50 עמודים ראשונים של הספר הכי מטורף שתקראו. אלה לוין "אולי נראה כאילו אני הג'נטלמן המושלם," דניאל אמר לי כשנפגשנו, "אבל אני לא כזה." מסוחררת מהגבר החתיך והבטוח בעצמו, התעלמתי מכל תמרורי האזהרה. עם דניאל הרגשתי כמו הבחורה הכי בת מזל על פני כדור הארץ, ואז הוא הפך אותי לאומללה ביותר. אני תוהה אם דניאל אי פעם יקיים את מה שהבטיח לי, ואם גם אחרי כל מה שעברנו נצליח להישאר יחד. דניאל פוקס אלה הצילה אותי, וביותר ממובן אחד. אלה הייתה עבורי אי של שלווה בים גועש של מציאות חיי. היא הייתה עוגן ששמר אותי שפוי, נתנה לי סיבה לקום בבוקר, אך כשמישהו מחליט יום אחד לטרוף את כל הקלפים עבורי, אני מוכן לשרוף אותו על זה, מוכן לשרוף את כל העולם עבורה. אני רק לא מביא בחשבון דבר אחד מהותי ביותר. יכול להיות שגם אם אלה תחזור, זה יהיה הסוף שלנו. עדיין נושמת מאת הסופרת בר דרור הוא רומן מתח עכשווי על אהבה מסחררת שבה שני הצדדים נאבקים על השליטה. להמשך קריאה, מוזמנות לרכוש באתר עברית: https://www.e-vrit.co.il/Product/31665/מארז_להגן_עלייך

אהבה ליפעמים כואבת יותר אפילו ממוות...תאמינו לי שאני כבר חוויתי כאב של מוות, אבל כאב של אהבה ועוד אהבה אמיתי זה הכאב הכי מיוסר שיש. למה אתם שואלים? בגלל כשמתים אתה יודע שהוא יהיה בסדר שיהיה לו טוב בעולם הבא...אבל כשהלב נשבר אתה לא יודע אם הוא אי פעם יהיה בסדר... אם אני אספר לכם על מה שעבר ילד בן 17 בחיו הקצרים אתם לא תאמינו למשמע אוזנכים. שון הספיק לאבד את אבא שלו בגיל 12 והיתאהב בגיל 15 במישהיא שרסקה לו את הלב, ועל הדרך איבד המון חברים שהוא אוהב. ותאמינו לי שזה רק הקמצוץ של מה שקרה לו בהמשך הסיפור. תתארו לכם שמצאתם את הנפש התאומה שלכם שאתם יודעים שהאהבה בינכם היא הדדית אבל יש בעיה אחת...האהבה הזו כבר נתפסה. זה מה שקורה כשמתאהבים בחברה של החבר הכי טוב שלך... ~האזהרה~ בסיפור יש תוכן מיני קללות והקריאה לבנות 14 ומעלה. הסיפור בשיפוצים...?

קירבתי את פני אל פניה ככה שנשימותיה החמות עפו על פניי. שפתיינו היו מילימטרים ספורים אחד מהשני. צמצמתי את המרחק משפתינו ונישקתי אותה. לשפתיה היה טעם של תות מהליפסטיק שהיא תמיד שמה. הריאות שלי כבר התחילו לשרוף ולמרות שממש רציתי להמשיך את הרגע הזה היינו חייבים לנשום פאנפיק על שון מנדס!! תודה לחברתי המתוקה @billiejean13 עיצבה את הכריכה ועזרה בשינוי השם!

(זיכרון) *היא תפסה בשולי חולצתו. "אני אוהבת אותך קאי". לחשה. שיערה השתפל על גבה בחוסר אחידות. עיניה היפות היו מלאות בדמעות. והוא כעס עליה. "לא! את לא תגידי את זה ותלכי!" הוא צעק ושחרר את ידיה מעליו. "יודעת מה, תלכי! אני לא מעוניין לראות אותך!"* הזיכרונות צפו ועלו במוחו, מכאיבים לו כל כך. קאי הביט ברוחה של אהובתו הולכת ונחלשת. "אמילי!!!" הוא קרא בשארית כוחותיו. הלוואי שיכל להגיב אחרת לדבריה באותו יום. אם במקום לכעוס עליה, היה מחבק אותה ובוכה יחד איתה. אבל.. הוא שתה בלגימה אחת את רוב הבקבוק, ואחריה עוד לגימה שגמרה אותו. אהובתו שהלכה והתפוגגה רק ריחפה מעליו בדממה ורק הסתכלה בו נשבר וצורח לה על הקרקע. -הספר עוד לא הושלם- זכויות שמורות ❤️