I didn't love you, I needed you. Needed your touch. What the hell had you done to me? Did to me?

״התפקחות״-הספר השני סדרת ההצטלבויות. אליף: אני לא אמורה לאהוב אותו, אבל אני אוהבת. אני מכירה אותו מילדות, אבל הוא אף פעם לא הסתכל עליי. אני בכלל לא הטעם, או הסגנון שלו אז אני יודעת שישבר לי הלב.. עד שהוא בעצמו התחיל להתקרב. סלואן: אליף סלוילף היא פשוט אמורה להיות סתם עוד מישהי. סתם החברה הכי טובה של אחותי, לא משהו מעבר. עד שלילה אחד מזורגג גרם לי להסתכל עליה קצת יותר מבדרך כלל. לא ידעתי שזאת היא, לא ידעתי שהיא בעלת הריח, בעלת אותה תחושת שפתיים שכל-כך אהבתי. עד שניסיתי זאת שוב, והפעם התאהבתי. טרופים: האח של החברה הכי טובה, אופנועים, עשירים, נפלה ראשונה אבל הוא חזק יותר, אלימות במשפחה. טריגרים: סמים, אלימות, פגיעה עצמית, אונס.

״התרסקות״ ספר שלישי בסדרת ההצטלבויות. יאז: הוא הבטיח לי. הוא הבטיח לי שהוא תמיד יהיה שם, וברגע האמת? נעלם כלא היה. דקס סטארק הוא היה האהבה הראשונה שלי. ועכשיו, שגיליתי היכן הוא גר ולומד, נשבעתי שאגרום לו להרגיש כפי שאני הרגשתי. פגועה. נבגדת. ומה הנשק שלי? זה שאני יודעת שמתחת לפני השטח יש לו עדיין רגשות כלפיי. דקס: יאז ג׳יימי ג׳ונס. הבחורה שבגללה לא עצמתי עין בלילות, האובססיה המזוינת שלי. אני יודע שזאת אשמתי, אני יודע. אבל כשגבר אחר נישק אותה מול הפנים שלי, היוצרות התהפכו. היא אשמה. ואני כבר לא בטוח שאני אוהב אותה.. הרגש שאני חש הוא בעיקר שנאה. היא הייתה האהבה הראשונה שלי וגם האחרונה שלי, לעזאזל איך לא שמרתי עליה.

דמט: הכבשה השחורה. זאת אני. אני הבושה, הטעות, הכישלון של המשפחה. הייתי מקום אחרון במשפחה עד אותו לילה, שבו כל משפחתי מתה ואני היחידה ששרדה. אני עכשיו זאת שמיועדת לנהל את אימפריית העולם התחתון של משפחתי. אני היורשת. מי שמנהלת עכשיו זאת דודה שלי, שאני תחת חסותה. אבא שלו הרג את המשפחה שלי. אבא של מנהל חברת האבטחה הגדולה ביותר. אבא שלו הרג אותם, והוא זה שישלם. וואייט: ביום, מנהל חברת האבטחה הגדולה ביותר, בלילה האקר המסוכן והמבוקש. היא באה אליי ביום בהיר וביקשה אצלי משרה בחברה. היא הייתה נראית לי עוד עובדת רגילה, עד שגיליתי שהיא לא עובדת רק בשבילי, ואני לא באמת יודע מי היא. ‼️טריגרים: רצח, אלימות, חרדה, פגיעה עצמית.‼️

"מי זו, אדון קייל" אמר הבחור הצעיר אל השטן. "היא הנקמה שלי" הסתכל עליי בגאווה. הם מחייכים אליי. אני אוחזת בשרשראות הברזל המחזיקות אותי לתקרה. אני שותקת כמו ילדה טובה. בעולם שלו יש חוקים. ואני מוכרחה להקשיב להם. אך כמו שאני הנקמה שלו, הוא הנקמה שלי. יום יבוא אדוני. "ולנסי" הבחור השקט פותח את פיו לפתע. "עד מתי תשמור אותה?. יום יבוא והיא תדבר" השפלתי מבט. האקדח בכיס הטוקסידו המפואר של קייל יכול לפלח את דרכו לראשי ברגע. קייל התקרב אליי, החזיק בסנטרי עם אקדחו, ליטף בעדינות מלחיצה. הוא יודע עד כמה אני מפחדת ממנו. "היא לא תעשה כלום" הוא אומר בפשטות. היהירות שלו זהרה. "היא חלשה מכדי לנסות. אני צודק ילדה?" הנהנתי אליו מחכה שכל זה יסתיים.

הבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והוא נשך את שפתיו בתסכול שהביט בשפתיי וגרם לדמי לרתוח, הוא התנתק ממני באחת ובעט בקיר לידי בתסכול ,הרעש של הבעיטות הרמות שלו לקיר הפחידו אותי ,נצמדתי אל הקיר והתנשמתי בפחד, והרגשתי את זה . תשוקה ממכרת עזה וכואבת. תמיד חשבתי שאני לא יכולה להרגיש. אהבתי את זה, לא רציתי להרגיש פחדתי שהעבר ירדוף אותי בכל הזדמנות יזכיר לי למה אסור לי לחיות כמו כולם למה אסור לי לשמוח ,להרגיש,לאהוב. אבל שהוא הופיע הכל השתנה,לא שמתי לב והוא כבר שלט בליבי ,בגופי. ואהבתי את זה , אהבתי את הדרך שבה הביט בעיניי ,את הדרך שבה גרם לי לפחד,את הדרך שבה גרם לי לליבי לפעום ולגופי לצעוק שהוא רוצה אותו עד מוות. הרגשתי שוב חיה,שוב נושמת. הוא היה הקרן אור הזו שנפלטה לחיי בין החומות והשתלטה על ליבי ,קרן אור שיכולה להדליק את ליבי ולגרום לי להרגיש חיה או לשרוף את ליבי עד שלא ישאר ממני כלום. כל הזכויות שמורות לי ורק לי!!! הספר מכין תוכן אלים ובוטה ,ותוכן מיני ומפורט קחו לתשומת ליבכן❤️ טריגרים: אונס ,פגיעה עצמ

היא מטורפת. ואני מטורף עלייה. היא אחת שאוהבת אתגרים וסיכונים, מחייכת תמיד. לא פוחדת להגיד מה היא חושבת, נלחמת על הדברים שחשובים לה. היא חושבת על דברים פעמיים, היא לא קלת דעת. גם שהיא במצב הכי לא נעים, היא בטוחה בעצמה. היא יכולה להיות שטותניקית ויכולה להיות אוזן קשבת. זה מה שאחרים רואים, וגם אני ראיתי את זה עד לא מזמן, אבל כשהתאהבתי בה והתקרבתי, גילית שיש המון מעבר- שריטות שחתכו חתך עמוק-עמוק שעדיין פתוח ומדמם ולא נראה שייסתם אף פעם.

"מי את?" הוא התרומם מהמיטה והמשיך להביט לכיווני מתוך תא המעצר. "אמה. אמממ מי שואל?" גימגמתי בקול רועד כי לא ידעתי איך להתנהג ליד אסיר. "ליאם" הוא ענה לי במילה אחת פשוטה אבל טון קולו היה מפחיד מידיי מכדי שאוכל להקשיב לו, אז פשוט הנהנתי בראשי לקחתי את רגליי וברחתי משם כמה שיותר מהר. אני לא כול כך בטוחה אבל אני חושבת ששמעתי גיחוך מהצד השני של המסדרון. אמה היא אדם חייכני ואופטימי שתמיד רואה ומחפש את הטוב באנשים אפילו שלפעמים אין שם טוב בכלל ובגלל זה היא כול הזמן נפגעת. מקרה שקרה לה עם החבר הקודם שלה גרם לה להפסיק לבטוח באהבה ולכן היא הבטיחה לעצמה שלא תיתאהב יותר כדי לא להיפגע ולהרגיש את הכאב הזה שוב. ליאם... הוא אסיר ובדיוק ההפך מאמה. הוא ציני כול הזמן ולא רואה את הטוב בכול דבר כמו אמה ובצדק, בגלל האנשים הקרובים אליו ביותר הוא נכנס לכלא ולכן הוא לא סומך יותר על אף אחד... כול חייו הוא חשב שכולם נגדו...והוא צדק. שני הפכים שחוו כאב. איך הם יתמודדו עם הרגשות שצומחים בניהם, איך הם יתמודדו עם המצב שאליו ניקלעו. ואיך הם יתגברו על המכשול הגדול ביותר.... שהאחת חופשייה והשני מאחוריי סורגיים?!

אלינור מתערבת עם חברה הטוב ביותר, כריס שהיא תצליח להיות חברה שלו לחודש אחד בלי להיפרד ממנו. כריס בטוח בעצמו גם הוא וחושב שהוא יצליח להיות חבר של אלינור. הם מתערבים מי ייפרד אחד מהשני ראשון. הם מנסים לשבור אחד את השניה ולעשות את מה שהשני שונא, אך זה רק מקרב בניהם עוד יותר. אסור להם לריב יותר מידי כי הם לא רוצים להיפרד אחד מהשניה בגלל התערבות. הם לא יודעים שככל שהזמן עובר, כל נשיקה, כל מחווה רומנטית, אפילו כל סרט קטן שהם רואים ביחד, מקרב אותם יותר ויותר ומסבך את הקשר שלהם. אבל הם רק חברים הכי טובים..או שכבר לא? הם לא יודעים..שלא מתערבים על רגשות.. 1# באהבה (נכון ל6.3.2022) 1# ברומנטיקה (נכון ל24.10.22) בלה בלה בלה זה שיט שאפחד לא קורא: ©כל הזכויות שמורות לי וכזה ®אל תעתיקו זה לא מנומס! **מכיל מילים גסות (לא משהו שכבר לא ידעתם אם אתם בני 13)**

עיניי נפקחו באיטיות , גופי רעד , לא הבנתי איפה אני נמצא ולמה רגליי וידיי קשורות. ניסיתי לדבר אבל קפאתי , הרגשתי כי עולמי חרב ניסיתי להיזכר במה שקרה אבל ראשי פעם בכאב. רגע אחד של חוסר צומת לב היה מה שגרם לאור להגיע אל המצב הזה. רגע אחד בו הוא איבד את החופש שלו ואת חירותו והכל קרה בגללו. כולם קוראים לו "הוא" כי אף אחד לא מעז להזכיר את שמו אבל כולם בהחלט פוחדים ממנו, ויעשו כל שירצה בלי לחשוב פעמיים. ולמה? כי "הוא" ראש המאפייה הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי. ומה יקרה כאשר "הוא" יחליט להפוך את הנער המסכן לשלו?