״המדורה בערה באור סגול. הלהבה הגיעה לגובה של חמש מטרים. היא האירה את החושך באופן מרהיב. המצב רוח היה גבוה מאוד, כולם צחקו שרו ודברו. אני אד בן ועוד כמה נצרים ישבנו ביחד וצלינו מרשמלו. אד נשען על בן והם הסמיקו......״ אז.... ספר שני❤️ עוד מעלילות רוי אד ובן וכול השאר.... כמובן שגם השבעה משתפת בסיפור וכמובן שגם סולאנגלו. אם לא קראתם את הראשון אז מהר לקרוא!. כדי לקרוא בנוסף: -תמונות של סולאנגלו -תמונות של סולאנגלו 2 -וואנשוטים סולאנגלו אמממ מקווה שתאהבו❤️ מאיה🖤💛

רוי סולאנג׳לו, בנם של וויל סולאס וניקו די אנג׳לו. חיזיון מסתורי? נבואה חדשה? מסע חיפושים? מה כבר יכול לקרות?. 💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤💛🖤

מגנס מקבל הזמנה לבוא למחנה החצויים שם הוא פוגש את השבעה (את פרסי הוא כבר מכיר) הכל הולך טוב ויפה אבל אז העניינים מתחילים להתחמם... אני מתעלמת מאפולו 3 (ג'ייסוןגרייסלנצח) הייזל ופרנק נמצאים במחנה בחופשה יהיה סולאנג'לו !

*הושלם* אני ממש גרועה בתקצירים..... מגנס וכל דירי קומה 19 מגיעים לחופשת הקיץ למחנה החצויים אבל זה לא מסתדר כמו שהם רצו, יש שוב נבואה? (הסיפור לא קשור לגורלו של אפולו... אבל ליאו חזר אם קליפסו... דמיינו כאילו גורלו של אפולו עוד לא קרה....) * * * * * * * * * * * כל הזכויות שמורות, טוב לי😂

סולאנג'לו: איך הכל התחיל "זה לא מצחיק!" אמר לו ויל, פניו עדיין אדומות ניקו חשב שאם הייתה לוויל הזדמנות, הוא היה רץ אחרי הדריאדה ומתחנן לסליחתה "זה מאוד מצחיק" הוא ענה ויל נראה כאילו הוא רוצה להתווכח, אבל אז הוא עצם את עיניו, לחץ על עפעפיו, ונאנח "עכשיו, אחרי שאני צעקתי על העץ ואתה יודע שאין שם דריאדה- " "אין שם דריאדה כי הברחת אותה!" קרא ניקו, מתאמץ לא להתחיל לצחוק שוב "אנחנו דיברנו על זה מספיק זמן כדי שזה יחשב שהזהרנו אותה" ויל אמר "אבל אתה יודע שנכון לכרגע אין שם דריאדה, אז שום דבר לא אמור למנוע ממך לצעוק על העץ" "הכבוד העצמי שלי אמור למנוע ממני לצעוק על העץ" "והוא מונע?" ניקו לא רצה להודות שהכבוד העצמי שלו בדיוק נעלם כשהבין שיש לו רגשות לוויל סולאס, ושהרגשות האלו שונים ממה שחשב שהם אז הוא פשוט נד בראשו וצעק על העץ. (פרק 11- ואז ויל צעק על העץ) *כל הזכויות על הדמויות שמורות לריק ריירדן *חלק מהקטעים מבוססים על דברים שנאמרו בספר "השמש והכוכב" *לא מכיל ספויילרים *מתרחש בין סוף גיבורי האולימפוס ולתחילת גורלו של אפולו תודה למיי מנדלה המדהימה שהכינה לי את הכריכה המהממת✨️ בדיחה רשמית: הסמים של קיילה (סיפור ארוך, לא בטוחה איפה זה התחיל) 😏 פרדי 😙 ברני 😉 ריקי

(ספר 2 מתוך 3) היי! ברוכים הבאים לספר השני של למשמע קולה! תהנו! הכריכה המהממת היא של @Arilola1, ממליצה על הכריכות של ממש! ------------------------ הוא חוזר, ובגדול. אבל הפעם, הוא מכוון מטרה. למחוק מהעולם את כל החצויים. בנתיים, צליל מתמודדת עם קושי אחר. יותר נכון, כמה קשיים. מה אם שני המקרים האלה קשורים? ------------------------- # 1 - מפתיע # 1 - ליאוואדלס # 1 - פרנקזאנג # 1 - האולימפוס # 1 - ווילסולאס # 1 - פרייזל # 2 - מחנהיופיטר # 2 - קליפסו # 2 - ניקודיאנגלו # 2 -פייפרמקלין # 3 - עצב # 3- אלים # 3 - גספר # 3 - חצויים # 3 - גיבוריהאולימפוס # 3 - גייסוןגרייס # 4 -מחנההחצויים # 4- אנבתצייס # 4 - סולאנגלו # 5 - פרסבת # 5 - פרסיגקסון תודה רבה ♥️♥️

ניקו מסתכל עלי לרגע במבט מבולבל, עיניו עדיין אדומות ופניו רטובות מדמעות, ואומר "אתה אידיוט" ואז הוא מנשק אותי. "בגלל שאתה הסיבה" ניקו לוחש, והפנים שלו כל כך קרובות לפניו של ויל "תישבע" סביר להניח שמישהו חונק אותי מאחור, כי אני לא מצליח לנשום לרגע. אלים אדירים, הוא יפהפה. לניקו היה המזל למצוא את ויל, החצי השני שלו, מוקדם כל כך בחייו ----------------------------------------------------- וואנשוטים על סולאנג'לו

פרסי ואנבת' הם זוג נשוי. למען האמת, הם נשואים כבר ארבע עשרה שנים. הם כבר לא חצויים בני שמונה עשרה. הם אנשים בוגרים בני שלושים ושלוש. לפרסי ואנבת' יש שני ילדים, תאומים זהים. בן ובת. זואי וג'ייסון. ג'ייסון הוא נער חכם ושקט, אבל כשנכנסים לו ללב, מגלים בחור שנון עם הרבה פלפל. מאוד דומה לאמא שלו מהבחינה הזאת. הוא גם מעדיף להשתמש בשם המשפחה שלה, כי ברצינות, ג'ייסון ג'קסון נשמע מוזר. ההבדל המשמעותי בניהם זה שהוא לא מסוגל להילחם. ממש לא. בכל פעם שהוא מוצא את עצמו בריב, הוא לוקח את הספר שלו ולאט לאט בורח לקצה של החדר. זואי לא פראיירית. מגיל שמונה היא מתעניינת באומנויות לחימה ויכולה להרוג אתכם אם תלכו מספיק לאט. היא משתמשת בשם המשפחה של אבא שלה, כי היא חושבת שהוא נשמע מגניב יותר. היא מפוזרת ובעלת מחסן שלם של קסם אישי, והדבר היחיד שהיא מקפידה עליו זה להוציא שתי קווצות שיער מהתסרוקת שלה - כדי שהיא לא תיראה מסודרת מידי. כשזואי וג'ייסון מגיעים לגיל שתיים עשרה, פרסי ואנבת' מבינים כמה העולם לא בטוח לנצרים, אז הם הולכים למקום הבטוח היחיד שהם מכירים - מחנה החצויים. זואי וג'ייסון צריכים להסתגל לסביבה חדשה ואנשים חדשים, כי ברגע שהם ידרכו במחנה החצויים, הכל יהיה טוב... נכון?

-פאנפיק פרסבת ״מוח עצה״ היא אמרה מאחורי. נעצרתי. תמשיך ללכת אידיוט! צעק עלי הקול בראשי. אבל לא יכולתי. לא משנה כמה פגוע וכועס הייתי, הכאב בקולה הגיע אלי בכל פעם. הסתובבתי אליה. פניה היו מוכתמות בשובל של דמעות, שערה הזהוב היה פרוע ועיניה היו קרועות לרווחה בפגיעות שלא ראיתי בהן מעולם. ״מוח עצה... בבקשה״ היא התחננה ״אל תלך, לא עכשיו. לא ככה״ הדמעות המשיכו לזלוג מעייניה. היא התקרבה, הצמידה את מצחה למצחי וידיה חפנו את פני. נשימותיה היו מקוטעות אבל יכולתי להרגיש את חמימותן על עורי כשהיא התקרבה עוד ועוד, מצמידה בנואשות את שפתיה לשלי. היה בי חלק שרצה לשקוע בנשיקה שלה, ברוך שפתייה המוכרות שגרמו לעולם להיות מקום טוב יותר, בטוח יותר. אבל לא יכולתי לשחרר את הכאב שפעם בחזי כמו פטיש. לא יכולתי שלא לראות אותו, להרגיש אותו כשהסתכלתי עליה. הידיעה שעכשיו הוא יודע את טעם שפתיה גרמה לדמי לגעוש. התנתקתי ממנה, תפסתי את ידיה הרועדות והרחקתי אותן מפני, שכעת, היו גם הן רטובות מדמעות ״אנבת, אני- אני לא...״ בלעתי רוק ״אני לא יכול״ הצלחתי להגיד כשהתרחקתי ממנה, הצבעתי על שנינו ״זה-״ הרגשתי את קולי רועד כשהמיליים יצאו מפי ״ מה שהיה פה בינינו, זה נגמר.״ מבטיחה שזה משתפר

זה הזמן היחיד שלי להתחמק ממך!" "הזמן היחיד? אני עד כדי כך נורא? אני בסך הכול דואג לך!" "אז אתה מוזמן להפסיק! אף אחד לא ביקש ממך!" הם הביטו אחד בשני במבטים רושפים. לא היה ברור מי התחיל את זה, זו הייתה כמו החלטה של שניהם משהו ששניהם צריכים. הם סגרו את המרחק הקטן שעוד נשאר ביניהם ושפתיהם נפגשו באחת. זאת לא הייתה נשיקה עדינה זאת הייתה נשיקה פראית, מלאת תשוקה. ניקו תפס בחולצתו של וויל מעמיק את הנשיקה... _____ אז... פאנפיק על סולאנג׳לו. כבר מלא זמן רציתי לעשות אחד כזה, איך הם נהיו ביחד אז הינה לכם תוצר של השיעמום האינסופי שלי!! מקווה שתהנו!!!⁦💗💗