מאליה ג׳ונסון ודילן קופר, שני נערים שכל הדרמה התחילה מחבר משותף. כשטובי עבר מסן פרנסיסקו ללוס אנג׳לס, זה היה רק עניין של זמן עד שהשניים האחרים יצטרפו ובניהם דילן, הרי שלושתם חולקים סוד אפל משותף שבסופו של דבר אסור שידעו. אבל כשדילן מגיע לעיר החדשה מסתבר שחברו הטוב טובי... טיפה השתנה, וחלק גדול מהשינוי שלו נגרם על ידי חברתו הטובה מאליה. כשהשניים נפגשו זה לא ממש התחיל טוב, אבל כשנהפכו לידידים... זה הפך להרבה יותר גרוע. בוא נגיד, שקשה להיות ידידים שיש כל כך הרבה מתח מיני באוויר, מתח שאסור שיתקיים. לא בטוח שחבריהם טובי יראה זאת בעין יפה - שחברו הטוב ביותר וחברתו הטובה ביותר, רוצים יותר. אבל אפילו כשיש סיכוי מאוד גדול שהוא יפגע בה הוא ממשיך, כי... בואו... זה דילן, לא יכול לוותר על האובססיה החדשה שלו. ⚠️טריגרים:⚠️ תכנים מיניים מפורטים התקפי חרדה אונס אלכוהול/עישון/סמים (לפעמים) מחשבות וניסיונות אובדן קשר רעיל התעללות נפשית אלימות/רצח

מאז שאני מכירה אותו, כשעלינו לאותו התיכון ושובצנו באותה כיתה, הוא משך את תשומת ליבי. אופנוען יהיר ושחצן, מושא העיניים של כל הבנות בתיכון. היה נראה לי שגם אני משכתי את תשומת ליבו, כיוון שהוא נהג להציק לי בקביעות. אך בין רגע ההצקות הקטנות הפכו להשמצות והשפלות נוראיות. אני לא יודעת למה הוא מתאכזר אליי ככה, ואני מנסה להתעלם ממנו, להתעלם מהקיום שלו, אך בכל פעם הוא גורם לי לאבד את העשתונות מחדש. כשאני חוזרת לבית הספר אחריי שבוע בו החסרתי עקב מחלה, אני מגלה שיש לנו עבודה מסכמת בהיסטוריה להגיש ביחד. הציונים עליהם אני עומלת קשה חשובים לי, ולכן אני מאמינה שנוכל לסיים עם העבודה במהירות ואפטר מליאו בסוף השנה- כשנסיים את התיכון וכל אחד ילך לדרכו. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן. טרופים: ספר תיכון, בולי, שונאים לאוהבים. עלול להכיל: אלימות, מין מפורט, סמים, שתייה חריפה ועוד... (הקריאה היא על אחריותכם בלבד!!!) © All Rights Reserved כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל ולהפיץ.

אוליביה קסם תמיד מגיע עם מחיר. כך אדון מאיירס, ליצן הקרקס האהוב ביותר בבריטניה והאב המאמץ שלנו תמיד אומר. החיים בקרקס הם גיהינום. כשאורות הזרקורים נדלקים כולנו מחייכות, מספרות לעולם שקר עטור בתלבושות מנצנצות ואיפור זוהר. אך כשהאורות כבים הבגדים נקרעים והאיפור יורד בדמעות. אדון מאיירס מוריד את מסכת הליצן וחוזר להיות המפלצת ממנה מורכבים הסיוטים שתוקפים אותי בלילה. האורחים שלנו הם לא אנשים תמימים שמתעניינים בקסם אלא במה שיש לקסם להציע. באותו נשף מסיכות עיניי קרח כחולות ננעצו בי מבעד למסכה שחורה. עשיתי טעות כשיישרתי אליו מבט בחזרה. טעות אחת הובילה לפחד הכי גדול שלי להתגשם. נמכרתי לאדון. קלייד הם קוראים לי צ'ייס. הרודף. הייתי ילד כשאבי הותיר אותי ירוי ומדמם ביערות השלג בסיביר. בעודי מדמם על השלג הקפוא ילדה בעלת עיניי זהב שובות-לב הופיעה בהזיותיי. היא החזיקה אותי בחיים עד שלהקת זאבים מלאת חמלה נתקלה בי ונתנה לי הזדמנות. במשך חודש ימים בחברת זאבים הפכתי להיות הגבר שאני היום. רודף. צורר נשמות. משליט המוות בעולם. במשך שלושים שנה חיפשתי אחר הנערה בעלת עיניי הזהב. כעת מצאתי אותה ולעומת להקת הזאבים שריחמה על הילד הפצוע באמצע היער המושלג, אני אטרוף כל חתיכת בשר מנשמתה.

כל חיי גדלתי בתוך כלוב מזהב, חנוקה מהשליטה של הוריי, מחפשת נואשות אחר הדרך לברוח ולחיות לפי הכללים שלי. וכשסוף סוף מצאתי את עצמי לבד בעולם האכזר שבחוץ, ידעתי בדיוק לאן אני הולכת - אל הגבר המסתורי שביתק את בתוליי, המניאק שנחלץ לעזרתי ואמר לי שוב ושוב שאני לא שייכת לעולם שלו הוא היה שייך, צעדתי הישר אל האח האבוד של החברה הכי טובה שלי מאחורי גבה. דפקתי על דלתו בבקשה לעזרה, הייתי צריכה רק לילה אחד נוסף, ולאחר תחינות רבות - או אפשר לומר סחיטות - הוא השתכנע ונתן לי להישאר. שנינו לא ידענו שהמפגש הנוסף הקטן בנינו יגמר בלחיצת ידיים שתגרום לנו לשתף פעולה לחצי השנה הקרובה. השאלה הייתה, איך אחרי הלילה הראשון שלנו כאן, והעוינות החולפת בנינו, והעבודה המרתיעה שבה עבד כשהשמש שקעה ואורות הניאון נדלקו, נוכל לחלוק את אותה מיטה במשך חודשים מאחורי גבם של יקרינו? טריגרים ⚠️ תכנים מיניים מפורטים שימוש באלכוהול וסמים אונס טריגר התעללות במשפחה

. "אני בסך הכל זונ-" אני לא מספיקה להשלים את המשפט והוא תופס במותניי ומושך אותי אליו. צעקת הפתעה נפלטת ממני ואני מחזיקה בכתפיו. "תפסיקי לקרוא לעצמך ככה." הוא פוקד. "אבל זה מה שאני!" "לעזאזל רהב!" הוא ממש צועק ואני מסיטה מבט ממנו, לא מסוגלת לפגוש את מבטו. "אני זונה," אני לוחשת את האמת, זאת שהוא מתכחש אליה, "ואתה... אתה שי נובן, אתה מנהיג. יש לך אחריות, חובה לעם הזה. איך אתה חושב שזה יצטייר אם ידעו שאתה עכשיו נמצא עם זונה? שנינו יודעים שאני לא ראויה לך. אז לא משנה מה הכוונות שלך לגבי, תשכח מהן."

"לא. אני לא אשרת אותם. אני מעדיפה להתמודד נגד כל אבירי הצבא האפור ולא לשרת אותו!" היא צועקת על בראנט. אני נעצר במקומי ומחכה לראות עד לאן המורדת הקטנה שלי מתכוונת לקחת את זה. "זה לא נתון לבחירתך. כמו שאמרתי זה ציווי של הוד מלכותו." הוא אומר ומנמיך את פניו לשלה בהתגרות. היא מסירה את הסינר ומפזרת את שיערה שגולש על גבה בגלים יפיפיים. היא נעמדת על קצות אצבעותיה כדי להגביה את עצמה ומביטה לעיניו של בראנט "אז שהוד מלכותו ישרת את עצמו." היא מדגישה את מלותיה בתגובה להתגרות של בראנט, מסתובבת ויוצאת אל הגנים. בראנט ניראה אבוד ואני לא מצליח להחזיק את עצמי ופורץ בצחוק. בראנט מרים את ידיו "משהו מצחיק אותך וויליאם?" הוא נוהם בתסכול ואני ממשיך לצחוק ללא שליטה. "אתה יכול להילחם נגד שישה אבירים במקביל אבל נראה אבוד כשילדה קטנה צועקת עליך." כואבת לי הבטן מצחוק ובראנט לא נראה מרוצה מהעניין. "מה עכשיו? שאלך אחריה?" הוא שואל כשאני מצליח להירגע. "תעלה אותה לאגף שלי, אחכה לכם שם ואבהיר לה את יחסי הכוחות בין מלך ושפחה." אני מרצין. מכיל: תכנים מיניים, אונס, תקיפה מילולית, תקיפה פיזית, אלימות.

הסיפור הושלם ✔️ כולם כבר יודעים שכריסטינה צ'אנס היא לא אותה הילדה המתוקה שהייתה פעם. פרק העבר שנטרק בפניה נעול, והשדים הנוראיים שמסתתרים שם ואוכלים אותה מבפנים שורטים קצת, אבל היא לא צורחת; היא אפילו לא מדברת. ואם תשאלו אותה למה או איך, כדאי שתדעו שהתגובה היחידה שתקבלו זה את עשן הסיגריות שלה ישר בפרצופים היהירים שלכם. ולה מצד זאת, אפילו לא יהיה אכפת אם מישהו ייחנק בדרך. ועכשיו, אחרי כמעט שנתיים, היא חוזרת אל מיאמי. שבה אל צנצנת הזכוכית של אביה השתלטן ריצ'ארד, היחיד שעוד מנסה לגרום לכריס להתעורר אל המציאות ולהתחיל לפלס את דרכה המסובכת ולהתאפס על חייה - להתחיל ללמוד בבית ספר חדש ויוקרתי, הרחק מן הצרות אליהן היא הספיקה להכניס את עצמה. וכשכל כפפות המשי הנקיות האלה מנסות לנקות את תדמיתה המלוכלכת ללא הצלחה, אולי יהיה זה דווקא איידן סמארס שיכתים לחלוטין את נשמתה המטונפת ממש כמו ידיו האשמות שלו? הוא יציץ כל כך פנימה שהיא כבר לא תוכל להחזיק בדלת - רק להתאמץ בשביל להסדיר את הנשימות הארוכות האלה שלה. ואז, היא תבין: אולי אפשר לנסות לברוח מהשקרים של אתמול, אבל מחר, אין לדעת אם לאמת יהיה טעם מתוק יותר. ® מכיל תוכן מיני וקשה שאינו מתאים לכולם/ן. ® זכויות היוצרים שמורות אך ורק לכותבת.

ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות. ״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים. הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״ נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור. לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה. אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו. אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני. יש לי תמיד רצון עז להכות אותו. אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי - אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי. אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי. בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה. אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.

-סיפור גמור- "די תעזוב אותי" צעקתי וניסיתי להוציא את ידי מאחיזתו ללא הצלחה "לאן את רוצה ללכת?" שאל "רחוק מימך" אמרתי והתחילו ליזלוג לי דמעות מהכאב שהרגשתי בידי מאחיזתו "את בחיים לא תצליחי להיות רחוקה ממני כי את שייכת לי" ענה ועזב את החדר בטריקת דלת. אמילי ווסט בת 22 אביה עזב אותה לאחר שנולדה, ועכשיו היא גרה עם אמא שלה, שכל היום עובדת כדי לפרנס את הבית. אמילי גם רוב הזמן עובדת, ובזמן הפנוי שלה נימצאת עם סופיה חברתה הטובה. עברה היה קשה מאוד, היה לה חבר שרק היה מרביץ לה כל הזמן, עד שהמשטרה תפסה אותו והוא ניכנס לכלא, מאז היא לא רוצה להיכנס ולהיתעסק עם הדבר הזה שקוראים לו אהבה, היא לא רוצה להיפגע שוב. היא ביישנית אך חוצפנית באותה מידה, כל מה שהיא חושבת היא אומרת. בריאן פרקר בן 25 בא ממשפחה עשירה מאוד, הוא מנהל עם אביו הרבה עסקים בעולם התחתון. הוא הפסיק להאמין באהבה מאז מה שקרה לו בעבר, הוא כל לילה גומר עם בחורה אחרת, שובר לבבות לא קטן, ואין אחת שלא נופלת לרגליו. הוא אף פעם לא אהב שאומרים לו "לא" ומי שאמר היתחרט על זה בגדול. הסיפור מכיל: -קללות -אלימות -תכנים מיניים

"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחיקה ואם נודה באמת, גם די משוגעת, אולם זו הייתה התכונה המרכזית להתאהבות המהירה בה. בבית ספר - היא התלמידה המצטיינת והקשובה, אשר מחוממת מאהבתם של חבריה הטובים. בחיי הלילה שלה - היא חית המסיבות המטורפת עתירת האדרנלין שחושקת בבילויים מלאי אופוריה. אביאור, בן לאמא אוהבת ואח צעיר לשלוש אחיות. אביאור הוא הגבר בבית. אמא שלו היא הדבר החשוב והיקר לו מכל אדם אחר והוא שומר עלייה כמו על אוצר מאז גילוי מחלתה האיומה. אביאור הוא גבר שסופג המון סודות כמוסים מהעבר שמשפיעים עליו בהווה. אביאור הפסיק להאמין באהבה כבר בגיל 16, לאחר חווית הבגידה הנוראית שעבר. ברגע שחגג את גיל 22 וסיים את שירותיו הבטחוניים בצה"ל, השתנה לחלוטין. ואולי, כי היא נכנסה לחייו. הם נפגשו באופן לא מתוכנן ומקרי לחלוטין והיא איננה הייתה מודעת לכך שהפגישה הרנדומלית הזאת תגרום לחייה להתהפך מקצה אחד אל השני. היא לא ידעה שברגע שתסכים להצעתו, החיים שלה יתחילו להסתבך. אבל זה קרה, וזה היה בלתי ניתן לעצירה.