תכירו את אנה,נערה בת 17. אנה ילדה חכמה,חרוצה,ביישנית ואפילו לפעמים קצת חוצפנית. החיים של אנה משתנים כאשר היא עוברת לשכונה חדשה,יחד עם אביה השיכור והמסומם.היא פוגשת חברות חדשות ואולי גם...אהבה? אדם,סיקרן את אנה מהרגע הראשון שראתה אותו.המבטים שהוא נעץ בה שיגעו אותה..היא הרגישה שהוא בוחן אותה,כל פעולה ותזוזה שלה.היא הייתה חייבת לגלות מה מסתתר מאחורי המבטים שהוא נועץ בה.

יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

"הגבול בין אהבה לשנאה הוא גבול דק מאוד״ אור גולן תלמידת כיתה י' היא ילדה מיוחדת, היא משקיעה בלימודים, ילדה טובה, אך מרדנית ומשוגעת וצינית וזה הטוב שבה. ליאם וקנין תלמיד כיתה יא' ילד מרדן לא מקשיב לאף אחד, עושה מה שבא לו, אליל הבנות, כשהוא נתפס על משהו הוא לא משחרר. "למה אתה מחייך" היא שאלה בקול מתוק "אסור לי לחייך?" שאלתי בגיחוך "אסור אני לא מרשה אני עצובה גם אתה צריך להיות עצוב" היא אמרה בחיוך ערמומי "לא ליידי שלי אני עצבני בגלל שאת עצובה אני עצוב בדרך שלי" אמרתי לה "שלך?" היא אמרה וניראלי שהיא פלטה את זה "כן שלי את שלי" אמרתי ונמאס לי להכחיש אני מאוהב בדבר היפה הזה "אני של עצמי" היא אמרה "לא לא את של עצמך אבל את שלי" אמרתי בגיחוך ראיתי שפנייה מבולבלות "טוב אז בסדר" היא אמרה לבסוף, חייכתי חיוך מנצח.

תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבדרך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••

"מי את?" הוא התרומם מהמיטה והמשיך להביט לכיווני מתוך תא המעצר. "אמה. אמממ מי שואל?" גימגמתי בקול רועד כי לא ידעתי איך להתנהג ליד אסיר. "ליאם" הוא ענה לי במילה אחת פשוטה אבל טון קולו היה מפחיד מידיי מכדי שאוכל להקשיב לו, אז פשוט הנהנתי בראשי לקחתי את רגליי וברחתי משם כמה שיותר מהר. אני לא כול כך בטוחה אבל אני חושבת ששמעתי גיחוך מהצד השני של המסדרון. אמה היא אדם חייכני ואופטימי שתמיד רואה ומחפש את הטוב באנשים אפילו שלפעמים אין שם טוב בכלל ובגלל זה היא כול הזמן נפגעת. מקרה שקרה לה עם החבר הקודם שלה גרם לה להפסיק לבטוח באהבה ולכן היא הבטיחה לעצמה שלא תיתאהב יותר כדי לא להיפגע ולהרגיש את הכאב הזה שוב. ליאם... הוא אסיר ובדיוק ההפך מאמה. הוא ציני כול הזמן ולא רואה את הטוב בכול דבר כמו אמה ובצדק, בגלל האנשים הקרובים אליו ביותר הוא נכנס לכלא ולכן הוא לא סומך יותר על אף אחד... כול חייו הוא חשב שכולם נגדו...והוא צדק. שני הפכים שחוו כאב. איך הם יתמודדו עם הרגשות שצומחים בניהם, איך הם יתמודדו עם המצב שאליו ניקלעו. ואיך הם יתגברו על המכשול הגדול ביותר.... שהאחת חופשייה והשני מאחוריי סורגיים?!

#1 בעולם התחתן 21/4/23 כשחיבקתי את ג'ייק לפני שנפרדנו כל מה שיכולתי לראות זה את עיניו הכחולות של מייקל שנראו שסערה שלימה מתחוללת בתוכן. הוא נראה מרוחק מתמיד..יכול להיות שהוא..הוא מקנא? זה מגוחך הוא הבהיר בעצמו שאנחנו רק אחים ,אמנם חורגים אבל אחים וזה סתם מוזר. "אני לא אוהב אותו" מייקל הסתכל עליי באותה אדישות שאופיינית לו. "מזל שאף אחד לא שאל מה אתה חושב" גיכחתי. הוא הצמיד אותי לקיר והרגשתי את הנשימות החמות שלו על המצח שלי. "דווקא נראה לי שזה מאוד מעניין אותך" לא טובה בלרשום תקצירים סליחהה יכיל תכניים מיניים מפורטים ותודה לכל מי שקורא💞