🥇 מקום ראשון בקטגוריות: שונאיםלאוהבים, מוות. ״אם זה מבולגן אז זאת באמת אהבה״ אייס חי עם חוקים ברורים. לא להתקרב יותר מדי, לא להרגיש יותר מדי ובעיקר לא להתאהב. העבר שלו לימד אותו שאהבה אינה מביאה נחמה, אלא אובדן ושיש דברים שאסור לתת להם מקום גם אם הלב רוצה אחרת. כשהקשר בינו לבין אייריס מתנפץ, היא נעלמת מחייו ומשאירה אחריה שקט רועש ושאלות שנותרו ללא מענה. אייס בוחר להכחיש ולהעמיד פנים שהכול ממשיך כרגיל אבל מתחת לפני השטח משהו בו מתחיל להיסדק. המרחק ממנה לא מביא הקלה, אלא רק כאב וייסורים. ככל שהזמן עובר האשמה והפחד שלו גוברים והעבר שבנה את החומות סביבו מאיים להשתלט מחדש. החלטה אחת ורגע אחד של חולשה מטלטלים את כל מה שניסה לשמור יציב ומכריחים אותו להתמודד עם רגשות שסירב להכיר בהם. המפגש המחודש ביניהם טעון במתח וברגשות לא פתורים. הקרבה נכפית עליהם, הגבולות מיטשטשים והקו הדק שבין שנאה למשיכה הולך ונעלם. כל מבט הופך למבחן וכל מגע לסכנה. יש רגשות שמתקיימים רק בחושך ויש כאלה ששורדים גם מתחת לקרני השמש.

**מוקפא** ג'סיקה - הוא הבנאדם השנואה עליי ביותר, מיילס סוייר, ואני בטוחה שזה הדדי. הוא מציק לי בלי סיבה. מהיסודי עד התיכון. יש לי תחושה שהוא דלוק עליי ובגלל זה הוא מציק לי, בשביל לקבל את תשומת ליבי. אבל זהו זה סוף סוף זה יגמר. התקבלתי לאוניברסיטה בלונדון. אני לא אפגוש אותו יותר. אני אהיה בלונדון והוא בנו יורק. מיילס סוייר, המשחק הדפוק שלך נגמר. ואני מקווה לא לראות אותך יותר. מיילס - הילדה הזאת פשוט בלתי, ג'סיקה מילר, היא תמיד שקטה לא עושה כלום רק יודעת לקרוא ספרים. אני לא יודע למה אבל תמיד כשאני רואה אותה יש לי דחף להציק לה. אני חושב שאני רוצה את תשומת ליבה בגלל שהיא שקטה מדי. אני רוצה להוציא אותה מהגבולות שלה. אני באמת לא יודע למה אני מתנהג ככה. רק היא גורמת לי להתנהג כמו מניאק מסריח. אבל זה כאילו אני לא יכול לשלוט בעצמי. כאילו אני חייב את תשומת ליבה. זה לא שאני מאוהב בה. תאמינו לי. אני יותר כמו שונא אותה. אבל זהו זה אני אהיה רחוק ממנה והיא תהיה רחוקה ממני. וזה יגמר. מכיל: פלאשבקים מהעבר. טראומות נפשיות. התאבדות עבר של דמות אם. התמודדות עם הטרדה מינית מהעבר. סמאט מפורט. סיוטים מתמשכים. 1# - נעורים (17.11.2025) 🏅 1# - טראומות (18.11.2025) 🏅 *ספר ראשון שאני כותבת ומפרסמת מקווה שתאהבו. *הקריאה על אחריותכם בלבד 🫶

⚠️ הספר מכיל: ניסיון התאבדות, פגיעה עצמית, אלימות, תקיפה מינית, קללות והפרעות אכילה. הקריאה על אחריותכם/ן. ⚠️ יולי וקול לעולם לא הסתדרו, ריבים לא נגמרים מאז כיתה ז. אבל עכשיו הם כבר לא בכיתה ז, עכשיו הם בתיכון, והכל משתנה. היא היא שקטה וכמעט בלתי נראית, הוא המלך של בית הספר. לה יש רק חברה אחת טובה, לו יש מיליון חברים. היא שונאת ספורטאים, הוא קפטן נבחרת הפוטבול. המשפחה שלה נוראית, המשפחה שלו מיוחסת ומושלמת. אבל הפכים נמשכים, והגבול בין אהבה לשנאה מאוד דק...

ניק רומאנו- בפעם הראשונה שראיתי אותה, ידעתי שהיא שלי. היא הייתה כל כך יפה. כל כך חצופה. כל כך פאקינג שלי. חטפתי אותה. שיחקתי איתה. רדפתי אותה. לא הייתי מוכן לשחרר אותה. היא לא פחדה בהתחלה, אני זה שגרם לה לפחד. ויקטוריה טרנטינו- בפעם הראשונה שראיתי אותו, לא הבנתי. לא הבנתי מי הוא. לא הבנתי עם מי אני מתעסקת. וגם כשכבר הבנתי, המשכתי. המשכתי להתעסק איתו. המשכתי לעצבן אותו. המשכתי להטריף אותו. זה היה חזק ממני. הוא לקח את החופש שלי, ואני התאהבתי בו. זה ספר ראשון שלי, אני ממש מקווה שתאהבו❤️

ליב: ההיכרות הזאת עשתה רק רע. הקאפו של המאפיה האיטלקית באמריקה, שהורג אנשים, מנהל מועדונים, ברים, מסעדות, חניות רכב, חברות אבטחה ונכסים. דרך העסקים האלה הוא מלבין כסף, שומר על השפעה בעיר ומנהל עובדים. במקביל, הוא גובה חובות מאנשים שחייבים כסף, שומר על הטריטוריה של הארגון, מטפל במי שמדבר יותר מדי או מסתבך. הוא גדול ממני ב8 שנים! אני סך הכל בת 16, אבל לו? לא אכפת. הוא בן פאקינג 24! הכל התחיל בסטוץ מטומטם ומשם זה רק הידרדר. מה שכן הוא פאקינג חתיך. שיערו השחור, עיניו החומות דבש, השרירים שלו, אמאלה. אבל האם זה ישאר אותו הדבר? ניק: אני הקאפו של המאפיה האיטלקית באמריקה. אחרי ההיכרות עם ליב, החיים של התהפכו ב180 מעלות. היא כל כך יפה. עיניה המיוחדות, שיערה החום שגולש עד למותניה, שפתיה העסיסיות, היא פשוט מושלמת. היא אישה חזקה מאוד, ואת זה? אני בכלל אוהב. איך אפשר שלא להתאהב בה? זה התחיל בנינו רק בסטוץ, אבל הצהרתי שפגשתי אותה ידעתי שהיא תהיה אישתי. אני גדול ממנה. היא עדיין לא חוקית. אבל אני מאוהב, מאוהב קשות. אבל האם זה ישאר אותו הדבר? פשע מתוק זה הוא ספר רומן פשע בין ניק דה לוקה לבין ליב פירס. הספר הוא ספר ראשון בטרילוגיית ״חטאי המאפיה״. ניתן לקרוא את הספר כיחיד* הספר מכיל: תוכן מיני מפורט שפה בוטה הטרדה מינית שנאה עצמית

״זכרו, לכל אור יש צל משלו.״ אייבי תמיד האמינה שהיא ילדה רגילה. קצת מבולגנת, הרבה חייכנית, מלאה בלב - אבל רגילה. עד שהשער הופיע. יום אחד, בטיול תמים ביער מאחורי ביתה, היא מוצאת דלת שזוהרת באור שלא שייך לעולם שלה - ונכנסת דרכה... לרנולוויה. שם, בין קסם עתיק וסודות אפלים, היא נתקלת בבית מסתורי ובבת קטנה עם עיניים חולמות ושם עדין: אֶמִי. ואז הוא מופיע. אייס - אב יחידני, יפה מדי, אפל מדי, שקט ומסוכן. מלך הצללים. ואלמן למלכת הפיות. אבל דווקא אייבי, בת האנוש הזרה, מצליחה להדליק בתוכו אור שהוא חשב שכבה מזמן. ובתו - לא רוצה לעזוב אותה. כשעולמה של אייבי מתחיל להיסדק והיא מגלה שהיא לא כל כך רגילה כמו שחשבה... היא תצטרך לבחור אם להישאר - או לברוח מהאמת. כי האור שהיא נושאת... הוא הדבר האחרון שמלך הצללים היה מוכן לפגוש שוב.

ראסל אלונזו- לה נסטה פלשו לבית שלי, ניסו להרוג את אחים שלי, את מלודי. זין על החיים שלי, אבל ברגע שהם התעסקו עם המשפחה שלי הם יקבלו את הנקמה שמגיעה להם. בראש לה נסטה, יש את הת'ר בתור קאפו, אישה. היא חושבת שהיא מפחידה, שהיא מאיימת עליי. מה שהיא לא יודעת זה שהיא רק בובה בשבילי, ואני נהנה לשחק איתה. הת'ר ריזו- כל החיים שלי אני שומעת את הלחשושים על היותי אישה במאפיה, שזו רק עבודה של גברים, שנשים לא יכולות לעשות דבר. אני לא חייבת להוכיח לאף אחד שום דבר, ובמיוחד לא לראסל. הוא גבר שחושב מהשריר שלו, שחושב שאני ארד על ארבע מולו. הוא לא יודע שאני הולכת להוריד אותו מולי, לגרום לו להתחנן על החיים שלו.

[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה כי תקוותיה הם לא יותר מאשר חלומות בעודה ערה, כי גם לישון אינה יכולה. שאין אף בן אדם שרוצה לעזור לה, כי כול אלו שמקיפים אותה רק פוגעים בה. היא מנסה להסתיר הכול, בעיקר כמה היא שבורה בפנים. אבל שאדם אחד מצליח לראות ומושיט לה את ידו לעזרה. היא מבינה כי אולי יש לה סיכוי נוסף. #מקום 3 בספרות מעריצים. הסיפור התפרסם במשתמש של עדן, מאחר שהיא לא סיימה לפרסם אותו, אפרסם אני. ליאם- אני (וויט א'נגל). נינה- עדן. כל הקורא סיפור זה לוקח על עצמו את האחראיות. אין קשר בין סיפור זה למציאות, כל קשר כזה הוא מקרי בהחלט. הסיפור נכתב בשנת 2014 ופורסם אצלי בסוף שנת 2017 עריכה: zohara_digori

״על מה את חושבת?״ ״על כל זה״ אני מצביעה בעזרת ידי עלי ועליו ״זה מוזר, אתה גורם לי לפתח ציפיות למשהו שלא יעבוד״ ״ולמה זה?״ ״כי...כי אתה הפאקינג קאפו של לאס וגאס, ראש מאפיה בחיים לא חשבתי שאגיד את זה בסיטואציה בחיים שלי, אני כולה ברמנית מסכנה שעובדת באחד המועדונים שלך, אנחנו לא מתאים זה לא יתאפשר בינינו״ ״איך את כלכך בטוחה?״ ״כי...״ לא ידעתי מה להגיד לא יכולתי להגיד שאני מפחדת לנסות, שאני מפחדת לפתוח את הלב שלי בפניו, מפחדת שהוא יברח כשאני אהיה עמוק בזה, שישנה את דעתו, אני מפחדת לסמוך עליו ואני לא יודעת אם איי פעם אצליח ----------------- קרולינה קופר התבגרה מהר מאוד לגילה בגיל שמונה כאשר איבדה את אימה ואביה נפל לדיכאון קשה ואלכוהול הכירה מקרוב מהי אכזריות ושכחה מה היא אהבה וחום ומה זה אומר לסמוך על מישהו שהוא לא עצמה היא הגנה תמיד על אחותה הקטנה וניסתה בכל כוחה לייצר מציאות אחרת עבורה ברגע שיכלה היא לקחה את אחותה וברחה... מתאו בינצ׳י הקאפו של לאס וגאס הקאפו ששמו הרתיע כל אחד האכזר מכולם והחזק מכולם יחד עם הפמיליה שלו הוריד את כל מי שהפריע בדרכו לשליטה בלאס וגאס כאשר יצא לאחד המועדונים שבבעלותו ופגש אותה היא סיקרנה אותו עם עיני הקרח הכחולות שלה, עם האומץ שלה חדרה מתחת לעורו ולא הצליחה לצאת מראשו