זה לא סיפור אהבה. זה סיפור על שליטה, כפייה ועל גבול ההתעללות. אין לקחת השארה לחיים האמיתיים כלל! שיי מתגייסת לטירונות בצבא כמו כל אחת אחרת. אם להיות כנה, היא חיכתה לזה כבר הרבה זמן. אמא שלה עלתה לארץ כשהיא הייתה בהריון איתה. היא בחיים לא סיפרה לה למה, אבל היא מעולם לא חזרה להיות מי שהייתה לפני כן, לפחות ככה סבתא של שי אומרת. בשביל שיי, הבריחה אל הצבא מרגישה כמו התחלה חדשה. עד שמגיע המפקד תום. בכל מקום שתום הגיע עליו הוא עשה בלאגן. וזאת הייתה האזהרה האחרונה שקיבל. לא שבאמת היה אפשר לעשות לתום לנציאנו משהו. שלחו אותו לפקד על גדוד בנות באמצע המדבר, דבר שעיצבן אותו מאוד. מאיפה שהוא בא, הכל הולך לפי הדרך שלו. כשהבחורה הבלונדינית מהשורה הראשונה התחילה לעשות בעיות, הוא לא היסס. מהרגע הראשון הוא מתנכל אליה, משאיר אותה לסגור שבתות, מעמיד אותה למשפטים ומקשה עליה בכל הזדמנות. אבל עם הזמן, שיי ותום מגלים על אחד השנייה דברים חדשים. ****אני עולה חדשה ולכן:***** מעולם לא הייתי בצבא. לפעמים יש לי שגיאות כתיב. הסיפור הזה הוא בדיוני לחלוטין. ייתכן שיהיו בו אי־דיוקים לגבי השירות הצבאי, והוא מתאר גם מערכת יחסים רעילה. שום דבר כאן לא אמור לשמש דוגמה לחיים האמיתיים. זהו. בהצלחה לכולנו💗

הספר הראשון בסדרה כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים. תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית. אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך. לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה. אבל זה הגיע. בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית. לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע. העולם שנולדתי אליו. (ספר ראשון בסדרה - להבות של בגידה 2 כבר עלה) **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**