ספר 3 בסדרת ההטבעה **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** -לואונה- תמיד הייתי לבד. מנודה ומסומנת, לא בגלל משהו שעשיתי, אלא בגלל מה שאחי עשה. קללה ריחפה מעליי, בלתי נראית אבל גם מוחשית כל-כך שהדפה אותי הצידה והותירה אותי בצל. התרגלתי לכך, השלמתי עם הקלפים שקיבלתי עד שהוא שם לב אליי. ורק לרגע העזתי לקוות שאולי, רק אולי, יש בינינו משהו אמיתי משהו שבאמת יסיר את הקללה. אבל אז הוא הרס הכל. ריסק את התקווה והשמיד את מה שהתחיל לבעור בי. במקום לשחרר אותי מהקללה, הוא רק העמיק אותה. מאז אני מנסה להתרחק ממנו, להיעלם. אבל איכשהו בסופו של דבר הוא תמיד מוצא את הדרך אליי. -ניקולא- היא תמיד הייתה שם. שקטה, נוכחת, אבל גם רחוקה כל-כך. עד שנתנה לי להתקרב וכשסוף־סוף הצלחתי להגיע אליה, פישלתי ופשוט הרסתי הכל. הייתי בטוח מדי בעצמי ולא עצרתי לחשוב על ההשלכות. ועכשיו? עכשיו היא מענישה אותי בדרך הכי קשה שיש - מרחק, התעלמות. כל פעם שאני מנסה לגשר, היא רק מתרחקת עוד. ואני? אני נותר שבוי. לא יכול להפסיק לחשוב עליה, בעוד שהיא לא משאירה לי שום סיכוי. מושגים הקשורים לספר: •הטבעת חותם: זיווג של 2 אנשים יחד. מבלי להתכוון לכך ומבלי היכולת למנוע את זה. •הלהקה: (קבוצת מגנים- השומרים על שאר השבט -מגן בכיר- חזק הרבה יותר) **כל הזכויות שמורות לי**

נאיה, הילדה הכי יפה בגן. ככה תמיד קראתי לה. זו הבת של הבוס שלי, ואחרי 4 שנים כשהגיעה לגיל 20, סוף סוף יש לי הזדמנות להראות לה מה אני מוכן לתת לה. היא אלה. ומגיע לה יחס של אחת כזאת. הספר לא מתעסק יותר מידי בעלילה. בנוסף, פחות גם התעסקתי במראה הדמויות, אני אוהבת להשאיר את זה פתוח לדמיון. ❌טריגרים❌ הסיפור עמוס בתוכן מיני. יש בו כל מיני סטיות שאני מאמינה שחלק מהקוראים פחות יתחברו, וזה בסדר. ואני יודעת שזה לא משנה ממש, אבל בכל זאת אשים אזהרת 18+ מקווה שתאהבו. לאביו ביי💕

אזהרות - מעל 18 + תוכן מיני בוגר, אלימות החבר הכי טוב של אחי הוא דגל אדום מהלך | my brothers best friend is a walking red flag "מה אתה עושה כאן?״ נבהלת כשהדלת נפתחת באמצע, רואה את איידן מביט בי בעיניי ההייזל הזהובות שלו ומחייך מן הסטיאוציה בה תפס אותי. ״צ׳ייס נכנס להתקלח וביקש ממני לעדכן אותך שאנחנו יוצאים״ עונה לי ומרגיז אותי עם הדרך בה הוא מחייך אליי בממזריות, זורקת עליו אחת מן הכריות ״לא שמעת על דפיקה בדלת?!״ שמי האן או האנה סטיוארט, אני בת 25 ויש לי תאום זהה מעצבן שחברו הכי טוב מתנחל בדירת המעונות שלנו על בסיס יום יומי - איידן קרדיס שהוא הדגל הכי אדום שראיתי בחיי. הוא ואחי היו שוברי הלבבות של השנתון שלנו באוניברסיטה. אני הלכתי ללמוד אופנה בזמן שאחי והוא הלכו ללמוד מנהל עסקים אבל בזמנם הפנוי היו מתאגרפים - מה שלא ידעתי עד השבוע הזה.

**אזהרת תוכן, תוכן למבוגרים** **מכיל תיאורים מיניים גרפיים** קבוצת חברים משחקת פוקר, אבל הפעם מהמרים על כל הקופה

"אתה חושב שתשרוד את התנאים האלה אדוני?" היא מקניטה. "ישנתי לידך במשך ימים שלמים ושרדתי, מה זה בשבילי מעט אבנים?"

ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות. ״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים. הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״ נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור. לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה. אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו. אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני. יש לי תמיד רצון עז להכות אותו. אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי - אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי. אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי. בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה. אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.

מה יקרה שהחנון של השכבה וקפטנית נבחרת המעודדות יצטרכו לשתף פעולה? קונור צ׳ייס הוא חנון מושלם התלמיד המצטיין של השכבה ביום ומפתח משחקי מחשב בשווי מאות אלפי דולרים בלילה. דברים שיטחיים כמו המעמד החברתי שלו בתיכון לא מעניינים אותו והוא בסך הכל רוצה לסיים את השנה האחרונה של התיכון כדי לעבור לאוניברסיטה יוקרתית ולפתח את הקריירה שלו. חודשיים לפני סיום שנת הלימודים האחרונה הוא צריך להגיש את העבודה המסכמת בספרות נשמע פשוט סך הכל נכון? אבל העבודה נעשית בזוגות והמורה בחרה עבורו את בת הזוג הכי נוראית עליי אדמות - הביריונית שלו. ליב ווסלי היא יפה, פופלארית, היא יוצאת עם קפטן נבחרת הפוטבול וקפטנית נבחרת המעודדות בתיכון. כלפי חוץ החיים שלה מושלמים אבל מבפנים? הכל רקוב. ליב מסתירה סודות שיכולים להרוס אותה ומתמודדת עם מציאות חיים קשה וזו הסיבה שהיא שונאת כל כך את קונור. החנון של השכבה מעורר בה רגשות כעס וטינה קשים והיא לא מפספסת הזדמנות להציק לו. אבל כשהמורה לספרות מחליטה שהם צריכים לעבוד ביחד ליב מגלה שמתחת לשנאה שהיא מרגישה כלפי החנון של השכבה מסתתרים רגשות אחרים. #מקום ראשון בקטגוריית רומנטיקה 03/09/24 🏅 #מקום ראשון בקטגוריית אהבה 26/01/25 🏅

במקום מימנו באה מיה מור היא שקופה ורגילה לחיות בצללים. אף פעם לא היו לה יותר מידי חברים, אף פעם היא לא התעניינה במעמדות בתיכון ואף פעם לא שמו לב אליה בנים. כשאביה מספר לה שהם עומדים לעזוב את תל אביב לטובת מגורים אצל בת זוגו בחיפה מיה מבינה שנפלה בחלקה הזדמנות אמיתית להתחלה חדשה. בתיאוריה שלה הכל עבד מצויין, היא עוברת לבית ספר חדש, היא מכירה בנות חדשות ויש לה שני אחים חורגים חדשים ונחמדים. אבל תאוריות לחוד ומציאות לחוד. המציאות לא התגלתה כפשוטה כמו שמיה ציפתה שתהיה, המעבר לבית הספר החדש?, לא עבר בצורה חלקה ונטולת בעיות כמו שציפתה. בנות חדשות ? הבנות בבית הספר החדש לא ידידותיות במיוחד. אחים חורגים חדשים ? הסיפור הזה קצת יותר מורכב, אמילי שלו בת גילה היא האחות שעליה חלמה כל חייה אבל אחיה הגדול שון? הוא לא מה שציפתה מאח גדול, הוא חוצפן, רשע, גועלי, שקרן, מתנשא, שחצן וכל תכונה שלילית אחרת שאתם יכולים לתאר לעצמכם. הוא משחק בה, אבל בעיקר הוא שונא אותה ורוצה שתחזור למקום מימנו באה ותעלם מחייו לצמיתות מיה נאבקת באחיה החורג ומנסה לחשוף את הסודות האפלים שהוא מסתיר מתחת להתנהגותו המרושעת. שון הופך את החיים שלה לגיהנום עליי אדמות אבל הדבר היחיד שמיה חושבת עליו הוא כמה כיף יהיה להיכנע לשטן .

הספר הראשון בסדרה כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים. תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית. אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך. לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה. אבל זה הגיע. בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית. לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע. העולם שנולדתי אליו. (ספר ראשון בסדרה - להבות של בגידה 2 כבר עלה) **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**