"היה בנינו משהו, ונקשרתי אליך. אבל מפה אני ממשיכה בלעדייך, כי מה שהיה בינינו הוא בלתי אפשרי." "את יודעת שזה לא נכון... ואני לא ציפיתי שזה יקרה. לא תכננתי את זה ואני בטוח שגם את. אבל מה לעשות, אנחנו לא יכולים לבחור במי להתאהב, אלו הרגשות שלנו ואין לנו שליטה עליהם." ***** אמור סוארס, היא יתומה בת 16. היא הגיעה לבית האומנה כאשר הייתה בת 3, ובגיל 10 החלה לחוות התעללות מצד "המקובל" בבית האומנה. 5 וחצי שנים לאחר שהתחילו להתעלל בה, הטבחית אוליביה האהובה על הבית, מחליטה להתערב שוב, והפעם, הרבה יותר חזק. היא שולחת את אמור לפנימייה חדשה, במרכז העיר בוסטון. היא מגיעה לפנימייה הזאת, מלאה בחששות מאיך שהוותיקים יקבלו אותה. אך הכל מתנפץ לה בפרצוף כשהיא פוגשת לראשונה ב"בריון" של הכיתה. ולמרות כל זה, היא לא ציפתה ששם היא תכיר את האהבה האסורה שלה. האחד ששמר עליה והיה לטובתה כשכולם הפנו את גבם אליה בשל עברה. אותו אחד שכבש את ליבה ואהבה הקיימת ביניהם היא פשוט בלתי אפשרית. כך לפחות היא חושבת. "אנחנו פשוט לא יכולים להיות ביחד." אלו הם דבריה אליו. "אני מוותר על הרבה דברים בחיים, אבל על דבר אחד אני לא מוותר, והוא עלייך." זאת הייתה האמירה שלו ביום שבו הוא החליט שזהו זה, הוא רוצה אותה והוא ילחם עליה בכל ליבו. גם אם זה מוצא חן בעיניה וגם אם לא.

"אוקיי... אתה מבין?" הסתכלתי עליו במבוכה. "אהה." הוא ענה. "אז תעזור לי?" אני מקווה שהוא לא יצחק עליי. "כן, אני אעשה את זה," הוא עצר לרגע והסתכל עליי בחיוך ממזרי. "אבל אני רוצה משהו בתמורה לכך." "מה?.. מה זאת אומרת משהו בתמורה?" שאלתי אותו בחשש והוא התחיל לצחוק. "אני רוצה שתהיי המשרתת הקטנה שלי כשאני אבקש ממך, בתמורה לזה שאני אהיה החבר המזויף שלך." הוא ענה. ******** אלינור שטרן, נערה בת 16 בעלת ביטחון, יפה עם עיניים כחולות ושיער שטני, לא גבוהה ולא נמוכה, עוברת לבית ספר חדש ומתחילה כיתה י"א. היא פוגשת את הנער הכי פופולארי בתיכון ומבקשת ממנו בקשה. היא לא חשבה שהבקשה שביקשה ממנו, תשנה את חייה. *הסיפור נכתב בשנת 2015-2016 *מבוסס על האנימה: Ookami Shoujo to Kuro Ouji

"קים," ניסיתי לתפוס בידה אך היא הצליחה להתחמק רגע לפני. "לעזאזל, קים. פאקינג תעצרי!" המזל שלי היה שהצעדים שלי היו גדולים ומהירים יותר. הצלחתי לתפוס במותניה ולסובב אותה אליי. היא הביטה בי בעיניים ירוקות וסוערות. "מה?!" היא צעקה ודחפה את ידיי ממנה. "מה אתה פאקינג רוצה ממני?!" היא צעקה והעבירה את ידה בשערה השחור שגלש על גבה. "מה?! מה לעזאזל אתה רוצה ממני, ג'יימס?" היא שאלה והתקרבה אליי. "לא אמור לעניין אותך עם מי אני יוצאת, מה אני עושה, איך אני חיה את החיים שלי. פאק אתה לא -" היא עצרה ולקחה נשימה עמוקה, בעודה מרסנת את הדמעות שהחלו לבצבץ בעיניה. "אתה לא תתערב בחיי." - להיות העוזר האישי של מנכ״ל חברת בידור מצליחה, זה לא בהכרח הכי קל. לא כשהוא לפעמים חמום מוח, לא כשהמזכירה האישית שלו היא אשתו, לא כשיש לו ילד בן שנה והוא בקושי ישן בלילות, והכי חשוב: לא כשיש לאשתו חברה טובה, פאקינג שווה מכף רגל ועד ראש, כשהיא משגעת אותו ועוד יותר, משגעת אותי. קוראים לי ג'יימס קָלַפִּינוֹ, וזה הסיפור שלי. ... ספר שני לזיכרון ילדות מומלץ לקרוא קודם את הספר הראשון, בשביל להבין את העלילה- מכיל ספויילרים לספר הקודם לא ממליצה לקרוא ההפך טריגרים: תכנים מיניים, תאונת דרכים

מתיאו די-ליאון, הוא חלומה של כל בחורה. עיניו התכולות, נותנות לו מראה של נסיך אפל וקר. הגנים האיטלקים של אביו אפשרו לו לפתח גוף חטוב ושזוף. הוא ביילן לא קטן, עושה ההפך ממה שאומרים לו, אבל חיי את חייו ללא חרטות. אביו מאפשר לו ללכת בדרכו ולא מתערב בקבלת ההחלטות. משפחתו היא הדבר הכי חשוב לו בחייו, והוא יעשה הכל כדי להגן עליה. היילי היא הבת הבכורה של החברים הכי טובים של הוריו. הם כמו דודים בשבילו, והם מכירים אותו מהרגע שנולד. הוא תמיד ראה את היילי, כאחות קטנה, כבת-דודה. הוא מעולם לא התעניין בה מעבר, לפחות לא כמו שהיא התעניינה בו. טעות קריטית קרתה בין השניים אי-שם בעבר, רגע לפני שמתיאו עזב ליפן והיילי נפגעה קשה. עכשיו לאחר חמש שנים, הוא חוזר חזרה לניו-יורק, והילדה הקטנה של זוג החברים של הוריו שזכר, הפכה להיות אישה. אישה יפיפייה, שנטרה לו טינה. אף אחד מהם לא הבין, שרגשות לא בוחרים. הם בוחרים בך. - סיפור שלישי לזיכרון ילדות, ניתן לקרוא כסיפור בודד טריגרים: תכנים מיניים

ליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה עוד מצעירותה תמיד חלמה להצליח בחיים. אולם הדרך לשם השתבשה לה. בחור אחד, קאי די-ליאון, שלמד בכיתתה שבע שנים קודם לכן, בגיל 16-17. הוא הצליח לגרום לה בפעם הראשונה להרים את עיניה הכחולות מהספרים, ולרגע, לרגע לא לחשוב על לימודים. הוא היה הכל בשבילה. היא אהבה אותו. אך חבורתם נקטעה ברגע אחד. תאונה קטלנית. קאי נפצע ואיבד את זכרונו ואת כל מה שקשור אליה. באותה נשימה עזב עם הוריו לאיטליה, שם נולדו הוריו, משאיר את ליילה מאחור. העזיבה של קאי הייתה קשה מנשוא. ליילה סיימה את הלימודים בציונים מדורדרים, וכמובן שלא התקבלה לאן שרצתה. היא לא זכתה לראותו שוב. כך קאי נשאר בגדר זיכרון. זיכרון ילדות. -- טריגר: תוכן מיני, לא מפורט יותר מדי, אך קיים ועוד טריגרים נוספים