כתיבה זו אחת האהבות שלי, אף אחד לא יודע על זה. חשבתי שאני חיי חיים ממוצעים כמו כל נער בן 18 כנראה שטעיתי, תצטרפו למסע שלי לגילוי עצמי ואהבה לא ברורה? אם כן? הדקו חגורות והכינו את עצמכם למסע של החיים. *18+* *המופובים? זה לא המקום בשבילכם* *זכויות שמורות לי #עבדכם הנאמן* *#1 shortstory 07/07/19 (תודה לכם😊💜)* *#1 lgbt 14/09/19 (תודה לקוראים שלי💛😊)* *#1 bl 30/01/20 (תודה לקוראים שלי❤😊)*

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר

" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?

"די...אני...אני רוצה לחזור הביתה בבקשה" מלמלתי מייבבת. "תפסיקי עם זה כבר!!" הוא צרח כמו חולה נפש והחזיק בכוח בשורש כף ידי, "את שלי אדל תביני את זה כבר, את לא הולכת לשום מקום. כדאי לך להתחיל להפנים את זה." הוא לחש לאוזני בטון תקיף. *חטיפה* *אונס* *אלימות* *תוכן מיני מפורט* *קללות* ***זה הספר הראשון שכתבתי ולכן הכתיבה בהתחלה יכולה להיות לא כל כך מקצועית, לאט לאט זה משתפר(:***

תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבדרך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••

הפרקים לא קשורים אחד לשני מבחינת דמויות/תוכן (אלא אם יש כמה חלקים לאותו סיפור וזה מתפרס לכמה פרקים) 🔞תיאורים מיניים מפורטים🔞

"ומה אם נהיה בדיוק כמו ההורים שלנו?" אני לוחשת. סהר קופא, והמבט בעיניו מגלה לי שהוא כבר חשב על זה. "בל-" "אני רצינית," אני לוחשת. "זה מה שאתה רוצה? זה מה שאני רוצה?" הוא לא עונה מיד, וזה רק מחמיר את התחושה. "אני לא רוצה להיות הם," אני ממלמלת. סהר נושף, עוצם עיניים. "אנחנו לא הם," הוא אומר לבסוף, בטון יציב. "איך אתה יודע?" "כי אני לא מתכוון להפוך להיות הם. ואת לא תהפכי להיות הם. זה לא חייב להיות אותו הסיפור." הוא מסתכל בעיניי בפגיעות. אני רוצה להאמין לו. אני באמת רוצה. אבל הפחד חזק יותר. טריגרים: פגיעה עצמית אלימות פיזית ומילולית רצח, אלימות במשפחה הזנחה הפרעות אכילה אובדנות אלכוהול, סמים Mommy/daddy issues תוכן מיני מפורט אלימות מינית הספר מתרחש במקלט לנוער בסיכון, לנוער שהוצא מביתו בצו בית משפט. הוא מכיל תכנים קשים ורגישים, הקריאה על אחריותכם.