ג'ואי הוא נער מתבגר וקצת חצוף שאוהב לעשות שטויות קטנות עם שני חבריו מהתיכון, אבל בערב אחד של שכרות הם עושים שטות לא חוקית ומבצעים גנבה מבית מגורים של זוג עיוורים מבוגר. לצערם, במהלך מעשה הגנבה הם מבינים שהצליחו לעלות עליהם, שני חבריו של ג'ואי מצליחים לברוח עוד לפני שהם נתפסו בעוד שג'ואי נשאר מאחור ונתפס. ג'ואי, כמו חבר נאמן, בוחר שלא להלשין על חבריו והוא מתמודד עם התוצאות בעצמו. מה יקרה כשג'ואי ישלח לבצע עבודת שירות במרכז לעיוורים? מה יקרה כשהוא יפגוש את איאן, גבר צעיר ועיוור שאחראי עליו ועל נערים אחרים שנתפסו גם כן כמו ג'ואי? האם ג'ואי יצליח להסתדר? האם הוא יצליח להתחבר אל איאן או אל הנערים שאיתו? האם הוא יצליח להתבגר? והאם סיפור אהבה יכול להתקיים בין עיוור לבין נער שיכול לראות ומאמין שהוא הטרוסקסואל? ---- 18+, קללות, תכנים מיניים ובקיצור- פאן!

הוא ראה אותו חבול ופצוע הוא הסתובב לעזור לו אבל הוא כבר לא היה שם... ........ שון.ילד מיוחד במינו שחוזר לטוקיו לבית אביו השיכור ששלח אותו לפני כארבע שנים לדודתו. הוא מתחיל בית ספר חדש ושם מתחיל כל הסיפור... ארן.כוחני שרירי ומלא ביטחון וכריזמה. הוא עשיר ויש לו כל מה שצריך חוץ מדבר אחד.... ..... •חיברתי אותו לפי סיגנון הסיפור שאני אוהבת • מכיל אהבת בנים(גייז) • אלימות,דם • דיבור גס

"מי אתה בכלל? יבן זונה!" פלטתי מפי, הטעות שלי. לא עברה שנייה והוטחתי לקיר. הוא הכין את אגרופיו,שפתיו האדימו,וורידו החלו להיבלט. הנה הוא הופך לחייה. שוב. "תחזרי על מה שאמרת" הוא זורק בביטחון גורם לכל פיסת "אומץ" שהייתה לי באותו רגע להעלם. "יאללה פעם אחת תסיימי ריב כמו שצריך" הוא ממשיך ואני מסתכלת על כל דבר. רק לא עליו. אני לא רוצה לראות את המבט העצבני הזה. "תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" הוא צועק. הרמתי את מבטי. "כוסראבק את היחידה שמטריפה אותי ככה, היחידה שמרשה לעצמה לדבר אליי ככה אליסון" הוא אמר כשהוא מרסן את עצמו מכל הכיוונים. "תכבדי אותי כמו שאני מכבד אותך" הוא מתקרב אליי לאט לאט גורם לפרפרים שבבטני להתעורר

הוא התקדם באיטיות "מה אמרת הרגע?" קולו נהפך מאיים כמו הוא עצמו. "אמרתי, לך לעזאזל" אמרתי ביתר ביטחון כי רגע אחרי זה הייתי צמודה לקיר. חזהו מוצמד לשלי וידיו על מותניי. הרגשתי את נשימתו הולכת איטית וכבדה על שפתיי כמו שתמיד קורה כשהוא עצבני. הוא הביט עמוק בעיניי ואני רק בוהה בשפתיו, מתאפקת לא להניח אותן על שלי באגרסיביות. "אני שונא כשרק את יכולה להרשות לעצמך לדבר אליי ככה כשכולם מפחדים אפילו להגיד את שמי" לחש באוזני, גורם לצמרמורת לעבור בגופי. זה נכון, רק אני מרשה לעצמי לדבר אליו ככה כי אני יודעת שלא יפגע בי. "אנחנו לא זוג, תעזוב אותי בשקט" אמרתי, מנסה להשאר בתדמית של הקשוחה. שניה אחרי זה הוא שיתק אותי בעזרת שפתיו. "אם אני אחליט שאנחנו זוג, אנחנו זוג" ניתק את שפתיו משלי במהירות אחרי שהתחלתי לנשק חזרה. מרקו קארטר, ראש המאפיה המסוכנת ביותר בעולם התחתון ובארץ. אין לו רגשות. ולא היה לו שום דבר מעבר לסטוצים. האם גם הוא יכול להתאהב? ***מכיל תכנים מיניים***

מקום 1 ברומנטיקה, 6-7.9.22 ושוב ב21.11.22 מקום 1 באהבה 4-10.1.23 מקום 1 בromance 11-23.9.22 מקום 1 בlove 17.1.23-27.1.23 מקום 1 באקשן 1 בסקס 1 במתח הספר שכבש כל פסגה אפשרית בוואטפד ישראל ויקח אתכם למסע מטלטל וסוער בזמן יוצא לאור!!!😍 קטגוריות: שונאים לאוהבים, פאוור קאפל, חסר לב וחסרת לב. ״היא מצניעה במתיחות את גופה האסור מעיניי ומניחה לי להשתגע בהשערות מה מסתתר מתחת. אני מוצא את עצמי מהופנט ממנה. עיניי נמשכות לדמותה היפהפיה והגאה כל-כך. היא יכלה להיות מפקדת בצבא שלי אילולא היתה אישה ושפחה חסרת מעמד.״ בגיל תשע עשרה שכלתי את משפחתי במלחמה עקובה מדם. אדמתי נכבשה על ידי פולשים ומצאתי את עצמי מגורשת כשפחה חסרת מעמד לרומא, שם נמכרתי למרקו, זקן עני ועייף בו נאלצתי לטפל בעל כורחי. למרות כל רצוני לשנוא אותו, אהבתי אותו עמוק בליבי כמו סבא. חיינו בשלווה יחסית עד שלילה אחד גבר מהמעמד העליון דפק על דלתי ופלש לביתי בלי רשות כאילו המקום שייך לו. הוא היה יהיר וכריזמטי בצורה יוצאת דופן, סמל סטטוס לכל מה ששנאתי בעולם הזה, אויב מושבע, מזכרת מהלכת לרצח משפחתי... וחתיך לוהט שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים. מהרגע הראשון תיעבתי אותו.