חזרתי. אחרי חצי שנה בעיר אחרת, חזרתי לאורלנדו. לבית הספר, לחברות, למורים וכמובן, גם אליו. הוא שונא אותי. אני שונאת אותו. הוא מניאק. הוא השפיל אותי. הוא פגע בי. ואני לא מתכוונת לסלוח, גם אם זה אומר שיאמלל את חיי... היום זה קורה. אני מתחיל את התיכון היום, אבל לא רק; היום היא חוזרת. הבחורה השנואה עליי. היום היא חוזרת לחיי אחרי החודשים השקטים ביותר שהיו לי, ומחזירה איתה את הרעש. היא חושבת שתוכל להתחמק ממני אבל היא טועה. אני כבר מזמן עמוק מתחת לעורה... והיא כבר מזמן מתחת לעורי... ⚠️טריגרים:⚠️ •קללות •הטרדה מינית •ניסיון אונס •שפה בוטה •תכנים מיניים מפורטים •אלכוהול •אלימות

ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות. ״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים. הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״ נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור. לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה. אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו. אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני. יש לי תמיד רצון עז להכות אותו. אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי - אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי. אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי. בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה. אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

הייתי חייבת את הציון הזה אז זה מה שהצעתי לו, סקס. אבל למה? למה התחלתי להרגיש מוזר? הרי זה רק דיל. הולי ווסטסייד- הדבורה של התיכון,הילדה שכולן רצו להיות היא וכולם רצו להיות איתה, אני הייתי רגילה לזה עד שנכשלתי והעמידתי את הקולג' והקפטנות של הנבחרת בסכנה. המורה הציעה לי לקחת תלמיד שילמד אותי, רומן לורנס. ופה הבנתי שלא כולם אותו דבר. רומן לורנס- החיים שלי היו ממש שקטים, לרוב הייתי ישב ולומד או קורא ספר,במקרים מסוימים הייתי גם מסיים בפח אשפה. רק רציתי לרקוד איתה בנשף אבל זה לא יכל לקרות, אז איך הגעתי למצב שבשביל שהילדה הזאת, הולי ווסטסייד. הילדה הכי פופולרית התחילה לשלם דרך לימוד סקס בשביל שאלמד אותה? "זה הדיל: אתה תלמד אותי על החומר ואני אלמד אותך להיות 'אליל הסקס' או וואטאבר, סגרנו?" טרופים: •ילדה רעה ילד טוב •פופולארית וחנון אזהרות: הפרעות אכילה. מין. שפה. מקווה שתאהבו את הספר💛 הערת הכותבת: MY SWEET ROMAN הוא ספר מפרי דמיונה של הכותבת שלא מתקשר לשום דבר מהמציאות, כל דמיון לאירועים אמיתיים,מקומות או אנשים,חיים או מתים הוא מקרי בהחלט

יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

בכל תיכון יש בריונים, בנות מקובלות, חנונים, ספורטאים, ויש את אלה בלי המסגרת הזאת, אלה שפשוט מחכים לעבור את הדבר הזה שנקרא תיכון. אני שייכת לאנשים האלו. בתיכון "איקמרה" זה בדיוק ככה. רק שאצלנו הבריונים לא בדיוק בריונים, הם יותר מקובלים עשירים. מה שהופך אותם לבריונים זה העובדה שאם תתעסק איתם אז תהיה מסומן אצלם. וברגע שאתה מסומן חובה על כולם להיות נגדך... לכן החוק הראשון בלעבור את התיכון חי הוא לא להתקרב אליהם. להתרחק מהם. אני הצלחתי במשימה הזאת, שמרתי על החוק ונשארה לי עוד שנה אחת בודדה לסיים את התיכון. אבל דווקא בשנה הזאת משהו גרם לכך שאני אתקל בהם. ומהיום שבו נתקלתי בהם ידעתי, החיים שלי הולכים להשתנות. אז ברוכים הבאים לתיכון "איקמרה". ברוכים הבאים לחיי...

תוכנית מציאות ייחודית עולה בקרוב לאוויר בארצות הברית . מטרת התוכנית - גילוי סודות של המתמודדים. עשרה מתמודדים עולים לרכבת שתעצור רק כדי להוריד את המודחים ממנה ותמיד באותה תחנה. אנדי שחקנית מתחילה משתכנעת לעלות לרכבת ולהכניס למעטפה סודית את הסוד הכי גדול ונורא בשבע השנים האחרונות של חייה. היא נושאת בנטל הסוד שלה לבדה ומתחרטת בכל יום על אותו יום נוראי וגורלי. במהלך התוכנית היא תיחשף לחברות אמת, תככנות ואפילו תמצא אהבה. האם הדבר שהיא חוששת ממנו יותר מכל יתממש? האם הסוד הנורא שלה יבריח את חבריה ואת האהבה שמבטיחה לחכות לה גם בתחנה האחרונה?

*גרסה משוכתבת של השילוב המושלם* *אזהרה: הספר כולל תוכן מיני מפורש, אלימות, פגיעה מינית ושפה בוטה. מומלץ לקריאה לקהל בוגר בלבד. יש אגדה יפנית שאומרת שכאשר שתי נשמות מיועדות להיות ביחד, הן מחוברות בחוט בלתי נראה. לא משנה הזמן, המקום או המצב, החוט הזה עשוי להימתח או להסתבך, אבל הוא לעולם לא יישבר. ריידר הונק ובל לוקסלי, הם שתי נשמות שמחוברות בחוט בלתי נראה. הם הכירו לראשונה בגיל שמונה עשרה באוניברסיטה מובחרת בפילדלפיה, בסוויטת המעונות המשותפת שלהם, ולמרות שלא התחילו ברגל ימין - עם הזמן הם מתקרבים ולומדים להכיר אחד את השנייה עד שהם מתאהבים. האהבה הזו פורחת עם השנים, ואנחנו פוגשים אותם שוב בגיל עשרים ושלוש, לאחר חיי הקולג' - פרודים. החוט המקשר בין הנשמות שלהם הסתבך. האם ריידר ובל יצליחו למצוא את דרכם אחד אל השנייה, שוב? או שמא הגיעו לסוף זמנם? לא משנה כמה טעויות ודרכים מסוכנות ינסו להיכנס ביניהם - הם תמיד יישארו מחוברים, לא משנה מה - החוט הבלתי נראה לעולם לא יישבר. טרופים מרכזיים ב"סיבוב שני": קולג', הפכים נמשכים, בעירה איטית, אהבה ראשונה, גראמפי X סאנשיין, הזדמנות שנייה, פשע רומנטי, רומנטיקה ספורטיבית. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט כל חלק שהוא מהחומר ב

היא בחורה ענייה שזקוקה לכסף והוא בחור עשיר שזקוק לשליטה, אפשר יותר ברור מזה? *אלימות מילולית,פיזית,תכנים מיניים,אונס,התעללות