אז כן, וואטפד, מה איתו? לא מתיימרת להיות גורו או משהו, (אם כי זו מחשבה מעניינת,) אבל כאן תמצאו עצות לגבי כתיבה, תגובות, שימוש בוואטפד בכללי, אם תרצו פרק שמוקדש לנושא שמעניין אתכם אשתדל להענות לבקשות ואולי קצת הרבה מההומור הדבילי שלי כדי לתבל את הכל, (כי למה לא?) חוזרת ואומרת, עצות, יכולים לא להסכים, יכולים לתקן, יכולים גם פשוט לא לשים עלי, בחירה שלכם, להשתדל להיות נחמדים בכללי ומי שרוצה הסבר למה, קדימה, תיכנסו כבר לפרק ראשון!

זה ספר שבו אני הולכת לתת כל מיני סיטואציות... מעניינות, ומי שרוצה יכול/ה לחשוב מה הדמות שלו או שלה, או הוא או היא עצמו/ה, היו עושים במקרה כזה, ולכתוב את זה באיזו צורה שתבחרו, בין אם קטע כתיבה מנקודת המבט של הדמות או שלו, או סתם בתור הסבר של כמה משפטים. כמובן שאף אחד לא חייב לכתוב פה כלום, אבל זה כן יכול לעזור להכיר טוב יותר את הדמות שלכם או את עצמכם, להשתפר בכתיבה או סתם להעביר את הזמן כשאין מה לעשות...(ולתת לכם הזדמנויות להתעלל בדמות שלכם בדרכים שונות) אולי אני גם אפרסם קטעי כתיבה על תשובות של דמויות שונות שלי לסיטואציות...(אני לא יודעת מראש מה יהיה...) *אזהרה קטנה- אני לא יודעת מה עומד לקרות פה, אז הכניסה על אחריותכם. *וכמובן שזה עשוי לכלול אלימות, דם, רצח, מוות, התעללות, אובדניות ועוד כל מיני...

אוסף משפטי חוכמה לחיים מבית הפיג'מות. - תודה ל-@lagoona7blue על הכריכה ועל הרעיון הנהדר לספר הזה! #1 בהומור 14.5.17 ♕ הושלם ♕

הן משחקות בקבוצות כדורעף יריבות. אופאל טיילור: הקפטנית של ארצות הברית. מרסלי סנטוס דה סילבה- הקפטנית של ברזיל. הן נפגשות כל פעם רק בעונות משחקים. הן שונאות אחת את השנייה.

האמת שחלק כן. לאידעת, סתם חשבתי יהיה מעניין

לוסיה ביילי. שראיתי אותה נכנסת לתוך בית הספר שוב, רציתי להיות איתה, רציתי אותה, אבל לא רק אני, בערך כל הבית ספר רצה, ואני לא יכולה להאשים אותם. רציתי את תשומת ליבה כמו כלבלב שרצה תשומת לב מהבעלים שלו, לא חשבתי שבכלל תעיף מבט לכיווני אבל כשעשתה זאת, רציתי יותר מהתשומת לב הזאת, תמיד חשבתי שאני יתאהב בבנים ואך ורק בנים, אבל כשגיליתי שאני לסבית והבנתי שאני נמשכת לבנות, לא היה לי מספיק אומץ לספר לאמא שלי על זה. פחדתי מהתגובה שלה. אמא שלי חושבת שאני מאוהבת מעל הגג באקס שלי אבל היא לא יודעת שכבר כמה חודשים אני לסבית. והעיניים שלי, נחו אך ורק עליה. ניקול גואי גורדי. רציתי לטרוף אותה, הפשטתי ודמיינתי את גופה העירום בכל פעם שהבטתי בה, שדיה שרציתי לסמן ולמצוץ, הישבן שרק רציתי לעסות, הכוס שרציתי לאכול כמו חיה מורעבת שזו הפעם האחרונה שתאכל, אבל הפה שלה... רציתי שאני יהיה זו שיגרום לה לגנוח ולצרוח מעונג את שמי עד שתתחנן שאפסיק. רציתי לקחת אותה למיטה ולהשכיב אותה תחת גופי, לסמן בעלות, לסמן אותה. לתבוע בעלות עליה. רציתי למשש את גופה, ללטף אותו ולאכול אותו באותו הזמן, רציתי שגופה ומחשבותיה יהיו רק עליי. אבל רציתי אותה, ובדרך כלל, אני משיגה את מה שאני רוצה. •••••••••••••••••••••••••••••••••••

הרגע היחיד בחייו של אייס שממלא אותו שלווה, הוא הרגע שהכניס אותו אל מאחוריי הסורגים. שלוש יריות. על אף שהראשונה כבר הרגה אותו, הוא המשיך לירות עוד שתיים. למה? ככה. כי זה הגיע לבן זונה. הוא לא מתחרט שעשה את זה. גם לא כשמפקד הכלא מחליט לאמלל את חייו האומללים גם כך ושם אותו בתא עם האדם שכולם מכנים לוציפר. אך זה לא מספיק, מישהו עושה הכול בכדי להוריד את אייס על ברכיו, האפשרות היחידה שנותרה לו היא להשיב מלחמה.

ברוכות הבאות לספר שאין לו מחבר/ת אחת - אלא קהילה שלמה. בפרויקט הזה כל פרק נכתב על ידי משתמשת אחרת. כל אחד ואחת מוזמנים להיכנס ולהמשיך את העלילה מהנקודה שהשאירה הכותבת הקודמת, ולהפוך אותה לשלה - דרמה, הומור, מסתורין, פנטזיה או כל מה שעולה לכן לראש. איך זה עובד? קוראים את הפרק האחרון כותבים לי הודעה במידה ואתן מעוניינות להמשיך כותבים את ההמשך ממש איך שבא לכן ואני אפרסם אותו בצירוף שם המשתמש שלכן ואז מעבירים את הסיפור הלאה ליוצרת הבאה זה ספר שלא יודעים איך הוא יתחיל, כיצד הוא יתפתח, או לאן ייקח אותנו. דבר אחד בטוח - העלילה תשתנה בכל פעם שמקלדת חדשה תיכנס למשחק. אם אתן אוהבות לכתוב, לאלתר, להפתיע ולהיות חלק ממשהו משותף - זה המקום שלכן. יאללה, מי הבא/ה בתור?

.

"אני באמת לא יודעת למה סיפרתי לה את כל זה, אבל הרגשתי בבירור שאני יכולה לסמוך על הנערה בעלת העיניים הכחולות." - קייטי קייטי היא נערה בת שמונה עשרה שחיה חיים רגילים יחסית. טובים? לא ממש. מה יקרה כשהיא תפגוש אישה צעירה בשם האנה? האנה היא נערה בת עשרים. עם עבר לא פשוט כלל. האם היא תצליח להתגבר על עברה, ותתקדם לעתיד יחד עם אהובתה? או שהיא תוותר על הכל? *הסיפור מסופר משתי נקודות מבט, של קייטי ושל האנה.* - רומן בין שתי בנות - ** הושלם **