הם אומרים לטאהיונג שהוא צריך להיזהר מג'ונגקוק, והוא באמת נזהר. הוא באמת מקשיב ובאמת שומר על מרחק. מי שלא עושה את זה הוא ג'ונגקוק עצמו, שכבר ביום הראשון מסמן את התלמיד החדש כמטרה.

היא נשאבה רק לעיניים שלו. לא הבחינה לאן צעדיה הולכות. פשוט מובלת אחריו. איבדה חוש כיוון. ההתחלה הייתה קלה משחשבה. פשוט להיות נסיכה מושלמת שהיא אינה. לרצות את הסובבים בדמות אותה הם רוצים. אך מהר מאוד היא כבר לא דאגה על איך תראה והאם היא מושלמת כמו שתמיד דאגה שיראו אותה. כעת היא רוצה להיות מושלמת רק בשבילו. דבר שלא יקרה לעולם. כי הוא רואה בה מישהי אחרת. והיא באמת אינה נסיכה מושלמת. ************** בממלכת ג'ון, בין נסיך לנסיכה, בין מלחמה ושלום, בין נאמנים ובוגדים, שבורי לב ואוהבים, מנסה הנסיכה האחרונה לשחק את תפקידה כיאות. היא אינה נסיכה. אך היא כן. ומיכך יודע רק אחד. אחד שיופיע רק בסוף, שייקח את מה ששייך לו. אחד שיגרום לכאוס כמוהו לא ראתה הממלכה מעודה. כאוס שעתיד לשנות את כל הקערה על פיה.

[הושלם] פנפיק על ויקוק, על חלום בתוך חלום. ״אז היו לך חיים שלמים בתוך חלום?״ מקווה שתיהנו ☺❤❤❤ • • • #6- shortstory (June 7th )

⚠️טריגר⚠️ בספר מדובר הרבה מאוד על הפרעות אכילה / הרעבה עצמית / תחילתה של אנורקסיה, לא מתאים לבעלי לב חלש / אנשים שיודעים שזה נושא קשה עבורם !!! הסוף טוב והדמות מתגברת על הפרעות האכילה שלה. • טאהיונג × BTS • כל הפרקים כבר מוכנים ויעלו פעמיים בשבוע, בימים שלישי ושבת (מוצש) • 37 פרקים, הפרקים קצרים יחסית • תקציר נמצא בפרק הראשון, מוזמנים לקרוא אותו ולהחליט אם אתם רוצים לקרוא את הספר או לא • כל הדמויות בספר דמיוניות מלבד השם שלהן • פיסה מהחיים, פאנפיק, סיפור קצר • אני יודעת מהחוויה שלי עצמי שרוב האנשים לא קוראים האשטגים, אז רק שתדעו: - בספר יש מערכת יחסים פוליאמורית בין הדמויות - הומוסקסואל, פאנסקסואל, ביסקסואל - טאהיונג-סנטר - הרבה דיבורים רגשיים - סוף טוב - קייפופ, BTS - הפרעות אכילה, הרעבה עצמית - שמנופוביה (⚠️אנחנו לא תומכים בזה כאן בכלל אבל זה קריטי לסיפור⚠️) • הונסטלי, הספר לא ממש הגיוני מבחינה רפואית ופסיכולוגית, אבל אני כתבתי אותו כמו שהוא רק בשביל להעביר את הנקודה החשובה בו ובאמת פשוט בשביל לכתוב את הספר:)

ג'אנגקוק הוא צלם שנשלח למדינה קטנה באירופה על ידי חברת הצילום בו הוא עובד. טאהיונג הוא דוגמן למגזין אופנה שהמנהל שלו מנדב אותו ליותר מדי דברים. מה קורה כשטאהיונג יוצא לפני שתהליך הצילום מתחיל ונתפס על ידי מצלמה אחת של הנער המתאהב בנוף מולו. _ לקראת החורף ובאמצע שיעור היסטוריה הסתכלתי בפינטרסט על פאנארטים... הגעתי לאחד שהיה כל כך חמוד שפשוט החלטתי לכתוב עליו וואן שוט בשבילכם. ובשביל התודה על כמות הצופים, התגובות והאהבה שלכם אלי 💜

ספר שלישי לסדרה soulmates ⚠️⚠️הפרעות אכילה ופגיעה עצמית

הסיפור הזה מבוסס על הסרט, אז אני ממליצה לראות קודם את הסרט לפני שאתם קוראים את זה. העלילה בסיפור בעיקרון תהיה בדיוק כמו בסרט, רק שאני משנה קצת את ההתחלה והסוף. הסרט הזה הוא סרט מהמם, באמת, רק שלדעתי הסוף לא היה בדיוק ההגדרה של "שמח". הייתי שמחה לסוף אחר, אז חשבתי על לשנות אותו בעצמי, באמצעות ספר שאני אכתוב. עדכון: זה👆🏻 היה אמור להיות הספר... אבל מישהי (אהמ אהמ), נתנה לי רעיון אחר ^^ זה עדיין יהיה עם העלילה של הסרט, ואני עדיין אשנה את ההתחלה ואת הסוף, אבל! יש טוויסט 😏😏😏. מקווה שתהנו!! ❤ • • • #1 supernatural (May 6th, 2020) #26 bts (May 9th, 2020) #42 hebrew (June 7th, 2020) #33 hebrew (July 24th, 2024) #2 supernatural (July 28th, 2024)

תברח כמה שתרצה. לאותו הסוף. שמוביל כל פעם להתחלה. טאהיונג ידע הכל. התכנית שלו היתה מדוקדקת לפרטי פרטים. שלימות היתה מילה שהוא עיקם וסיבך בדרכים שלו. חדור מרץ למטרה. הוא עקר מישורים בכדי לנטוע הרים שוממים. ונראה היה שהכל בשליטתו. אך היה משהו שהוא לא ידע. לפרח שלו... יש בעל נוסף. 'הפרחים אינם פורחים באביב- פריחת הפרחים היא האביב'. ג'אנקוק היה פרח שנתלש באכזריות. גדל ללא תנאים המאפשרים לו לצמוח. והוא עודינו פרח. קטן. חלש אך עוצמתי. -"פרח אינו יכול לפרוח ללא השמש, כך אדם אינו יכול לחיות ללא אהבה"-. הוא נכווה מהשמש שלו פעם אחר פעם. אך ברגע שהוא מבין שהוא נצרך לה היא מכאיבה לו אף יותר. עם קעקוע יפה. צלקות מכוערים. הוא ממשיך קדימה. למרות הסופות שעוקרות מהשורש את הפרחים הרגילים. זה אפשרי?. -------------------------- עלול להכיל: -DOM TAE. -שפה גסה. -אלימות. -תוכן בוגר.

"אני אוהב את הנשימה שנושפת בעורפי... מחבקת מאחורה, עוטפת מקדימה." היינו ביחד בעולם הצלול. השקוף. הוורוד. הטוב. ואולי לכן החליט הרוע להצמד ולקרוע אותנו. להפריד. לגרום לשנינו לשכוח אחד מהשני. החלטנו ברוב טיפשותינו להראות את עצמינו גיבורים. ונלחמנו. חצינו יבשות וימים, ראשים, מחשבות ובסוף מצאנו זה את זה. היינו שוטים לחשוב שניצחנו, אך הרוע צחק עלינו. מביט בנו בחיוך מרושע בעודינו עסוקים לחפש אחד את השני. כשבפועל- עמדנו גב אל גב. כשהכיוון היחיד אליו יכולנו לצעוד הוא קדימה ואחורה. כשבגבו של כל אחד תקועות יתדות חדות וחלקות. כואבות. בכל פעם שנעמדנו קרוב, נעצנו אותם אחד בשני, ונפגענו. דיממנו. ליקקנו את פצעינו והחלטנו להתרחק. מרחק רב שהיה יכול להקיף את העולם. ונראה היה שלעולם לא אוכל למצוא אותך. וככל הנראה אשכח מימך גם. ------------------------------ -סיפור טראגי. (הכל בצחוק;) - דרמה ורומנטיקה יחד עם אקשן קט. קריאה מהנה:)❤

"המציאות עולה על כל דמיון". [עונה 2.] וללמוד זה חבל. והאם זה כדאי, ואפשרי, ובכלל? הפכתי עולם שלם בשבילי וזה עוד היה קל. ובשבילך עוררתי סערות וימים אל על. ויבשות נותבו לחלל. לא ידעתי לראות ולמצוא. תהיתי בחושך. בתוהו. בכלום. אתה היית נקודה שהאירה. שעזבה. ורק אז היא נזכרה להופיע... האהבה. -"אני אוהב אותך..."- למה לחלק את הלב לכולם? אם אפשר להשאר שלם. אך לא מושלם... ללא סולם. בעולם. -"טאהיונג... כל כך קשה לאהוב אותי?"- קח אותי למרום. הראה לי את העוצמה. אוזניי רוצות לשמוע את אותה מנגינה. גרש את הערפל בו עפתי שנים. הכיל הוא תקוות. אכזבות. חיוך שהיה על הפנים. בכלל לא תמים. תן לי ידך. השמיים בהירים. בשביל שנוכל לעלות. לבקוע רקיעים! בשביל שלא אאבד שוב את הראות. בשביל שאוכל לעוף איתך. יחד. בין כנפי מציאות.