חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

הספר הראשון ב'דואט האהבות' - המשך לסדרת 'הבנות שלהם'🫶🏻🤍 סיפורם של קולטון וקים - הזוג האהוב על כולם💞 קולטון - בין שנאה לאהבה הקו דק. אני מניח שהקשר שלנו התחזק שהיינו בדיוק על הקו. לא בני זוג אוהבים, אבל ידידים. אני לא בטוח מתי בדיוק היינו בחלק של השונאים, אבל בטח מתישהו באזור הזמן שהייתי בן שבע עשרה או שמונה עשרה. אהבנו אחד את השני תמיד, אבל לפעמים השנאה גברה על האהבה והשפיעה לרעה, ואז שהגענו בחזרה לקו הקשר שלנו התחזק. כל ירידה קטנה מהקו לחלק של השונאים היה קשה יותר, כואב יותר. כל ירידה קטנה מהקו לחלק של האוהבים היה מחבר יותר, נעים יותר. בזמן האחרון. שהיינו ביחד ככה, הרגשתי הכי קרוב אליה בעולם. אהבתי אותה יותר משאהבתי אי פעם. האהבה שלי אליה רק התעצמה והתעצמה, אבל אני בטוח שזה יכול להגיע לממדים רחוקים יותר. אני יכול לאהוב אותה אפילו יותר, על אף שאני אוהב אותה הכי בעולם גם כרגע. סיפורם המשוגע של קולטון וקים - קראו וגלו✨️❤️‍🩹😮‍💨 הספר מכיל: הפרעות אכילה, התקפי חרדה, פגיעה עצמית, ניסיון התאבדות, מוות + רצח, יחסי מין, אונס, אלימות, סמים ואלכוהול⚠️ - הקריאה באחריות הקורא בלבד❗️❕️ קריאה מהנה💗✨️

"מייגן חכי! זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ואחז בזרועיי גורם לי לעצור. "אז מה זה היה?! סתם התערבות מטופשת זה מה שהייתי בשבילך?! אני סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאיש וכל הזמן הזה זו הייתה התערבות מטופשת?!!" הוצאתי את כל מה שעל ליבי. "לא! את היית יותר! את כל כך הרבה-" קטעתי אותו. "משהו מזה היה אמיתי?!" שאלתי כבר בפחות כעס והתאמצתי להסתיר את הדמעות, "הרגשות שלי כלפייך הם אמיתיים!" "ואני אמורה להאמין לזה?!" הוא שתק ואני ברחתי משם מניחה לדמעות לזלוג מעיניי, פעם ראשונה שאני נותנת לעצמי לבכות והכל בגלל התערבות מטופשת! תכירו את מייגן מילר נערה רגילה לגמרי עד ששון הייל קפטן נבחרת הפוטבול והנער הכי מקובל בבית ספר מחליט לדבר איתה. קרדיט על הכריכה ל-lili20083 המוכשרת!!! הסיפור יכלול כמה נקודות מבט. תודה גם ל-yamit460 שעוזרת לי לכתוב את הסיפור.

~גמור~ בלייק אלונסו- "שמור את חבריך קרובים ואת אויבך קרובים עוד יותר." אין לי חברים חוץ מאחים שלי אבל יש לי אויבים וזה בדיוק מה שעשיתי. התחתנתי עם הבת של הקאפו מהמאפיה האויבת, הצעתי לו כוח, כסף והוא לא חשב פעמיים לפני שחטף את ההצעה והפקיר את בתו. אני לא סומך עליו בשום צורה וברגע שהוא יחשוב לפנות נגדי הבת המתוקה שלו בהישג ידי. מלודי היא אישה עדינה ופחדנית, אני מתעב את התכונות האלה בה ומכך שהיא חושבת שכל פעם אני אהרוג אותה ללא סיבה. אני מנסה להיות עדין איתה אך זו משימה בלתי אפשרית. מלודי ריזו- רציתי להיות שימושית בעיני אבא שלי, התחתנתי עם גבר מהמאפיה האויבת כדי שיחזקו את המאפיה של אבא שלי וכדי שיהיה בינינו שלום, זו הייתה מחשבה תמימה. לא ידעתי שהגעתי למשפחה של חיות אדם, בעלי הוא אחד כזה. הכינוי של בלייק הוא חסר רגשות וברגע שהכרתי אותו הבנתי למה הוא מכונה ככה. בלייק גבר קר רוח, לא אכפתי ואכזרי. הוא הבטיח לי שיתן לי פרטיות והפר את ההבטחה הזאת לאחר כמה שעות, הוא עושה מה שבא לו ולא אכפת לו איך אגיב. עם כמה שהוא אכזרי הוא נמנע מלפגוע בגופי ונמנע מלהפחיד אותי למרות שרק להסתכל עליו מעלה בי פחד.

כשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששות, העצב..הכל מתפוגג בשנייה. אנחנו מתנתקים בשקט. מביטים בשמש שהפכה בינתיים לאדומה ומתחילה להיעלם לה אל תוך הים הכהה. אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי. סוף סוף התפרקות. ❝ #1 רומנטיקה

"קים," ניסיתי לתפוס בידה אך היא הצליחה להתחמק רגע לפני. "לעזאזל, קים. פאקינג תעצרי!" המזל שלי היה שהצעדים שלי היו גדולים ומהירים יותר. הצלחתי לתפוס במותניה ולסובב אותה אליי. היא הביטה בי בעיניים ירוקות וסוערות. "מה?!" היא צעקה ודחפה את ידיי ממנה. "מה אתה פאקינג רוצה ממני?!" היא צעקה והעבירה את ידה בשערה השחור שגלש על גבה. "מה?! מה לעזאזל אתה רוצה ממני, ג'יימס?" היא שאלה והתקרבה אליי. "לא אמור לעניין אותך עם מי אני יוצאת, מה אני עושה, איך אני חיה את החיים שלי. פאק אתה לא -" היא עצרה ולקחה נשימה עמוקה, בעודה מרסנת את הדמעות שהחלו לבצבץ בעיניה. "אתה לא תתערב בחיי." - להיות העוזר האישי של מנכ״ל חברת בידור מצליחה, זה לא בהכרח הכי קל. לא כשהוא לפעמים חמום מוח, לא כשהמזכירה האישית שלו היא אשתו, לא כשיש לו ילד בן שנה והוא בקושי ישן בלילות, והכי חשוב: לא כשיש לאשתו חברה טובה, פאקינג שווה מכף רגל ועד ראש, כשהיא משגעת אותו ועוד יותר, משגעת אותי. קוראים לי ג'יימס קָלַפִּינוֹ, וזה הסיפור שלי. ... ספר שני לזיכרון ילדות מומלץ לקרוא קודם את הספר הראשון, בשביל להבין את העלילה- מכיל ספויילרים לספר הקודם לא ממליצה לקרוא ההפך טריגרים: תכנים מיניים, תאונת דרכים

ליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה עוד מצעירותה תמיד חלמה להצליח בחיים. אולם הדרך לשם השתבשה לה. בחור אחד, קאי די-ליאון, שלמד בכיתתה שבע שנים קודם לכן, בגיל 16-17. הוא הצליח לגרום לה בפעם הראשונה להרים את עיניה הכחולות מהספרים, ולרגע, לרגע לא לחשוב על לימודים. הוא היה הכל בשבילה. היא אהבה אותו. אך חבורתם נקטעה ברגע אחד. תאונה קטלנית. קאי נפצע ואיבד את זכרונו ואת כל מה שקשור אליה. באותה נשימה עזב עם הוריו לאיטליה, שם נולדו הוריו, משאיר את ליילה מאחור. העזיבה של קאי הייתה קשה מנשוא. ליילה סיימה את הלימודים בציונים מדורדרים, וכמובן שלא התקבלה לאן שרצתה. היא לא זכתה לראותו שוב. כך קאי נשאר בגדר זיכרון. זיכרון ילדות. -- טריגר: תוכן מיני, לא מפורט יותר מדי, אך קיים ועוד טריגרים נוספים

״כשראיתי אותך בפעם הראשונה לפני כחודשיים, נזכרתי לראשונה מזה שנתיים מה זה להרגיש חי.״ הוא אמר והרים את אישוניו מעלה. ״הרגשתי שהמבט שלך קורא אותי. הרגשתי את הנפש שלי מתעוררת שוב, מחדש.״ עברו שנתיים מאז שחן ועידו נפגשו לאחרונה, שנתיים בהן חן המתינה רק לו. למרות זאת, משיכתה אליו לא פחתה לרגע. סקרנותה לגבי האדם שהפך להיות ריתקה אותה, והכמיהה שחשה אליו הלכה והתעצמה. בשנתה האחרונה ללימודים, חן מוצאת את עצמה עומדת במספר אתגרים לא פשוטים. עידו, נער שהוא מלח הארץ. אדם חרוץ ונחוש, אינטליגנט ובעיקר המעריץ הכי גדול של אחותו הקטנה. עידו עשה טעות שעולה לו בקשר שלו עם חן, והדרך שלו להחזיר אותה אליו - ארוכה מנשוא. למרות זאת, הוא לא מוותר עליה לרגע. סיפור על זוג אוהבים צעירים, ועל מציאות אחת כואבת. 08.09.2023

הוא נשם עמוק. ״מה את עושה?״ ״מחבקת אותך״ עניתי בפשטות. ״למה?״ קולו לא עלה על לחישה. אמי נהגה להגיד לי ש׳בכל דבר יש משהו יפה, אבל לא כל אחד יכול לראות את זה.׳ ואני...אני ראיתי משהו יפייפה במתנאל. באגרסיביות שלו שהוא שולט עליה כל-כך טוב. יש לו יכולת לשליטה עצמית גבוהה. ראיתי בו ילד קטן שחיפש חום כל-כך הרבה זמן אך התייאש שלא מצא אותו,והחליט שאם הוא לא יוכל להפוך אותם לחברים שלו הוא יהרוג את כולם. אני לא חושבת שהוא לא חיבק אותי כי הוא לא בטוח בעצמו. הוא פשוט לא רגיל לחיבוקים. הוא לא רגיל לחום,לאהבה, למגע מהסוג הזה; מגע שלא למען יחסי-מין או מגע למטרת רצח. אלא מגע נטול כל אינטרסים. מגע אכפתי. אם ישאלו אותי הוא היה זקוק לחיבוק הזה לא פחות ממני. ואני חושבת שהוא ידע זו. ״פשוט.. תחבק אותי חזרה בסדר?״ - ״תאמין לי, היא ידעה עם מי היא רוקדת כל הזמן,היא ידעה שאני השטן בתחפושת.היא פשוט בחרה לראות את הטוב בכולם. אני באופן אישי לא חושב שהיא צריכה לשנות את זה לגבי עצמה,יתכן שהאנרגיה שלה יכולה אפילו להוציא את הטוב ביותר מהשטן״ הוא הסלע שלה,היא ההשראה שלו. הוא שיווי המשקל שלה,היא התמיכה שלו. הוא הפרוע שלה,היא השלווה שלו . הוא העוגן שלה,היא הכנפיים שלו. עם הזמן,מלאכית והשטן בכבודו ובעצמו התאהבו. או ילדה טובה ירושלים והשייח׳,תלוי

#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן, הילד הבעייתי של התיכון, אותו אחד ששמו השני באותה מידה יכל להיות צרות. מה יקרה כשללא אזהרה האחד יכנס לחייה של האחרת וההפך? רעיון נלקח מהסרט "סיפור אהבה בלתי נשכח" ומהרצון שלי לכתוב משהו חסר תכלית, בו לא אצטרך לדאוג כל כך לגבי שגיאות, דיוק, והתפתחות מהירה מדי של הסיפור. פשוט לכתוב מה שבא לי.