״תתן לי לצאת מפה! אני צריכה לבדוק שהוא בסדר!״ היא צועקת עליי. ״אמרתי לך שזה מסוכן ואת לא יכולה לצאת.״ אני משיב לה בקול קשוח. אני רואה את הרגע שהיא מאבדת את זה. היא מתקרבת ומתחילה להרביץ לי בחזה עם האגרופים הקטנים שלה, שלא משפיעים עליי. ״תירגעי או שאני ארגיע אותך ואת לא תאהבי את זה.״ היא לא מקשיבה וממשיכה. אני זז ממנה והולך למגירה במשרד. מוציא את האזיקים שיש לי שם. אני תופס לה את היד ואוזק אותה לשולחן במשרד שלי. *כל יום חמישי יעלה פרק 🩵

״לעולם לא חשבתי שאני אציל אותה,אבל הצלתי, והיא הצילה אותי.״ ג׳יימס לייק,או בשם חיבתו ג׳ים,הוא הבריון שלי, בחיים לא חשבתי שבריון יכול להיות כל כך חתיך. אבל הוא שונא אותי,רק חבל שזה לא הדדי. וקסי אלבארס היא הילדה השקטה,אבל היפה מכולן, היא כמה רמות מעל כל הזונות בתיכון הזה, אבל אני והיא פשוט לא נועדנו להיות. הספר בעצם מדבר על שתי נערים שהשנאה לא הדדית משני הצדדים לאוהבים,אבל דברים מסתבכים אחרי הנשיקה הראשונה והאמיתית שלהם, הם בטח יחשבו:״עברנו מלא עד עכשיו,מה זה יכול לעשות לנו?״ אבל מה שהם לא יודעים שמה שהם עברו עד עכשיו, זה רק ההתחלה. הספר הראשון בדואט:בריון על אופנוע.

Are they meant to be? Even after all the things they've been through? האם הם נועדו להיות? גם אחרי כל הדברים שהם עברו? קסלין המשיכה בחייה,למרות שהפרדה הייתה לה קשה,קסלין מעמידה את עצמה במקום וחושבת רק על עתידה,לא על עברה. היא עכשיו כמעט מנהלת חברה,ברונו מרטין ידידה הוא המנהל,קסלין רק העוזרת. אך זה ישתנה בקרוב מאוד. ג׳יימס עזב את הלימודים,והתחיל חיים חדשים עם אחיו הבכור,הם מנהלים עסק מצליח במנהטן,וגילם צעיר כל-כך,וזה מה שגרם להם להתפרסם. ג׳יימס וקסלין לא היו אמורים להיפגש אחרי כל מה שהם עברו, אך הגורל שלהם חושב אחרת, מה יקרה כשג׳יימס יפגוש את קסלין? האם הוא ינסה לשנות את העבר? האם הוא ינסה לשנות את העתיד? שלהם? את זה....... אתם תגלו בהמשך. קריאה נעימה. זהו הספר השני והאחרון בדואט:בריון על אופנוע.

מאז שאני מכירה אותו, כשעלינו לאותו התיכון ושובצנו באותה כיתה, הוא משך את תשומת ליבי. אופנוען יהיר ושחצן, מושא העיניים של כל הבנות בתיכון. היה נראה לי שגם אני משכתי את תשומת ליבו, כיוון שהוא נהג להציק לי בקביעות. אך בין רגע ההצקות הקטנות הפכו להשמצות והשפלות נוראיות. אני לא יודעת למה הוא מתאכזר אליי ככה, ואני מנסה להתעלם ממנו, להתעלם מהקיום שלו, אך בכל פעם הוא גורם לי לאבד את העשתונות מחדש. כשאני חוזרת לבית הספר אחריי שבוע בו החסרתי עקב מחלה, אני מגלה שיש לנו עבודה מסכמת בהיסטוריה להגיש ביחד. הציונים עליהם אני עומלת קשה חשובים לי, ולכן אני מאמינה שנוכל לסיים עם העבודה במהירות ואפטר מליאו בסוף השנה- כשנסיים את התיכון וכל אחד ילך לדרכו. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן. טרופים: ספר תיכון, בולי, שונאים לאוהבים. עלול להכיל: אלימות, מין מפורט, סמים, שתייה חריפה ועוד... (הקריאה היא על אחריותכם בלבד!!!) © All Rights Reserved כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל ולהפיץ.