הוא לא היה עוד בחור בנאלי בבית הספר שלי.. ובטח שלא בגיל שלי. הוא היה גדול יותר, מצליח יותר, חכם יותר. הוא היה המורה שלי. לפרק 2 תגיבו

שנתיים עברו מאז שעומרי, אחיה הגדול של אמילי מת במלחמת צוק איתן. היא מרגישה שמשהו חסר בה, והדרך היחידה למלא את החלל היא ללכת בדרכו של עומרי. אמילי מתגייסת ללוחמה באיסוף קרבי. מכאן היא הולכת לעבור עליות וירידות, קשיים, ריגושים, אהבה, שנאה. כל החיים שלה הולכים להשתנות.

"הוא משך בידיה בחוזקה, לא נותן לה שניה אחת להגיב. הוא דחף אותה אל קיר הלבנים באגרסיביות, בלי טיפת רחמים בעייניו. הוא תפס בצווארה בחוזקה, נושך את שפתו התחתונה. "את לא תדברי אליי ככה, שמעת?" הוא אמר והתקרב אליה, סנטימטרים בודדים מפרידים בינהם. היא אהבה את האגרסיביות שלו." דאמ, אם אתם אוהבים אגרסיביות זה בדיוק בשבילכם. מלחמה באמצע שנות ה40, נערת רחוב בשם אליזבת שרק מחפשת ייעוד וגונבת נשק נשלחת למשימה חשובה שתחליט על גורלה, ושם היא פוגשת את המפקד החדש שלה, מישל. מישל הוא מפקד הלהב הכחולה, גבר אדיש וקשוח שלא הרגיש אהבה בעבר, אבל כשהוא גייס את הנערה הזו לצבא הכל השתנה אצלו. * מכיל תכנים מיניים וגרפים מאוד *

מה קורה שהילדה שהכי חצופה, הכי חסרת טקט, אומרת הכל בפנים תתגייס לצבא ההגנה לישראל? ״כן המפקד?״ אני שואלת אותו ״שנינו יודעים שאני מזמן לא המפקד שלך, מעולם לא הייתי המפקד שלך, קסם״ נכנסתי לבניין עם כל הבנות שאיתי הלכנו והלכנו והכלנו בסופו של דבר העמידו אותנו בשורה והגיע המפקד שלנו, המפקד הכי פאקינג חתיך בעולם הזה . הסתכלתי עליו בעיניים וידעתי, שיום אחד אגרום לו להיות שלי. הזהרות: *תוכן מיני *שפה גסה (לא ממש האמת)

זה אסור. זה אסור, זה מקולקל, זה מסוכן. זאת אהבה? אני אלינור יעקוב, את בת 17 מהצפון. טוב, בערך. כרגע אני שוהה באיזו פנימייה מזורגגת בכיוון הדרום. זאת פנימייה צבאית, והדבר הראשון שעולה לראשכם כשאתם שומעים זאת, זה כמה ילדה רעה, טרורסטית, בעייתית ונוראית להורי אני. אך לא, אני ילדה צייתנית, שקטה, בסך הכל ילדה טובה. כן, אני מודה- אני ילדה עקשנית, וכשמשהו לא מסתדר לי אני הבן אדם הכי עקשן שתפגשו, מעבר לזה שאני רודפת צדק והגינות, וכשמשהו לא מתפקד כמו שצריך אני יכולה להיות בן אדם קשה וחצוף. הגעתי לפנימייה כי הורי טסו לחו"ל, לתקופה בלתי מוגבלת, תשאלו אותי למה דווקא לפנימייה הזו? אני אענה לכם שגם אני לא יודעת. אני שונאת את הפנימייה, ועוד יותר שונאת את המפקד שלי, סער, לפעמים אבל. בפעמים שלא? את זה כבר תשמעו בסיפור.