"הוא שבור לגמרי," אמר הארי בשקט, לא מפנה את מבטו. "מה זאת אומרת?" שאלה הרמיוני, מתקרבת מאחוריו אבל לא נכנסת לתא. "מי שזה לא יהיה... הוא מרוסק. המבט בעיניים שלו..." הארי לא ידע איך לתאר את זה. כשהוא הסתכל עליו הוא ראה זכוכית, חיוורת וירוקה, סדוקה עד העצם. הנער מצמץ ובלע רוק. "מה קרה לך?" שאל הארי. הוא נרעד בקור פתאומי. סכנה שוב מאיימת על עולם הקוסמים, על העולם כולו, והפעם משרד הקסמים לא מבזבז זמן. הארי וחבריו מגוייסים לעזור בחקירה סודית, ומוצאים את עצמם במירוץ נגד הזמן לגלות את סיבת ההתקפות ולמנוע את הבאות. לרוע המזל, האסירים שלהם לא ממש משתפים פעולה. במיוחד לא האסיר הראשון, עם העיניים הירוקות-זוהרות שלו. הארי עוד יפתור את זה בסופו של דבר, הוא בטוח בזה. עם עזרתו של פרסי או בלעדיה. ~~~~~~~~~~ קרוסאובר בין הארי פוטר ופרסי ג'קסון באורך 170,000+ מילים (ספר מלא). נקי מתכנים מיניים וקללות. הדירוג של כמה מהפרקים גבוה בגלל אלימות גרפית. לא ערוך (עדיין) אבל איכות הכתיבה משתפרת בין הפרקים. ! אין להעתיק בשום אופן ! אם מישהו רוצה לעשות משהו שקשור ליצירות שלי נא לפנות אליי לאישור ! ~~~~~~~~~~ #1 בפרסי ג'קסון 1.5.2021 #1 בהארי פוטר 15.6.2020 #1 בגיבורי האולימפוס 28.2.2022 #1 בפרסי 23.8.2021 #1 בפרסבת' 28.2.2022 זוכה בתחרות פרסי היסמין לשנת 2020!

בדיחות נורה על כל מי שבא לכם מהארי פוטר. וגם על מי שלא. בתקווה להפסיק ב־60. כל הזכויות שמורות לי כל עוד לא כתוב אחרת. ואם יש לכם רעיון - אני כאן.

ג'ורג' היקר, אוהב פרד. תרגמתי לבד אז סליחה על התרגום הצולע פשוט הרגשתי צורך ענק לשתף את זה כדי שתבכו ביחד איתי

הוגוורטס הוא הבית שלנו. קראנו את כל הספרים, ראינו את כל הסרטים, ואנחנו ממשיכים לעשות את זה פעם אחר פעם. אנחנו מקפידים להתעדכן בחדשות מרולינג, לחרוש על כל סרטוני הארי פוטר ביוטיוב, לקרוא בפוטרמור ולחכות למכתב מהוגוורטס. אנחנו פוטרהאדס, ותמיד מהנה לקרוא עוד עובדות מהעולם הקסום של הארי פוטר. בספר הזה תוכלו למצוא עובדות וכמה הארות וזוויות ראיה שונות על הספרים והסרטים. קריאה נעימה (: אם זה לא היה ברור, הספר הזה מכיל ספויילרים~

[הערה שנכתבה ביולי 2024: אני לא פעילה בוואטפד אז אל תצפו לפרקים חדשים.] ~זוכה בחירת השופטים של פרסי היסמין 2020~ השניה האחרונה הרגישה ללורד וולדמורט כמו נצח, והוא הספיק להבין את התוכנית המלאה של דמבלדור. ואז הוא מת. עשרים ושלוש שנה מאוחר יותר, נער בן שש עשרה התעורר ברחובות לונדון, לא זוכר שום דבר מלבד השם שלו. טום וואנדרולו רידל.