביט בו אך הוא מהדק את אחיזתו בי וממשיך לחבק אותי. "עוד קצת." הוא לוחש. "פאק, הייתי צריך את זה.." אני מחייכת למילותיו בין הדמעות ומתמסרת לחיבוק. "אל תבכי, בבקשה. אני מבטיח שאשתנה. רק על תכעסי עליי שוב." אני מהנהנת ומתחילה להירגע בזרועותיו לאט. "אני אוהב אותך." ----------------------------------- 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤

התקווה שבך ~ סדרת תקווה בגיהנום. 15+ /נושאים רגישים/ *יש לקרוא את הטריגרים בהקדמה* סיפורם של אנה וקרלו הם האיזון בין הגיהנום לגן עדן הממכר, כל רגע כל יום של סבל שווה את הרגעים השקטים, הקסומים והיפים ביותר. נישואי חובה. ברית דמים בין שני בתים עוינים. אנה ידעה שהנישואין האלה נועדו לשמור על השלום לא על האהבה. היא גם ידעה שמרגע שתחתום על עצמה בקרלו היא תשתייך לו. כמו רכוש. כמו נשק. פרצה מהומה אך אנה המסכנה, שבורת הלב נחטפת. הדם לא הספיק להיספג באדמה, וכבר קרלו נשבע נקמה. זו הייתה הכרזת מלחמה. הם עברו דרך סמטאות אפלות, תחנות כוח נטושות, מחסנים מאובקים. קרלו חקר, עינה, שיחד, הרג כל מי שידע או אפילו רמז משהו. אבל האמת הייתה חלקלקה כמו נחש: אף אחד לא ידע כלום. או שמישהו דאג שאף אחד לא יידע. "לפי הסימנים," לחש דנטה בשלב מסוים, "זה לא רק המשפחות האחרות. זה מרגיש... מבפנים." קרלו סובב אליו מבט אטום. "מבפנים?" דנטה הנהן בזהירות. "אולי... מישהו שלנו עזר להם. מישהו שידע את המסלול, את התזמון." בוגד. בין אנשיו. קרלו&אנה ~הושלם~

האריה רעב- והוא זקוק לאוכל שלו. זה לא מוסרי. זה לא נכון. זה לא צודק. ובדיוק לכן אני אעשה את זה, למרות שהייתי רוצה להשאיר את התום בעיניה, אני אאלץ לגנוב לה אותו, אני מקווה שבסוף היא עוד תכיר את עצמה. ציפיתי לה במשך זמן רב מידי. פחדתי לגזול ממנה את תמימותה. ברגע שפוגשים מפלצת קשה שלא להפוך לאחד כזאת בעצמך. ואני לא מפלצת- אני מלך המפלצות. אני אביא אותה לממלכה שלי ואתן לה לשלוט ביחד איתי על כל המפלצות שהיא רק מתעבת. עברתי על התמונות שלה מהיום שוב ושוב. זה לא מספיק. אחרי שנגעתי בה אתמול, אחרי שהרחתי את הריח שלה, אני לא מסוגל להשאיר אותה רחוק ממני. פתחתי את אפליקציית המעקב שלי שהתקנתי כבר מזמן בפלאפון שלי וחיפשתי את הנקודה האדומה שמסמנת אותה. הנה חתלתולה שלי, האריה מגיע לקחת אותך.

'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה, עדיף לעשות איתו עסקים מאשר להפוך אותו לאויב כי אם תהיה האויב תצטער על כך למשך שארית חייך. ניסיון שלו להכיר בחורה תמימה גרם להתחלת מלחמה שבה מיה גיבס לא מוכנה להפסיד. רק דבר אחד היא לא ידעה לפני שהחליטה להתחיל אותה- איתו לא מתעסקים. ואם הוא מכוון למטרה הוא פוגע בה. "קלטתי אותך מתקשה." אמר וחייך, חושף גומות עמוקות וכובשות בדיוק כמו החיוך שלו. לא יכולתי שלא לחייך אליו מעט. "הסוד הוא לצפות את העתיד." 14+

במציאות אחרת הכל היה יכול להיות שונה. הייתי יוצאת עם נער בגילי, חווה דברים שבנות בגיל שלי חוות או שפשוט הייתי נמצאת במקום אחר. אבל זה קרה, אני מוצאת את עצמי נקלעת לעולם שלא כל כך שיייך לי. אני פוגשת את העבריין הכי חזק בעולם התחתון. איידן סמית. עולם של אנשים גדולים. לא של אדם רגיל. עולם של פשע, רצח, של תאונות, של שנאה ואכזבה. בעולם הזה, אני מוצאת את האחד שממלא אותי. בלב שלם נותן לי חום ואהבה. אבל בעולם הזה, ישנם יותר חסרונות מאשר יתרונות. והחסרונות, נורא קשים.עבורי ועבור כל אחד אחר. זה עולם, שבו כל אחת רוצה להיות, אבל לא כל אחת רוצה לחוות אותו על בשרה. זה עולם..שמטלטל אותך. סיפור גמור. ••••••• √תכנים מיניים(אחריות של הקורא) √דיבור מיני √ שפה גסה לקוראות מגיל 16 ~~~~~~ תאריך פרסום 24.11.15

היא השמש והוא הירח. היא מאירה ביום והוא מאיר בלילה. דיאן סמית הוא הבן של ראש המאפייה הכי גדול. דיאן הוא חכם,חד,מהיר,חזק,מיוחס ועם נוכחות וכריזמה שמלווה בשקט.הרבה שקט.אביו יעיד שהוא שונה ממנו.אביו איידן חם מזג,אבל דיאן קר רוח בשונה ממנו ובטוח בעצמו כמו אביו. השקט שלו חודר לנשמה. השקט שלו מסוכן. דיאן לא מעוניין באהבה והבטיח שלעולם לא תהיה לו אחת כזאת.אהבה רחוקה ממנו שנות וכל מה שהוא יודע זה מערכות יחסים קלילות מבלי לזכור שמות וכאלו יש לו המון שרוצות לזכות בתשומת ליבו שהוא כמעט ולא נותן. הוא מחכה לרגע שיוכל לנקום את נקמת אביו. עד שמגיעה נטע לי,עם לקות שמיעה ודיסלקציה קלה ועיניים חומות דבש עם גומות על הלחיים היא משנה את כל הקלפים שלו. היא כל מה שהוא לא רגיל אליו. היא שונה ממנו. הוא מנסה להתרחק ממנה. אבל ללא הצלחה. הוא זוכר את השם שלה,נטע -לי. והוא קורא לה שמש. האם היא תפריע לו לנקום את נקמת חייו שאביו מחכה לו? המשך של קללה וקללה של אושר. ניתן לקרוא גם בלי לקרוא את הספרים הקודמים אך יש קשר בין העלילות.

לסאמר יש את אותו חלום מאז שהיא זוכרת את עצמה- גבר מהמם עם עיניים כחולות. כל מי שמסביבה חושב שאלו רק חלומות, אבל היא חלמה על הבחור הזה מאות פעמים, והחלומות נהיים יותר ויותר אמיתיים, והיא די בטוחה שהוא חולם גם עליה. ביום הולדתה ה21 היא יוצאת לטיול באזורים המיוערים של ארה״ב כדי לחפש אותו. אבל היא לא ציפתה לעולם שהיא תגלה, ולזה שבחור חלומותייה אפילו לא אנושי.