היא אחותו החורגת. הוא לא אמור לאהוב אותה. אבל שהוא מגלה מה זה הרגשות המוזרים שהוא מרגיש שהוא בוהה בה הוא לא מוכן לעצור. היא ילדה שקטה היא השקט בסערה שהוא נמצא בה. היא הדלת ליד החדר שלו. אמור ונאור לא יכולים להיות ביחד. הם רוצים.

נכתב בין התאריכים- 4.1.2024 - 2.3.2025 "אל תתקרב אלי" אמרתי והלכתי צעד אחורה והוא התקדם לעברי והצמיד אותי לקיר, "דומיניק תתרחק" אמרתי וניסיתי לדחוף אותו אך הוא חזק ממני "אני לא אתן לך להרחיק אותי יותר" הוא אמר בקול הבס שלו והתחיל לנשק את צאוורי "את שלי לנצח". אני לא יכולה להתאהב, אני מפחדת להיפגע ויותר מזה, אני פשוט לא מסוגלת. "אני אוהב או-" "תפסיק, אל תגיד את זה" דומיניק התחיל לומר אך קטעתי אותו. עלול להכיל: קטעים מיניים אלימות פיזית/ מילולית אונס שתייה וסמים קללות הפרעות אכילה © כל הזכויות שמורות לי

ריף עמרם🖤 בן 18. כיתה יב. אתם כבר מכירים את המשפחה שלי. בערך. טוב, אתם מכירים איך הם היו לפני שנתיים. אז תנו לי לרענן לכם את הזכרון ולחדש לכם את כל מה שהשתנה. ספיר ורואי נשואים ועברו לגור בדירה מול הבית שלנו דרך אגב התאומים חמודים ברמות. מרום ואיתן נשארו בדירה שלהם אבל באים לעיתים קרובות יותר. פאר ודנה עברו גם כן לדירה לידנו עם הקטנים שלהם. שלושה ילדים מהממים. טוב זה מה שאתם צריכים לדעת על קצה המזלג. אחי הגדול. אימרי. מת לפני שנתיים כשהייתי רק בן 16 והוא היה רק בן 18. מאז אני לא אותו אחד. אני ממש לא אותו ריף שהכרתם. אתם כנראה תגלו בהמשך מה קרה שם בדיוק. לא יודע נראה. בקיצור תישארו. עומד להיות מעניין. מבטיח שאין שום דבר משעמם בחיים הדפוקים שלי. ----------- זיו תבור🤍 בת 17. כיתה יב. אין לי אמון באנשים. אבא שלי היה הבן אדם הכי טוב שקיים. הבן אדם הכי קרוב אליי. אבל הוא בחר לעזוב אותי ולהתקדם בחייו עם אישה מהדרום אחרי שאמא שלי מתה. הוא היה שבור. הוא לא הסתכל לבדוק מה איתי בכלל. ישר ברח. הוא השאיר אותי, ילדה בת תשע, לגור אצל הדוד שלי. בשלב מסויים מיכה, דוד שלי, חלה מאוד. הגעתי למצב שילדה בת 12 קוברת את הדוד שלה. את המשפחה היחידה שלה. נשארתי לבד. אני חיה עכשיו בדירת סטודיו בעיר פה. רק השנה עברתי לכאן בחזרה. לפני משהו כמו

הסיפור עוקב אחרי ספיר ורואי, חברים מילדות, שכבר תמיד ידעו שהרגשות ביניהם יתפתחו לאהבה. הם מתמודדים עם חיי יום־יום, משפחה, חברים והתחבטויות רומנטיות ראשוניות תוך רגעים קומיים ודרמטיים.

אהבה? היא לא חשבה על זה בכלל, ובטח שלא איתו. - מכיל תכנים מיניים - מכיל קללות - ערסים

החיים שלי יולי ברנע היו די פשוטים , בית ספר וללכת לישון ב10 כדי לקום עירנית , ובימי שישי בלילה לצאת למרכז עם החברות הכי טובות שלה . היא יפהפייה , היא טובת לב , חמה ואוהבת . בת להורים דואגים ואוהבים ואחות קטנה לאח גדול בצבא , מצליחה בלימודים . לא שותה ולא מעשנת .לא יוצאת למסיבות , שומעת שירים שקטים רובם באנגלית , לא מתחצפת ואף פעם לא שוברת את החוקים . - רועי לוי , כל אחד באיזור באר שבע ידע שבכל מקום שרועי נמצא .. יש בעיות רועי קר לב , אדיש , חמום מוח ובעיקר אגואיסט , הוא משחק בבנות ונחשב ל״זיין״ של באר שבע והסביבה . הוא עשיר , וחיית מועודונים , אין לו בעיה להסתבך בידיעה שאבא שלו ידאג להכל . הוא שותה ומעשן ומיותר לציין שמשתמש בסמים . הוא לא אחד כזה שאכפת לו מאחרים , את רוב הזמן שלו הוא מבלה בלהיכנס לצרות . מה קורה כששני הפכים מתאהבים ? והאם זה לטובה?

שווה לתת לספר צ'אנס למרות התחלה פשוטה וילדותית, העלילה והכתיבה משתפרות משמעותית בהמשך!!! אוהבת 💘💘💘 ​​​​​​​אווה מייקלסון: ​עבורי, "סידוול פרנדס" הוא רק אמצעי למטרה. בתור מלגאית, אני עובדת קשה פי שניים בזמן שכולם מסביבי נולדו עם כפית כסף בפה. אני לא סופרת אף אחד - ובטח שלא את ריידן סמית'. הוא מייצג את כל מה שאני מתעבת: עושר ויהירות. העבר שלנו הוא פצע פתוח, והוא התזכורת החיה לכל מה שהשתבש. אני שונאת אותו, אבל לאחרונה השנאה הזו מרגישה פחות כמו חומה ויותר כמו מלכודת מסוכנת שבוערת בי. ואני מפחדת שזה הדבר היחידי שיוכיח שאנחנו שווים את זה. ​ריידן סמית׳: ​החיים שלי נראים קלים - הכוכב העשיר והסרקסטי שכולן נופלות לרגליו. כולם קוראים לי שמוק וסטוציונר, וזה שריון מצוין, עד שמגיעה אווה מייקלסון. היא היחידה שלא קונה את ההצגה ומוציאה ממני זעם אמיתי. היא חושבת שלא אכפת לי מכלום, אבל היא היחידה שבאמת רואה אותי. ההיסטוריה בינינו יכולה להרוס את שנינו, אבל ככל שהיא הודפת אותי, אני רק רוצה לגלות מה יקרה אם השנאה הזאת תהפוך למשהו אחר לגמרי. ⚠️ אזהרת טריגר: מכיל תוכן מיני, אלכוהול, שפה בוטה, אלימות, תקיפה מינית, פגיעה עצמית, אזכורי התעללות, התמודדות עם אובדן ואזכורים של שימוש בסמים.

״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות

"רוזלינדה אדמסון, או שאת בעצם רוזלינדה אלמנטייר בארו?" הוא נכנס בשקט לשירותים של הבנות. ידיו נחו בכיסיו, שערו הבלונדיני היה טיפה מופרע. התלבושת שלו הייתה פתוחה יחסית, מה שחשף את שרירי חזהו החזקים לעיניי. מבטי לא הוסת ממנו. מה לעזאזל הוא רוצה ממני? "הילדה האבודה של משפחת אלמנטייר בארו." אמר באיטיות בעודו בוהה בי במבטו החודר. עיניו הכחולות לא ירדו ממני לרגע, עוקבות אחריי כל תנוע שלי. הן מיוחדות. שיניו הלבנות נגלו כמעט ישר לזווית עיניי. יכולתי להישבע שהוא כאילו צחק עליי. פלטתי גיחוח שקט, מלווה בגילגול עיניים. "כן כן, מה שתגיד." אמרתי בשקט, אבל זה לא גרם לו לעזוב. הוא נשען על הקיר של השירותים, עדיין נועץ בי את מבטו החודר. ● הוא זה שקובע גורלות של מליוני אנשים. ובעיקר את של עצמו. הבן שיורש חברה ששולטת בהכל. אבל מה יקרה אם היא תהיה זאת שקובעת בשבילו? רגשות, מחשבות, רצונות? הסודות שמקשרים בניהם יכולים להרוס הכל. להפוך אותו לשטן בתגלמותו, ואותה לשבורה שאין מכל. עולם של אנשים עשירים מתנגש בשלה, ושם רו מגלה את הסוד הגדול שהיה מוסתר ממנה במשך כל כך הרבה זמן. היא תצטרך למכור את הנשמה שלה לשטן בשביל שלא יפגעו בקרובים שלה. והוא? הוא לא יצליח להחזיר את הילדה התמימה שהיא היתה. ● אני גרועה בתקצירים. תקראו את הפרולוג