קיידן אדאצ'י הייתה בטוחה שהיא מאבדת את זה... כלומר, כן, היא לגמרי ביקשה פסיכיאטר צמוד לחג המולד- אבל עם רוב החרא שקרה השנה, היא יכלה להתמודד. האדם הטיפש ביותר אי פעם עיבר אותה? פףףף, קליל. כל העניין הזה לא בדיוק חוקי? היא נראית מדהים בכתום. לשחק מחבואים עם כוחות הביטחון? מי שעומד מלפניי ומצדדיי הוא העומד. טפיל בן שלושים ומשהו שבועות מתאמן בקראטה על שלפוחית השתן שלה? נו, תירוץ מעולה לטחון גלידה. מקום המסתור שלה עולה באש? ... רגע! פוס משחק- -האבא המנוכר של התינוק פה? יש גבול! בצד החיובי, נראה שהנרות של אמא עוזרים. עובדה, בסופו של דבר, כן יצא מקיידן משהו! די נו, אל תהיו קטנוניים... תודה לכולכן על כל הקריאות, ההצבעות, והתגובות- בלעדיכן, זה לא היה קורה ♡ אמא גאה: #1 דיסטופיה - מאי ~ דצמבר 24 || ינואר, מרץ 25 #1 סרקזם - מאי ~ דצמבר 24 || ינואר, מרץ 25 #1 משפחה - אוגוסט וספטמבר 24 #1 מדעבדיוני - אוגוסט ואוקטובר 24 #2 אויביםלאוהבים - יולי 24 #3 הזדמנותשנייה - אוקטובר 24 #5 הומור - מרץ 25 #8 קומדיה - אוגוסט ואוקטובר 24 #15 מתח - אוקטובר 24 #15 ספרותלנערות - ינואר 25 #40 דרמה - מאי 24

"יש לי יותר מזל משכל, ועם איך שהמזל שלי נראה- כנראה שאין הרבה תקווה עבורי." החיים של קת'רין "לוליפופ" דשווד הם לא להיט, בלשון המעטה. היא איבדה את הוריה ואת רגלה בתאונת דרכים, ולאחר החלמה ארוכה של חודשיים-שלושה, נאלצת לעבור מעיירה מקסימה במרכז אנגליה לנוקסמור הגשומה והמבודדת שבמסטצ'וסטס, כדי לגור אצל סבתה- מורה להיסטוריה בתיכון בעלת כישורי בישול שואפים לאפס וידיד מפחיד למדי שנראה כמו בנם המשותף של סופרמן ובאטמן. היא נאלצת להתרגל לחוסר מזעזע בתה נורמלי ונתקלת בתלמידותיה המטורללות של סבתה, אך המעבר מתגלה כהרפתקה גדולה הרבה יותר ממה שכל מה שציפתה לו, כשהיא מוצאת כמה שלדים עתיקים בארון המשפחתי... *****כל הזכויות שמורות***** גמור✨ התחלתי לכתוב את הסיפור הזה די מזמן, ככה שיש פה התייחסות לממים ישנים, לסליים(!) ולמרעין בישין כמו קורונה. כמו כן, רמת הכתיבה (יש סיכוי שגם הסגנון) משתנה לאורכו.