~גמור~ הספר הראשון מתוך סידרת הספרים אוהבות המאפיה התעללו בה בבית ספר והשפילו אותה לא היה לה חברות באחד מהימים שהיא נפגעה הוא ראה אותה ועזר לה ומאז אם הפכו להיות החברים הכי טובים ולא הסתירו אף סוד אחד מהשני חוץ מסוד אחד שהוא שייך למאפיה האיטלקית ואבא שלו זה הקאפו של המאפיה האיטלקית והוא תמיד הסתיר את זה ממנה ואבא שלו מת והוא היה צריך להפוך להיות הקאפו של המאפיה האיטלקית אז תכירו : אפריל מילר היא אישה בת 22 והיא עוצמתית ,עושה מה שהיא רוצה ,אומרת מה שהיא רוצה,קרה, יפיפיה, עומדת על שלה מתאו רומנו בן 26 הקאפו של איטליה בחור מושך ,אין כזה דבר שאומרים לו לא,חזק, קר, אכזרי אבל מה קורה שהם נפגשים שוב אחרי כמה שנים ??????? #love #מאפיה #חבריםלאוהבים #אהבה #הואהבוסשלה #חיילותשלו מה יקרה אם אפריל שהיא מגלה שמתאו זה הקאפו של המאפיה האיטלקית?????

״אני לא יכול לתאר במילים כמה אני אוהב אותך, נסיכה פרטית שלי.״ ~~ קיילי ~~ לא ציפיתי שאמצא את אהבתי הראשונה במקום הזה.. אמי רצתה חיים חדשים. אז לא נותרה לנו ברירה, אלא לגור אם ובת בדירה פרטית בעירייה קטנה בשיקגו. על היום הראשון זכיתי לקבלת פנים מרשימה מאוד מגבר יהיר וכריזמטי, ובאותה נשימה גם רכושני במיוחד. לראשונה, התחלתי להתאהב במהירות. לא חשתי דבר כזה בעבר.. הספר ״אסון אויבים״ מדבר על קיילי ולוקאס. בחור ובחורה שסך הכל התאהבו ממבט ראשון, ולאט לאט האהבה הפכה לאכזבה. ואולי אפילו לטעות הכי גדולה שלהם..

*הסיפור הושלם* קוראים לי אדוארד דה קוסקינן. אבל חוץ מאבא שלי אף אחד לא משתמש בשם שלי. אני הנסיך. מילה שלי היא חוק. אני אכזרי יותר ממה שכולם חושבים. אף אחד לא יפקפק בי. אף אחד לא יעמוד בדרכי בדרך לכתר, ישנם אנשים שרוצים לראות אותי מת, אבל אני יכול להבטיח לכם, שהם ימותו לפני שיספקו לחשוב על זה. אני מוכן לרמוס את כל מי שיעמוד בדרכי, כדי להבטיח שאהיה בסוף מלך. אין לי מקום בלב לרגשות או לאהבה, כל החיים שלי חינכו אותי למלוך, ועכשיו אני סוף סוף אני מוכן. טוב נו, על מי אני עובד, זה מה שאני מנסה להראות כלפי חוץ, אבל בפנים, שום דבר ממה שאמרתי באמת עובד. אני מתגעגע לאמא שלי, המלכה. ואני רוצה להיות מלך, הלוואי שהייתי מוכן לזה. אני איזבל. אני אף אחת. אני רגילה להיות שקופה. כל חיי הייתי כזאת, בעצם, לא כל חיי, אבל את התקופה הטובה אני בקושי זוכרת. בגיל 19 נמכרתי לארמון. מאז אלה הם חיי. כבר שנה שלמה. אתם רגילים שאמא משכיבה אותכם לישון נותנת לכם נשיקה ושרה לכם עד שאתם נרדמים? אין לי את זה. אף פעם לא היה לי. אני בוכה. זה מה שעוזר לי להרדם. אני לא רוצה בחיים. אין לי על מה להגן ולהילחם. אין לי משפחה, היא נטשה אותי, אין לי אף אחד. בקושי את עצמי יש לי, וגם זה, כבר מזמן נלקח ממני.

כשפקחתי את עיניי כאב חד פילח את גופי. הכל כאב לי- הצלעות, הפנים, הידיים. האוזניים שלי רטטו בציפצוף מתמשך, מונוטוני. באיטיות מייסרת כל חושיי שבו לפעול והתחלתי להיזכר במה שקרה רגע לפני שהתעלפתי שאיבדתי את ההכרה. ריפרפתי בידיי במהירות על גופי, מוודאת שאני עדיין לבושה. למזלי הבגדים עדיין היו לגופי. נשמתי לרווחה. נגעתי בזהירות בלחיי שכאבה מאוד והנעתי את אצבעותיי בעדינות עליה כדי לוודא שלא נשברה. כאבי תופת פשטו בגופי בגלים. שמתי לב שאני מכוסה בשמיכה אך לא הבנתי היכן אני נמצאת. החדר בו הייתי לא היה מוכר. היכן אני, לעזאזל? נדרכתי כששמעתי קול מוכר פונה אליי. "אף אחד לא נגע בך, את בטוחה עכשיו."

Victoria Smith had always been a shy girl, as no one really cared about her. She felt like she had no one in the world (well, except for her cat). One night, she finds that maybe that loneliness was about to end. "What are you doing out here all by yourself?" -Please-, take a look at the TAGS before reading. This is a DDLG story.